182. לפי כתב האישום, לנאשם היתה הכנסה מהעסק בשנת 2004 בסך כולל של 390,656 ₪ (פסקה 3(ג) לכתב האישום). נתון זה נלקח מתוך הטבלאות של יצחקי. להלן החלק הרלוונטי בטבלאות של יצחקי שמתייחס להכנסות מהעסק בשנת 2004.
סידורי
שם הלקוח
שנת הביצוע
מהות העבודה
סכום ששולם כולל מע"מ
שם העד
1
שמריה הלל
2004
שיפוצים
10,000 ₪
מאיר כהן 9/11/11
2
אהרן מרדכי ממן
2004
שיפוצים
58,500 ₪
מאיר כהן 12/2/12
3
אליעזר מזרחי
2004
שיפוצים
60,000 ₪
מאיר כהן 9/11/11
4
מנחם מנדל חנזין
2004
שיפוצים
78,836 ₪
מנחם מנדל חנזין
5
משה לדיוב
2004
תוספת בניה
143,355 ₪
מאיר כהן 9/11/11
6
עזרא מפעי
2004
שיפוצים
39,965 ₪
מאיר כהן 9/11/11
סך הכול לשנת 2004
390,656 ₪
183. נבחן כעת את הראיות לגבי ההכנסות מכל אחד מהלקוחות האמורים לפי סדרם.
ההכנסות משמריה הלל
184. בסיכומי המאשימה ובסיכומי ההגנה, אין כל התייחסות להכנסות שהיו, אם היו, לנאשם מלקוח בשם שמריה הלל. לדעתי, ככל הנראה, הכוונה היא לשמריהו (ולא שמריה) הלל, שהינו חמו של הנאשם (ראו דברי הנאשם באמרת החוץ שלו ת/15 ש' 54-46).
185. בנסיבות אלה, בהעדר התייחסות מטעם המאשימה בסיכומיה לשאלת ההכנסות של הנאשם משמריה[ו] הלל, הדבר ייראה כזניחת הטענה על ידה שאכן היתה לנאשם הכנסה כלשהי ממנו בשנת 2004. בנסיבות אלה, אינני מוצא צורך לבחון את הראיות שנוגעות להכנסה מהלקוח האמור. מטבע הדברים, כאשר המאשימה לא מתייחסת בסיכומיה לראיות מהלקוח האמור, אין לבוא בטרוניה לנאשם שלא התייחס בסיכומים בכתב מטעמו לראיות הנוגעות לאותו לקוח.
186. לאור העובדה שהמאשימה זנחה את הטענה שהיתה לנאשם הכנסה כלשהי מאותו לקוח בעסק, אין מנוס מהקביעה העובדתית שההכנסה ממנו היתה אפס.
ההכנסות מאהרן מרדכי ממן
187. מנגנון ההוכחה של ההכנסות שהיו לנאשם בעסק בשנת 2004 מלקוח בשם אהרן מרדכי ממן מבוסס על "הודאת חוץ" בתוספת "דבר מה נוסף", כדלקמן:
א. הודאת חוץ: ב-ת/18 ש' 34-32, הנאשם ציין כי לאחר שעיין במחברת שהוא בעצמו ערך לגבי הכנסותיו מהעסק ואשר נתפסה בביתו על ידי היחידה החוקרת (נספח ב.י. 159 לת/15) כי "בהמשך, לבדיקתי, אני רואה שרשמתי במחברת שקיבלתי מ-"מרדכי" שזה למיטב זכרוני אהרן מרדכי ממן, סכום של 58,500 ₪ בשנת 2004".
