262. לפי הטבלאות של יצחקי לשנת 2008, שעל פיהן נוסח כתב האישום, לנאשם היתה הכנסה מהעסק מלקוח בשם שלמה קלויזנר (להלן: קלויזנר) בסך של 180,000 ₪. לעומת זאת, בסיכומים בכתב מטעם המאשימה נטען שיש לקבוע כי ההכנסה של הנאשם מאותו לקוח היא 204,000 ₪ (עמ' 78-76, פסקאות 155(א)-(ח)), היינו תוספת של 24,000 ₪ על הסכום שנקבע בטבלאות של יצחקי.
263. יוזכר, המאשימה לא ביקשה את רשות בית המשפט לתקן את כתב האישום כך שההכנסה הכוללת של הנאשם מהעסק לשנת 2008, הייתה 24,000 ₪ יותר מהסכום הכולל שנרשם בו. בנסיבות אלה, כאשר כתב האישום נוסח לפי הנתונים שנלקחו מהטבלאות של יצחקי, אין מקום לייחס לנאשם הכנסה גדולה יותר מאלה שנרשמו בטבלה של יצחקי לשנת 2008. מעבר לנדרש, כפי שיובהר בהמשך, המאשימה גם לא הוכיחה מעל לכל ספק סביר את ההכנסה העודפת של 24,000 ₪, אך כן הוכיחה את ההכנסה בסך של 180,000 ₪.
264. בחיפוש שנערך בביתו של הנאשם על ידי היחידה החוקרת, נתפסו שלושת המסמכים הבאים:
א. שני מסמכים שהם למעשה אחד: המסמך הראשון, דף אחד שנושא כותרת "חוזה עבודה – שלמה קלויזנר בלוק 8 – בניית תוספת על גג קיים" (נספח ב.י. 17 לת/15) (להלן: המסמך הראשון לגבי הגג), כאשר בתחתית הדף נרשם "קבלן ביצוע: מאיר כהן". כאן ישנו פירוט של פעולות השיפוץ והבניה שיש לבצע. המסמך השני, דף אחד שנושא בדיוק את אותה כותרת כמו המסמך הראשון לגבי הגג, אך עם יותר פירוט לגבי פעולות הבניה והשיפוץ שיש לבצע (נספח ב.י 147 לת/15) (להלן: המסמך השני לגבי הגג) ובו נרשמו הדברים הבאים בסעיפים 27-25:
"25. מקדמה לפני העבודה: סך 50,000 ₪. שולם ביום ז' ניסן תשס"ט 1/4/09.
26. תשלום שני בגמר היציקה של הגג: 80,000 ₪.
27. תשלום שלישי בגמר הטיח והריצוף: 50,000 ₪."
ב. מסמך של דף אחד שנושא את הכותרת "חוזה עבודה לסגירת מרפסות מטבח בלוק 8: בין הקבלן מאיר כהן לדייר" (נספח ב.י. 143 לת/16) (להלן: המסמך לגבי המטבח). במסמך לגבי המטבח ישנו פירוט של פעולות בניה ושיפוץ שיש לבצע, ובתחתית הדף נרשם "סה"כ: 20,000 ₪, 500, 3,000" ומתחת לסכומים האמורים נרשם "24,000 ₪". בנוסף בתחתית הדף נרשם "קיבלתי משלמה קלויזנר 12,000 ₪ - מאיר כהן קבלן".
265. להלן התייחסות הנאשם באמרות החוץ שלו לשלושת המסמכים שצוינו לעיל:
א. לעניין המסמך הראשון לגבי הגג: הנאשם זיהה את המסמך כחוזה עבודה לגבי העבודות שביצע אצל קלויזנר בשנת 2008 בסך של 75,000 ₪ ולטענתו מדובר בסכום משוער שהגיע אליו לאור המחיר למטר שרשום בו (ת/15 ש' 312-301).
ב. לעניין המסמך השני לגבי הגג: הנאשם זיהה את המסמך כחוזה עבודה לעבודות לגבי עבודות שביצע אצל קלויזנר בשנת 2008, אך הנאשם לא התייחס כלל לסכום הכולל שמופיע בו (50,000 ₪, ועוד 80,000 ₪ ועוד 50,000 ₪, סך הכול 180,000 ₪) (ת/16 ש' 253-250).
ג. לעניין המסמך לגבי המטבח: הנאשם זיהה את המסמך כחוזה עבודה לגבי עבודה שביצע אצל קלויזנר בשנת 2008, מבלי להתייחס לסכומים שנקובים בו ומבלי להבהיר אם מדובר בחוזה נפרד שמתווסף על העבודות מושא המסמך הראשון והשני לגבי הגג, או שמא הוא חופף להם (ת/16 ש' 244-243).
