254. נעמוד להלן על ההכנסה מכל אחד מהלקוחות שפורטו לעיל לפי סדרם.
ההכנסות ממרדכי שלום הלל
255. לפי הטבלה של יצחקי לשנת 2008, לנאשם הייתה הכנסה מלקוח בשם מרדכי שלום הלל (להלן: מרדכי) בסך של 50,950 ₪. לעומת זאת, בסיכומים בכתב מטעם המאשימה נטען כי מדובר בהכנסה בסך של 40,000 ₪ (עמ' 83-82, פסקאות 161(א)-(ו)).
256. מרדכי העיד בבית המשפט ולדבריו הנאשם הוא גיסו (פרוט' מיום 15.1.15, עמ' 35 ש' 31-30). מרדכי מסר בחקירתו הראשית כי הנאשם ביצע בביתו עבודות שיפוץ יחד עם פועלים שונים שהובאו על ידי הנאשם. וכן ציין בחקירתו הראשית את הדברים המהותיים הבאים, שהם בגדר דברי הפללה כנגד הנאשם:
א. לגבי מהות היחסים בין הנאשם לפועלים, ציין כי "יכול להיות שהוא [הנאשם – ה'א'ש'] העסיק אותם" (פרוט' מיום 15.1.15, עמ' 36 ש' 21).
ב. כאשר נשאל למי שילם את שכרם של הפועלים "ש. את הכסף דרך מי נתת?", ענה "אולי, דרך מאיר" (פרוט' מיום 15.1.15, עמ' 37 ש' 11-10).
ג. לגבי שכרם של העובדים, ציין כי "הוא [הנאשם- ה'א'ש'] אמר לי כמה מגיע להם ושילמתי להם" (פרוט' מיום 15.1.15, עמ' 36 ש' 20). ללמדך, שמי שקבע כמה ישולם לפועלים הוא הנאשם, ולכן אין נפקא מינה לכך שמרדכי אמר ששילם ישירות לעובדים (ראו גם פרוט' מיום 15.1.15, עמ' 39 ש' 20-12).
ד. כמו כן, לגבי ההכנסה ברוטו שהייתה לנאשם, מרדכי העיד כדלקמן (פרוט' מיום 15.1.15, עמ' 6-1):
"ש. תמורת העבודות האלה כמה שילמת למאיר?
ת. לא זוכר.
ש. אני מפנה אותך לשורה 6 בהודעתך.
ת. "שילמנו לפי חומר, לפי עבודה, יוצא בערך 40,000₪".
ש. אתה מאשר שזה היה 40 אלף.
ת. יכול להיות, שהשלד עלה 40 אלף שקל. זה עבודות שהתבצעו ע"י הפועלים."
ד. ובעת שנשאל "ש. קיבלת איזושהי חשבונית או קבלה תמורת הכסף שנתת תמורת העבודות?", ענה "ת. לא" (פרוט' מיום 15.1.15, עמ' 37 ש' 17-16).
257. באת כוח המאשימה ביקשה להגיש את אמרת החוץ של מרדכי (ת/2) והצדדים הסכימו עם הצעתי שהאמרה תוגש וכי השאלה אם יש צורך להיזקק לסעיף 10א לפקודת הראיות תוכרע במסגרת הכרעת הדין (פרוט' מיום 15.1.15, עמ' 39 ש' 30-25).
258. בנסיבות העניין, לאור דבריו של מרדכי בחקירה הראשית, מתייתר הצורך להיזקק לסעיף 10א לפקודת הראיות. הווה אומר, הממצאים שבעובדה שעליהם אתבסס עולים ישירות מתוך החקירה הראשית של מרדכי בבית המשפט ולכן אינני נזקק כלל לאמרת החוץ של מרדכי וגם לא מבסס עליה ממצא עובדתי מרשיע כלשהו כנגד הנאשם. בנסיבות אלה, מתייתר הצורך לדון בתוכנה של אמרת החוץ מאחר ואין צורך להיזקק כלל להוראות סעיף 10א לפקודת הראיות.
259. יוזכר, היזקקות לאמרת חוץ של עד כבסיס לקביעת ממצא מרשיע נגד נאשם היא בגדר החריג לכלל של עדות שמיעה. במקרה שבפני, אין צורך להיזקק לחריג, מאחר וניתן לפסוע בתלם של הכלל, היינו, ניתן להתבסס על העדות הישירה של מרדכי בדמות עדותו בבית המשפט, ולא על עדות השמיעה בדמות אמרת החוץ שלו.
260. לאור הכלל הראייתי שהמידע לגבי היקף ההכנסות של הנאשם מהעסק, לרבות מעבודות השיפוץ שביצע עבור מרדכי, הוא מסוג המידע שמצוי בידיעתו של הנאשם, ולכן כמות הראיות שתידרש מהתביעה תהיה מזערית, לדעתי, די בעדותו של מרדכי בבית המשפט על מנת לקבוע כי המאשימה עמדה בנטל הבאת הראיות הראשוני.
261. כעת קם לתחיה נטל הבאת הראיות המשני של הנאשם לעורר ספק סביר כנגד התשתית הראייתית שהונחה על ידי המאשימה, לפיה לנאשם הייתה הכנסה ברוטו ממרדכי בסך כולל של 40,000 ₪. הנאשם לא הביא כל ראיה שסותרת או מפריכה את עדותו של מרדכי. יוזכר, הנאשם גם לא הכחיש באמרת החוץ שלו את תוכנן של הטבלאות של יצחקי כלשונן (ת/18 ש' 73 עד 133), היינו אישר שהיתה לו הכנסה ממרדכי בסך של 50,950 ₪.
261. לאור עדותו של מרדכי, ולאור הכלל הראייתי שניתן להסתפק בהערכות לגבי גובה הכנסות שהועלמו לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה ואין צורך בהוכחת סכום מדויק, לדעתי, לצורך הכרעת הדין ניתן להסתפק בסכום הנמוך יותר בסך של 40,000 ₪, וזאת כפי שטענה המאשימה בסיכומים בכתב מטעמה.
ההכנסות משלמה קלויזנר