ב. דבר מה נוסף: כידוע, ראייה מסוג של "דבר מה נוסף" היא ראיה בעלת אופי "מאמת" ולא "מסבך". הווה אומר, די בכך שקיימת ראיה אובייקטיבית שחיצונית להודאת החוץ שמאמתת פרט מידע כלשהו ממנה, כגון עצם העובדה שהיה לנאשם לקוח בשם אהרן מרדכי ממן שהנאשם ביצע עבורו עבודות שיפוץ (קרי, ראיה מאמתת) כדי שדרישת הדבר מה נוסף תבוא על סיפוקה, וזאת גם אם אין ראיה שמאמתת דווקא את סכום ההכנסה המדויק ממנו כפי שצוין בהודאת החוץ (קרי, ראיה מסבכת). ראיה כזו קיימת בדמות עדותו של אהרן מרדכי ממן בבית המשפט שאישר שהנאשם ביצע עבורו עבודות שיפוץ כשבע שנים עובר לשנת 2011 (היינו שנת 2004) וכי שילם לו את שכרו אך איננו זוכר את הסכום המדויק (פרוט' מיום 15.1.15 עמ' 41 – 43).
188. יתר על כן, בקלסר הסגול שנתפס בביתו של הנאשם קיים מסמך בכתב יד הנושא מספר סידורי 827 ואשר בו נרשמו המילים הבאות "ממן 15/8 – 5,557 ₪, 6,645 ₪". מדובר בראיה מפלילה, שמשתלבת היטב עם מכלול הראיות האחרות ולכן על הנאשם לתת הסבר מניח את הדעת לגביה.
189. על כן, הנני קובע כי המאשימה עמדה בנטל הבאת הראיות הראשוני שרובץ לפתחה כי לנאשם היתה הכנסה בעסק בשנת 2004 מלקוח בשם אהרן מרדכי ממן בסך של 58,500 ₪. כעת, עובר נטל הבאת הראיות המשני לנאשם לעורר ספק סביר נגד התשתית הראייתית האמורה.
190. בעדותו של הנאשם בבית המשפט, הוא לא הצליח לעורר ספק סביר כנגד התשתית הראייתית שהונחה על ידי המאשימה. נהפוך הוא, הוא אישר שקיבל את הסכום האמור ולטענתו מדובר בכסף שקיבל על מנת לשלם לפועלים וכדי לכסות את הוצאותיו עבור חומרי הבנייה שנרכשו לביצוע השיפוץ (פרוט' מיום 15.5.17, עמ' 251 ש' 32-31, עמ' 252 ש' 6-1). במילים אחרות, מדובר בהודאה לכל דבר ועניין, כאשר יוזכר שהכלל הראייתי המנחה לגבי הוכחת סכומי הכנסה לעניין סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, הוא שמדובר בהכנסה ברוטו ואין משמעות לטענה שהיו לנאשם הוצאות או הפסדים מהעסק.
191. לפיכך, הנני קובע כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר כי לנאשם היתה הכנסה מהעסק מלקוח בשם אהרן מרדכי ממן בסך של 58,500 ₪ בשנת 2004.
ההכנסות מאליעזר מזרחי
192. בטבלאות של יצחקי לשנת 2004 נאמר שלנאשם היתה הכנסה בעסק מלקוח בשם אליעזר מזרחי בסך של 60,000 ₪. כמו כן, בטבלאות של יצחקי לשנת 2009 נאמר גם שהיתה לנאשם הכנסה מלקוח בשם אליעזר מזרחי בסך של 60,000 ₪ (לטבלה של יצחקי לשנת 2009, ראו בהמשך את פסקה 282 להכרעת הדין). לאחר שנפרש בפניי מלוא חומר החקירה, עולה שמדובר באותו אדם. כמו כן, עולה שמדובר באותו סכום, היינו סכום אחד של 60,000 ₪ ולא שני סכומים בסכום כולל של 120,000 ₪. על כן, ברור שבטבלאות של יצחקי ישנו כפל רישום בכל הנוגע להכנסה מאליעזר מזרחי.