266. בהיעדר הבהרה באמרות החוץ של הנאשם לגבי היחס שבין המסמך הראשון והשני לגבי הגג ובין המסמך לגבי המטבח, קיים קושי לקבוע שמדובר בהכרח בשתי עבודות מתווספות עם סכומי ביצוע שונים ולא בעבודה אחת כוללת. יוזכר, שהנאשם גם לא נתבקש להבהיר את היחס שבין המסמכים האמורים בעת חקירתו באמרות החוץ שלו. לפיכך, אתייחס למסמך הראשון והשני לגבי הגג ולמסמך לגבי המטבח, כמסמכים כוללים שמתייחסים לאותה עבודת שיפוץ שביצע הנאשם בשנת 2008 אצל קלויזנר בעלות כוללת של 180,000 ₪.
267. בנסיבות אלה, בסיס החישוב הרלוונטי הוא הסך של 180,000 ₪, כפי שהופיע במסמך השני לגבי הגג, שאותו אישר הנאשם באמרת החוץ שלו כחוזה עבודה שלו עם קלויזנר. הסך של 24,000 ₪ שמופיע במסמך לגבי המטבח יש לראותו כסכום שנבלע בתוך ה-180,000 ₪. יוזכר, הטבלה של יצחקי לשנת 2008, שבה אומץ הסכום של 180,000 ₪ כהכנסה מקלויזנר, היא הבסיס לסכום ההכנסה הכולל לשנת 2008 שאומץ על ידי המאשימה בעת ניסוח כתב האישום.
268. עינינו הרואות כי ראיות המאשימה מתבססות על המסלול הראייתי של "הודאת חוץ" בצירוף "דבר מה נוסף". ואבהיר:
א. הודאות חוץ: אמרות החוץ של הנאשם שבהן אישר את המסמך הראשון והשני לגבי הגג וגם את המסמך לגבי המטבח כחוזי עבודה לגבי העבודות שביצע אצל קלויזנר משנת 2008. המסמך השני לגבי הגג שאותו אישר הנאשם נושא את הסכום הכולל של 180,000 ₪.
ב. דבר מה נוסף: שמאמת את הודאות החוץ מקורו בשלושה מסמכים והם המסמך הראשון והשני לגבי הגג והמסמך לגבי המטבח.
269. בנסיבות אלה, יש לקבוע כי המאשימה עמדה בנטל הבאת הראיות הראשוני, מעל לכל ספק סביר, לפיו לנאשם הייתה הכנסה בשנת 2008 מקלויזנר בסך כולל שך 180,000 ₪. הטענה של ההגנה שיש כאן מחדל חקירתי בשל כך שקלויזנר לא נחקר על ידי היחידה החוקרת אין בה ממש ודינה להידחות.
270. כעת קם לתחיה עובר נטל הבאת הראיות המשני לפיו על הנאשם לעורר ספק סביר כנגד התשתית הראייתית שהונחה על ידי המאשימה כנגדו. הנאשם לא הביא כל ראייה בעניין וגם לא הביא את קלויזנר כעד מטעמו על מנת להפריך את מה שנאמר בהודאות החוץ ובמסמכים שנתפסו בביתו ושנערכו על ידו ומהווים "דבר מה נוסף". יש גם לציין שבעדותו של הנאשם בבית המשפט הוא אישר שביצע עבודות בניה ושיפוץ עבור קלויזנר. טענתו שהכסף שולם ישירות לפועלים איננה מעלה ואיננה מורידה, וזאת לאור הקביעה העובדתית שכבר הוכרעה שמדובר בקבלן מבצע לכל דבר ועניין ולא במתווך מתנדב בין בעלי הבתים שאצלם בוצעו השיפוצים ובין הפועלים שביצעו את העבודות (ראו עדותו של הנאשם בבית המשפט בפרוט' מיום 15.5.17, עמ' 264 ש' 6 עד עמ' 265 ש' 2).
ההכנסות ממנחם פוקסמן
271. בטבלה של יצחקי לשנת 2008 נרשם שלנאשם היתה הכנסה מהעסק מלקוח בשם "מנחם פוקסמן" בסך של 128,000 ₪. כמו כן, בטבלה של יצחקי לשנת 2009 נרשם שלנאשם הייתה הכנסה מהעסק מלקוחה בשם "רחל פוקסמן" בסך של 130,000 ₪ (לטבלה של יצחקי לשנת 2009, ראו בהמשך בפסקה 282 להכרעת הדין). לכאורה, מדובר בשתי דמויות שונות שבוצעו עבורם שתי עבודות שונות במועדים שונים במקומות שונים.
