146. לפי הטבלאות של יצחקי, לנאשם היתה הכנסה מהעסק בשנת 2003 מלקוח בשם בנימין מנשה ליפקין (להלן: ליפקין) בסך של 10,000 ₪. מן הראוי לציין שבאמרות החוץ של הנאשם אין התייחסות קונקרטית לליפקין מאחר והנאשם לא נשאל שאלות לגביו או לגבי מסמכים שנוגעים לליפקין ושנתפסו בביתו של הנאשם.
147. ליפקין העיד במשפט והתעוררה מחלוקת בין הצדדים אם קיימת התאמה או סתירה בין דבריו בבית המשפט ובין דבריו באמרת החוץ שלו. לפיכך, אמרת החוץ הוגשה לתיק המוצגים, מבלי להכריע אם קיימת סתירה או לא, כאשר המאשימה טענה שישנה סתירה מהותית ומכאן הצורך להעדיף את אמרת החוץ של ליפקין על פני עדותו של ליפקין בבית המשפט, ובעוד שההגנה טענה שאין כל סתירה. שאלה זו הושארה להכרעה במסגרת הכרעת הדין.
148. הנושא המרכזי שטעון הכרעה בעדותו של ליפקין נוגע למעמדו של הנאשם בנוגע לשיפוץ שבוצע בביתו של ליפקין והאם לנאשם היתה הכנסה מעבודות השיפוץ, או לא, ובאיזה סכומים (ראו החלטתי בפרוט' מיום 22.1.15, עמ' 58-57).
149. נבחן תחילה את אמרת החוץ של ליפקין שהמאשימה טענה שיש להעדיף אותה על פני עדותו בבית המשפט. מפאת חשיבות הדברים, אביא את החלק באמרת החוץ שנוגע לעסק במלואו (ת/6, ש' 4-1):
"ש. אתה ערכת שיפוץ בביתך?
ת. כן.
ש. מתי?
ת. לפני כ-8 שנים בערך בשנת 2003 או בשנת 2004.
ש. מי ביצע השיפוצים?
ת. מאיר כהן עם קבוצת עובדים ערבים.
ש. מה היתה מהות השיפוצים?
ת. תוספת חדרון ב-שטח של 6 מ"ר.
ש. מה היתה עלות התוספת?
ת. בערך 10,000 ₪.
ש. כמה זמן נמשכה העבודה?
ת. בערך שבועיים.
ש. איך שילמת את הכסף?
ת. לדעתי בתשלומים. אני חושב חלק במזומן וחלק בשיקים.
ש. מול מי ניהלת את המשא ומתן לגבי ביצוע העבודה והתשלומים?
ת. מול מאיר כהן וערבי הדובר עברית רהוטה. הערבי היה הדומיננטי בנושא התכנון והכסף והתימחור.
ש. למי בדיוק מסרת את הכספים, למאיר או לערבי?
ת. בדרך כלל למאיר ולערבי ביחד. אבל את התשלום האחרון שילמתי לערבי שהגיע אלי הביתה. אני לא זוכר איך שילמתי לערבי, בשיק או במזומן.
ש. מי היה המנהל בפועל והאחראי [מילה לא ברורה –ה'א'ש'] על הבנייה?
ת. מאיר לא נכח בשטח. מי שהיה אחראי בפועל על ביצוע העבודה ועל ניהול העובדים היה הערבי הנ"ל."
(ההדגשות שלי – ה'א'ש')
150. כאן יש לעצור ולשאול האם מאמרת החוץ של ליפקין ניתן ללמוד את מה שהמאשימה מבקשת ללמוד ממנה, קרי שלנאשם היתה הכנסה בשנת 2003 מליפקין בסך של 10,000 ₪. לדעתי, יש להשיב על שאלה זו בשלילה. מדבריו של ליפקין עולה שהגורם הדומיננטי ששימש כמנהל אחראי על התכנון של העבודות, על ביצוען, על קביעת המחיר בעבורן ועל גבייתו, הוא לא הנאשם אלא אדם אחר. כמו כן, מאמרת החוץ של ליפקין לא ניתן ללמוד דבר על ההכנסה שהיתה לנאשם מעבודות אלה וכיצד התחלקו הכספים בין הנאשם לאחר.
151. ודוק, אין משמעות הדבר שליפקין לא היה לקוח של הנאשם, או שהנאשם לא היה מעורב בביצוע העבודות, או שלא היתה לו הכנסה כלשהי מהעבודה שבוצעה. מאמרת החוץ של ליפקין עולה שליפקין היה לקוח של הנאשם, האחרון ביצע עבורו עבודות בתחום השיפוץ והבניה ולנאשם אף היתה הכנסה כלשהי ממנו. עם זאת, לא הוכח שלנאשם היתה הכנסה דווקא בסך של 10,000 ₪ כפי שצוין בטבלאות של יצחקי.
152. משקבעתי שלא ניתן ללמוד מאמרת החוץ של ליפקין, שהמאשימה מבקשת להיאחז בה, דבר על גובה ההכנסה שהיתה לנאשם ממנו, מתייתר הצורך לדון בשאלה אם קיימת סתירה בין אמרת החוץ של ליפקין ובין עדותו בבית המשפט. אף על פי כן, למען השלמת התמונה, יובהר שלא התרשמתי שקיימת סתירה מהותית בין אמרת החוץ של ליפקין ובין עדותו בבית המשפט. בפועל, התרשמותי היא שקיימת התאמה (ראו עדותו של ליפקין בבית המשפט בפרוט' מיום 22.1.15, עמ' 54 ש' 5 – עמ' 56 ש' 10). בנסיבות אלה, אין בכלל צורך להיזקק להוראות סעיף 10א לפקודת הראיות.
153. המאשימה מפנה בסיכומיה למסמך שנמצא בקלסר הסגול ונושא מספר סידורי 835 ובו נרשמה המילה "ליפקין", ומתחתיה שורה של סכומים (12,000 ₪, 18,000 ₪, 8,000 ₪, 4,500 ₪, 5,000 ₪ ו-16,000 ₪). על פניו, מדובר בסכומים גבוהים בהרבה מהסכום הגלובאלי שהתחלק בין מאיר לאחר בסך של 10,000 ₪, כפי שנאמר באמרת החוץ של ליפקין.
154. דא עקא, הנאשם כלל לא נחקר על ידי החוקר יצחקי באופן קונקרטי לגבי המסמך בקלסר הסגול שנושא מספר סידורי 835. אין כל גרסה באמרות החוץ של הנאשם בנוגע לשאלות הקריטיות הבאות: האם הנאשם הוא זה שרשם את המסמך 835, מה משמעות הסכומים שרשם, האם מדובר בהצעת מחיר, או לא, כיצד הסכומים מתחלקים בינו ובין האחר, והאם קיבל את הסכומים הללו בפועל, או לא.
155. בנסיבות אלה, הנני קובע כי המאשימה לא הוכיחה מעל לכל ספק סביר את גובה ההכנסה של הנאשם מליפקין בשנת 2003.