193. בעת חקירתו של הנאשם הוצגו בפניו שני מסמכים זהים, שנתפסו בביתו, אחד בכתב יד ואחד מודפס באותו הנוסח (נספחים ב.י. 20 ו-ב.י. 145 ל-ת/15). לאור הזהות הכמעט מוחלטת בתוכן של שני המסמכים, יש להתייחס אליהם כמסמך אחד (להלן: המסמך). המסמך נושא את הכותרת "חוזה עבודה לבניה בבית אליעזר מזרחי, הצנחנים לוד". המסמך נושא תאריך "יא' בחשוון התשס"ט", היינו שנת 2009. במסמך יש פירוט של עבודות שיש לבצע וסכום סופי של 60,000 ₪.
194. בידי המאשימה שתי אמרות חוץ סותרות מטעם הנאשם לגבי הסך של 60,000 ₪ שהתקבל מאותו אליעזר מזרחי עבור השיפוץ שבוצע בביתו. הסתירה היא בשני נושאים מרכזיים, ראשית השנה שבה התקבל הסכום, ושנית האם מדובר בהכנסה שהגיעה ישירות לידי הנאשם בהיותו קבלן מבצע או ישירות לידי הפועלים בהיותו של הנאשם מתווך-מתנדב שכל מטרתו לסייע למכריו. להלן שתי אמרות החוץ הסותרות:
א. אמרת החוץ הראשונה: בהודאת החוץ מיום 9.11.11 (ת/15 ש' 335-338), בעת שנתבקשה תגובתו של הנאשם למסמך, אמר את הדברים הבאים: "זה חוזה לעבודה שבוצעה בשנת 2009 בערך. העבודה בוצעה בחלקה על ידי פועלים ערבים שהבאתי. אליעזר מזרחי הוא דוד של אשתי גילה-ברכה. לכן, אני רק ניהלתי את העבודה ולא קיבלתי שום סכום כספי. התשלומים בוצעו ישירות על ידי אליעזר מזרחי ששילם לפועלים, לבעלי מקצוע ולספקי חומרי בניין." (להלן: גרסה א').
ב. אמרת החוץ השניה: בהודאת החוץ מיום 5.2.12 (ת/16, ש' 248-246) בעת שנתבקשה תגובתו של הנאשם למסמך, אמר את הדברים הבאים: "המסמך שסומן ב.י. 145, זה חוזה עבודה שביצעתי בשנת 2004, אצל מזרחי אליעזר שהוא דוד של אשתי בסכום של 60,000 ₪." (להלן: גרסה ב').
195. עינינו הרואות כי לפי גרסה א', מדובר בעבודות שיפוץ שבוצעו בשנת 2009, אך הסכומים שולמו ישירות על ידי אליעזר מזרחי לפועלים והנאשם לא הפיק מכך הכנסה כלשהי, מאחר ורק תיווך בהתנדבות בין הדוד של אשתו ובין הפועלים שביצעו את העבודות כקבלנים עצמאיים. לעומת זאת, לפי גרסה ב' מדובר בעבודות שיפוץ שהוא ביצע בשנת 2004 והוא זה שקיבל את התמורה בסך של 60,000 ₪.
196. אליעזר מזרחי לא נחקר על ידי היחידה החוקרת. כמו כן, הנאשם לא נתבקש להסביר בעת חקירתו את הסתירה האמורה. על כן, בהעדר קיומה של ראיה חיצונית לשתי אמרות החוץ שתיישב את הסתירות שביניהן, או שיש בכוחה לאמת דווקא את האמור בגרסה א' או דווקא את האמור בגרסה ב', קיים קושי לייחס משקל משמעותי לתוכן של מי מהן. במילים אחרות, לא ניתן לקבוע איזו מהגרסאות היא עדיפה יותר על רעותה.
197. בנסיבות אלה, הנני קובע כי המאשימה לא הצליחה להוכיח מעל לכל ספק סביר כי לנאשם היתה הכנסה כלשהי מאליעזר מזרחי, לא בסך של 60,000 ₪ וגם לא בכל סכום אחר, וזאת לא לגבי שנת 2004 וגם לא לגבי שנת 2009.
ההכנסות ממנחם מנדל חנזין