ההכנסות מיוסף יצחק זילברשטרום
156. על פי הטבלאות של יצחקי, לנאשם היתה הכנסה מהעסק בשנת 2003 מלקוח בשם יוסף יצחק זילברשטרום (להלן: זילברשטרום) בסך של 33,526 ₪.
157. באמרת החוץ של הנאשם נאמר כי בשנת 2005 ביצע עבודות שיפוץ בשווי של 6,845 דולר ארה"ב שלפי דבריו הם 34,225 ₪, עבור זילברשטרום. כמו כן, ציין כי מתוכם 14,000 ₪ שולמו לו ישירות על ידי זילברשטרום והיתרה בסך של 20,000 ₪ שולמו על ידי האחרון ישירות לספקי חומרי הבניה (ת/15, ש' 364 – 372).
158. ודוק, מדובר בהודאת חוץ שמתייחסת להכנסה שהיתה לנאשם בשנת 2005 ולא בשנת 2003. עם זאת, בביתו של הנאשם נמצא כתב תביעה שהגיש לבית הדין (קרי, בית דין תורה, שכאמור לא הוקם על פי חוק אלא פועל באופן וולונטרי) כנגד זילברשטרום ואשר בו הוא מפרט את נסיבות ביצוע העבודה אצלו (נספח ב.י. 24 ל-ת/15, להלן: כתב התביעה).
159. מכתב התביעה עולה שבמהלך חודש שבט התשס"ג (היינו חודש ינואר 2003), הנאשם ביצע תוספת בניה לבנין עם שלוש קומות, עבור הדיירים בקומה הראשונה והקומה השלישית. התוספת מתחילה מהקומה הראשונה וממשיכה עד הקומה השלישית. זילברשטרום מתגורר בקומה השניה. הדייר בקומה השלישית והדייר בקומה הראשונה שילמו רק את חלקם עבור בניית התוספת, ובדרך זו זילברשטרום נהנה מתוספת הבניה מבלי לשלם עליה. מכאן התביעה של הנאשם נגדו להשבת הוצאותיו ותשלום שכרו עבור אותה תוספת. כתב התביעה נושא את התאריך כב' בטבת התשס"ה, היינו 3.1.2005, שהוא ככל הנראה מועד הגשת התביעה לבית הדין.
160. על כן, הנני קובע כממצא עובדתי שהעבודות שביצע הנאשם עבור זילברשטרום היו בשנת 2003 ולכן זכותו לקבלת שכרו קמה באותה שנה. בנסיבות אלה, הנני קובע שיש לייחס לנאשם את ההכנסה מזילברשטרום לשנת 2003, כפי שנרשם בטבלאות של יצחקי, וזאת על אף שבהודאת החוץ (ת/15, ש' 372-364) שמתבססת על כתב התביעה שהוצג בפניו במהלך החקירה, נאמר שמדובר בהכנסה משנת 2005.
161. כעת נדון בשאלה, מה גובה ההכנסה שהיתה לנאשם מזילברשטרום. בביתו של הנאשם נתפסה ההחלטה הסופית של בית הדין מיום י' באדר התשס"ז (שחל ביום 28.2.2007), לפיה על זילברשטרום לשלם לנאשם סך של 6,800 דולר ארה"ב וכי כבר שולמו לנאשם סך של 15,000 ₪ ביום 31.5.2005, שהם 3,397 דולר ארה"ב, לפי שער יציג של 4.416 ₪, ונותר סך של 3,553 דולר ארה"ב (נספח ב.י. 24 לת/15, המסמך הנושא מספר סידורי 996).
162. יתר על כן, בקלסר הסגול שנתפס בביתו של הנאשם נמצא מסמך הנושא מספר סידורי 836 ועליו רשומים הדברים הבאים: "זילברשטרום 1,000 ₪ 11.4.07, זילברשטרום 15,000 ₪ 31.3.05". מדובר בראייה נוספת שהינה בעלת אופי מפליל כנגד הנאשם.
163. לפי הודאת החוץ (ת/15), ההכנסה של הנאשם מזילברשטרום היתה רק 14,000 ₪, בעוד שהסך של 20,000 ₪ שולם על ידי זילברשטרום ישירות לספקי חומרי הבנין. דא עקא, גרסה זו, לפיה זילברשטרום שילם 20,000 ₪ ישירות לספקי חומרי הבנין, איננה מתיישבת עם מה שמופיע בכתב התביעה לפיו זילברשטרום סירב באופן מוחלט לשלם את חלקו בתוספת הבניה ורצה לעשות עושר ולא במשפט על חשבון הנאשם. הנאשם לא נתן כל הסבר לסתירה זו בין הודאת החוץ ובין כתב התביעה.
164. בנסיבות אלה, שבהן הנאשם לא נותן הסבר לסתירה בין הודאת החוץ שלו בפני החוקר יצחקי (ת/15) ובין הודאת חוץ אחרת שלו (כתב התביעה לבית הדין), ולאור הכלל הראייתי שהמידע לגבי ההכנסה של הנאשם מזילברשטרום מצוי בידיעתו של הנאשם ולכן הראיות שתידרשנה מהמאשימה בעניין זה יהיו מזעריות, הנני קובע כממצא עובדתי את שני הנתונים הבאים:
א. ראשית, זילברשטרום לא שילם דבר לספקי חומרי הבניה ולכן אין לקזז את הסך של 20,000 ₪, שאוזכר בהודאת החוץ של הנאשם (ת/15) מסכום ההכנסה שיש לזקוף לחובתו.
ב. שנית, קמה חזקה שבעובדה לפיה הנאשם קיבל את מלוא השכר שנפסק עבורו על ידי בית הדין מזילברשטרום. כעת נטל הבאת הראיות עובר לנאשם להפריך את החזקה האמורה. בפועל, הנאשם לא הביא כל ראיה שתפריך חזקה זו. עדותו של הנאשם בבית המשפט לגבי ההכנסה שלו מזילברשטרום היתה לקונית ומתחמקת (פרוט' מיום 8.6.17, עמ' 233 ש' 21-7).
165. יוזכר, בהודאת החוץ (ת/15) של הנאשם נאמר שסך ההכנסה שלו מזילברשטרום היה 34,225 ₪. לעומת זאת, בטבלאות של יצחקי נאמר שהסך הכולל של ההכנסה של הנאשם מזילברשטרום היה 33,526 ₪. מאחר והסכומים הנקובים בכתב האישום נלקחו ישירות מהטבלאות של יצחקי, יוצא מכך שזה הסכום שהמאשימה אימצה בעת ניסוח כתב האישום. על כן, הנני בוחר את הסכום הנמוך יותר, וקובע כי ההכנסה שהיתה לנאשם מזילברשטרום היתה 33,526 ₪.
166. לסיכום, הנני קובע כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר כי לנאשם היתה הכנסה מזילברשטרום בשנת 2003 בסך של 33,526 ₪.
ההכנסות מירחמיאל שיף