272. לעומת זאת, בסיכומים מטעם המאשימה ישנה התייחסות אחידה לשתי הדמויות, קרי שמדובר בהכנסה אחת בסך של 128,000 ₪ מ-"מנחם ורחל פוקסמן". מטעם המאשימה העידה רק רחל פוקסמן (להלן: רחל) ובעוד שמנחם פוקסמן (להלן: מנחם) לא העיד. מהראיות שהוצגו בפניי עולה שמדובר באותו בית ובמשפחה אחת. על כן, הנני קובע כי נעשה כפל רישום בטבלאות של יצחקי. הווה אומר, ההכנסה ממנחם ורחל נרשמה פעמיים בטבלאות של יצחקי, פעם בשנת 2008 ופעם בשנת 2009.
273. מקור הטעות בטבלאות של יצחקי שבעטיה נעשה כפל רישום, הוא בכך שהנאשם העיד באמרות החוץ שלו שהעבודות שביצע אצל מנחם היו בשנת 2008 (ת/15 ש' 321 וגם ת/16 ש' 254-252), בעוד שרחל העידה שהעבודות בוצעו אצלה בשנת 2009 (פרוט' מיום 15.1.15 עמ' 20 ש' 5-1).
274. הנני קובע כממצא עובדתי כי שנת הביצוע של העבודות על ידי הנאשם אצל מנחם ורחל הייתה בשנת 2008 וזאת בהתבסס על המשקל המצטבר של הנתונים הראייתיים הבאים:
א. הודיית הנאשם: הנאשם הודה בשתי אמרות החוץ שלו כי שנת הביצוע הייתה 2008 (ת/15 ש' 321 וגם ת/16 ש' 254-252). מדובר בראייה משמעותית שפועלת לרעתו.
ב. חזקת הידיעה של הנאשם: יוזכר, הנאשם לא ניהל ספרים כחוק לגבי העסק (ראו הודייתו ב-ת/18 ש' 155-128). כמו כן, קיים כלל ראייתי שהיקף הכנסותיו של הנאשם הוא מסוג המידע שמצוי בידיעתו (ראו בהרחבה פסקה 44(ט) להכרעת הדין). מכלל זה נובעת חזקה שבעובדה לפיה הנאשם יודע היטב את סוג העבודות שביצע, את זהות הלקוח שהעבודות בוצעו אצלו, את עלות הביצוע וגם את מועד הביצוע.
ג. ריענון הזיכרון של רחל: רחל העידה שאיננה זוכרת את השנה שבה בוצעו העבודות על ידי הנאשם ורק לאחר שרוענן זיכרונה על ידי באת כוח המאשימה מאמרת החוץ שלה, העידה שמדובר בשנת 2009 (פרוט' מיום 15.1.15, עמ' 19 ש' 30 עד עמ' 20 ש' 5). במילים אחרות, האמרה של רחל בבית המשפט ששנת הביצוע הייתה 2009, מקורה בריענון הזיכרון בדיעבד ולא מתוך עדותה בחקירתה הראשית ומכאן הזהירות המתבקשת מאמירתה ששנת הביצוע היא אכן שנת 2009.
ד. הכלל בדיני ראיות לגבי טבעו של הזיכרון האנושי: בפסיקה נקבע כי יש להבחין בין סתירות הנעוצות בטבעו של הזיכרון האנושי ובנסיבות המקרה ובין סתירות המעלות חשש למהימנות הגרסה. סתירות קלות תמיד ניתן למצוא, אך סתירות אלה אינן אלא תזכורת לטבעו של הזיכרון האנושי (ע"פ 175/10 חנוכייב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (28.7.11) פסקה 37 לפסק דינו של כבוד השופט דנציגר). וכך הוא המקרה שבפניי. את האמירה של רחל ששנת הביצוע הייתה 2009, יש לראות על רקע הכלל בדבר טבעו של הזיכרון האנושי. לא התרשמתי שאמירתה של רחל ששנת הביצוע הייתה 2009 יש בה כדי לפגום כהוא זה במהימנות גרסתה לגבי מהות העבודות שבוצעו בביתה על ידי הנאשם ולגבי עלות הביצוע.
275. לאחר שקבעתי כממצא עובדתי כי שנת הביצוע של העבודות הייתה שנת 2008, אבחן כעת את הראיות לעניין שאלת היקף ההכנסות שהיו לנאשם ממנחם ורחל פוקסמן.
276. במהלך החיפוש שנערך בביתו של הנאשם נתפס מסמך של דף אחד שנושא את הכותרת "חוזה עבודה – מנחם פוקסמן – בלוק 8 ק"א, בניית תוספת בסמוך לבית קיים" ובתחתית הדף נרשמו המילים "קבלן ביצוע – מאיר כהן". מסמך זה סומן פעמיים על ידי היחידה החוקרת, פעם כנספח ב.י. 150 ל-ת/16, ופעם כנספח ב.י. 18 לת/15 (להלן: החוזה עם מנחם). החוזה עם מנחם, אומנם איננו חתום, אך כולל פירוט של עבודות השיפוץ והבניה שיש לבצע אצל רחל ומנחם וגם את המשפט הבא: "3,200 ₪ x 40 מ"ר = 128,000 ₪".
277. הנאשם מסר שתי גרסאות סותרות באמרות החוץ שלו לגבי סך ההכנסה שלו ממנחם ורחל:
א. גרסה ראשונה, 128,000 ₪: הנאשם מסר כי "המסמך שסומן ב.י. 150 זה חוזה עבודה לביצוע עבודה שביצעתי בשנת 2008 אצל מנחם פוקסמן בסכום של 128,000 ₪" (ת/16 ש' 254-252).
ב. גרסה שנייה, 30,000 ₪: הנאשם העיד כי "את העבודה התחלתי אך לא סיימתי. ביצעתי רק את הסעיפים מספר 1 עד 3 וכולל שבחוזה. העבודה הופסקה על ידי האבא של מנחם פוקסמן, בגלל חילוקי דעות עם הפועלים הערבים. אני קיבלתי רק 30,000 ₪ בשנת 2008, את כל ה-30,000 ₪ הוצאתי על חומרי בניין ושכר עבודה ששילמתי לפועלים הערבים" (ת/15 ש' 322-319).
278. כאן עולה השאלה איזה מהגרסאות יש לאמץ, האם הגרסה של ה-128,000 ₪ או את הגרסה של 30,000 ₪ לדקויותיה השונות לרבות הטענה שהעבודות הופסקו ולא הושלמו. במילים אחרות, לאיזו מהגרסאות יש לייחס משקל גבוה יותר? שאלה זו תלויה בשאלת משנה אחרת והיא האם קיימת ראייה חיצונית לשתי הגרסאות בדמות "דבר מה נוסף" ואשר תומכת בגרסה מסוימת ומאמתת את תוכנה.
279. כלל ראייתי שרלוונטי לענייננו לגבי ההכרעה בין גרסאותיו הסותרות של הנאשם באמרות החוץ שלו, הוא הכלל בדבר "פלגינן דיבורא". הכלל האמור נקבע בפסיקה ולפיו בית המשפט רשאי לקבל כעדות אמת רק אותו חלק מהעדות שנראה לו מהימן ולדחות את החלקים שנראים לו בלתי אמינים. מבחינת האמינות, אין לראות עדות בהכרח ותמיד כחטיבה שלמה אחת, אשר לגביה יש רק שתי חלופות, והן – לקבלה בשלמות או לדחותה בשלמות. ניתן לערוך סינון בדברי העדות כדי לנסות לבור את הבר מן המוץ ולהבדיל בין האמת לשקר, וזאת על ידי היעזרות בראיות קבילות ואמינות אחרות, או על פי הגיונם של דברים. בית המשפט מודרך במקרים מעין אלה בהוראותיו של סעיף 53 לפקודת הראיות, המפנות לניסיון החיים, להיגיון ולטביעת העין השיפוטית (ראו ע"פ 526/90 בלזר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה (4) 133, 185 – 186 (1991); ע"פ 4383/06 דנינו נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (25.1.12), פסקה 26 לפסק דינו של כבוד השופט מלצר).
280. במקרה שבפניי, מצד אחד, יש לקבל את הגרסה הראשונה שמופיעה באמרת החוץ של הנאשם (ת/16 ש' 254-252) לפיה ההכנסה של הנאשם ממנחם ורחל הייתה בסך כולל של 128,000 ₪. מצד שני, יש לבצע "פלגינן דיבורא" לגרסה השנייה של 30,000 ₪ שמופיעה באמרת חוץ אחרת של הנאשם (ת/15 ש' 322-319), כך שיש לאמץ ממנה רק את האמירה של הנאשם שאכן ביצע עבודות שיפוץ אצל מנחם ורחל בתפקידו כקבלן וזאת בשנת 2008 ושהעבודות הופסקו ולא הושלמו, אך אין לקבל את האמירה באותה גרסה לפיה ההכנסה שלו ברוטו ממנחם ורחל הייתה רק של 30,000 ₪. להלן נימוקיי:
א. הסכום של 30,000 ₪ נעדר תמיכה בראייה חיצונית לאמרת החוץ: הגרסה לפיה ההכנסה של הנאשם מרחל ומנחם הייתה רק 30,000 ₪, איננה נתמכת בראייה חיצונית כלשהי לאמרת החוץ של הנאשם שבה היא הופיעה.
ב. הסכום של 128,000 ₪ מאומת בראייה חיצונית לאמרת החוץ: ה-"דבר מה הנוסף" לאימות הגרסה של 128,000 ₪, מקורו בשתי ראיות נפרדות ועצמאיות. ראשית, החוזה עם מנחם שנתפס בביתו של הנאשם ובו מופיע הסכום של 128,000 ₪. שנית, עדותה של רחל בבית המשפט ושהעידה כדלקמן (פרוט' מיום 15.1.15, עמ' 20 ש' 19-6):
"ש. כמה שילמת לו תמורת העבודות?
ת. נתתי כל פעם שהיה לי קצת כסף נתתי לו. לא בבת אחת, הסכום שהיה לי נתתי.
ש. מה זה היה הסכום שהיה?
ת. בסביבות ה... 100, 100 אלף.
ש. אני מפנה אותך לשורה 11 בהודעה שלך.
ת. "אני שילמתי לו 120 אלף או 130 אלף".
ש. אז כמה שילמת לו?
ת. יתכן מאוד שמסרתי לו את הסכום הזה."
(ההדגשות שלי ה'א'ש'; ראו גם עדותה של רחל
בפרוט' מיום 15.1.15, עמ' 20 ש' 27 – עמ' 21 ש' 1,
עמ' 21 ש' 19 – 25)
ג. האמירה שהעבודות הופסקו ולא הושלמו נתמכת בראייה חיצונית: החלק באמרת החוץ של הנאשם שבה מופיעה הגרסה של 30,000 ₪, ואשר לפיו העבודות הופסקו ולא הושלמו, נתמכת ב-"דבר מה נוסף" וזאת בדמות עדותה של רחל אשר העידה כי הנאשם קיבל את מלוא שכרו, אך לא השלים את העבודות שהיה עליו לבצע מאחר והיא הפסיקה את ההתקשרות עימו (פרוט' מיום 15.1.15, עמ' 21 ש' 26 – עמ' 22 ש' 8).
281. לסיכום, הנני קובע כי המאשימה עמדה בנטל הבאת הראיות הראשוני והוכיחה מעל לכל ספק סביר כי לנאשם הייתה הכנסה מהעסק בסך של 128,000 ₪ ממנחם ורחל בשנת 2008. כעת קם לתחיה נטל הבאת הראיות המשני לפיו על הנאשם לעורר ספק סביר כנגד התשתית הראייתית שהונחה כנגדו. בפועל, הנאשם לא עמד בנטל האמור. הנאשם הכחיש באופן סתמי שביצע עבודות שיפוץ ובניה אצל מנחם ורחל (פרוט' מיום 15.6.17 עמ' 270 ש' 6-3) ובהמשך אישר שהביא את הפועלים עבור רחל ומנחם וכי היא החליטה להפסיק את ההתקשרות עימו (פרוט' מיום 15.1.15 עמ' 270 ש' 14-7).
ח.10 ההכנסות בשנת 2009
282. לפי כתב האישום, לנאשם הייתה הכנסה מהעסק בשנת 2009 בסך כולל של 200,000 ₪. נתון זה נלקח מהטבלה של יצחקי לשנת 2009, כדלקמן:
סידורי
שם הלקוח
שנת הביצוע
מהות העבודה
סכום ששולם כולל מע"מ
שם העד
1
אליעזר מזרחי
2009
שיפוצים
60,000 ₪
מאיר כהן 9/11/2011
2
רחל חוטובלי
2009
שיפוצים
10,000 ₪
מאיר כהן 9/11/2011
3
רחל פוקסמן
2009
שיפוצים
130,000 ₪
רחל פוקסמן
סך הכול שנת 2009
200,000 ש"ח
283. נעמוד להלן על ההכנסות מכל הלקוחות האמורים בטבלה של יצחקי לשנת 2009, לפי סדרם.
ההכנסות מאליעזר מזרחי