--- סוף עמוד 43 ---
החניות
נושא נוסף שמוצא אני לנכון להתייחס אליו הוא נושא החניות.
בחוות דעתו בסעיפים 15-13 התייחס המומחה לחניות אלו.
מדובר ב-5 "מכפילי חניה" (10 חניות) אשר מגבילים מאוד את אפשרויות החניה.
הגם שהדיון בחוות דעת המומחה הוא במסגרת הפרק "השטחים המשותפים/הציבוריים של הבניין", חניות אלו שייכות לכל אחד מן הדיירים אליהם הוצמדה חניה זו.
בעדותם בבית המשפט העידו בעלי חניות אלו על מגבלות החניה בהן. (ראה עדויות איריס סער עמ' 24-23; עדות אליס יצחק עמ' 61; עדות אוליביה בן ישראל עמ' 76, 79; עדות סקוטלסקי גלית עמ' 85, עדות שירלי אפרתי עמ' 98, עדות ראובן לוי עמ' 107, עדות אביגדור זילברמן עמ' 113)).
ברי, שגם אם אין מנוס מהתקנת "מכפלי חניה" בשל העדר פתרון אחר; וגם אם היה ידוע מראש לדיירים שהחניה תהיה ב"מכפלי חניה", יש חובה שהן תהיינה ברות שימוש בנוחות, ללא פגיעה ונזק למכוניות; וגם אם הן עומדות בסף המאפשר מתן אישור לחניות אלו, על ידי הרשויות המוסמכות.
לא כך הם פני הדברים במקרה הנדון.
בביקור שערכתי במקום, נוכחתי לדעת את הקשיים הקיימים בהחניית הרכבים ב"מכפלי חניה" אלו.
ב"פרוטוקול הביקור במקום" מתואר בתמצית:
"החניות מוצגות –
מכפלי חנייה, כאשר מעל החנייה העליונה יש קורה המחייבת כניסה ברוורס.
בחניה עליונה – עומדת מכונית סוזוקי ספלאש, לא ניתן לחנות מכונית גבוהה יותר. גובה החניה העליונה – 1.7 מטר.
בחניה נוספת עומד רכב הונדה סיוויק – גם כאן לא ניתן להחנות רכב גבוה יותר.
בחניה התחתונה – גובה החניה הוא 1.49 מטר מהחלק העליון של החניה מרצפת הבטון ו-1.56 מרצפת המתקן.
בחלק החניה של הסוזוקי יש צינורות בולטים מאחור של כיבוי אש.
מכונית הסוזוקי חנתה במרחק מצינורות אלו."
--- סוף עמוד 44 ---
השתכנעתי מעדות התובעים, שחניות אלו אינן ברמת הנוחות שהובטחה להם, המקשה עליהם את החנייה ומגבילה אותם לסוגי רכב מתאימים לחנייה מסוג זה.
בחוות הדעת, החליט המומחה לפצות כל דייר שהחניה שלו ב"מכפלת חניה", בסכום של 40,000 ₪.
סבור אני שפיצוי זה הוא ראוי והולם.
מנגד, לא השתכנעתי שהכניסה לחניה וסיבוב הירידה אל תוך החניה יש בו פגם כלשהו.
ב"פרוטוקול הביקור במקום" ציינתי:
"...
רוחב הכניסה בסיבוב לחניה – 4.72 מטר
בהמשך לאחר גמר הסיבוב בהתיישרות – 4.25 מטר
לפני כניסת הפתח לחניה – 4.78 מטר
פתח הכניסה לחניה – 3.09 מטר
פתח הכניסה לחניות – 2.81 מטר
זווית הכניסה – 6.06 מטר"
מידות אלו מספיקות בהחלט.
הוא הדין ברוחב במפתח הכניסה לחניה מהרחוב.
מיפתח הכניסה לחניה אומנם הוקטן קמעא עת הותקן מחסום שער חשמלי, אולם בביקור במקום, הוסבר על ידי עמי גאון שהתקנת השער החשמלי במקומו הנוכחי, הוא בשל מגבלת צינור כיבוי האש ומיקום ניקוז הבניין.
נוכחתי לדעת, שאכן כך הם פני הדברים.
מכל מקום, מיפתח הכניסה הקיים - ½2.96 מטר – מספק ומאפשר כניסה בטוחה לנתיב הנסיעה היורד אל החניות, כמפורט לעיל.
4. טרדה ועוגמת נפש
התובעים עותרים לפסיקת פיצוי עבור הטרדה ועוגמת הנפש שנגרמו ועוד יגרמו להם.
--- סוף עמוד 45 ---
בע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אבנר אברמוביץ ואח' נפסק, כי:
"בקביעת גובה הפיצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים (ראו: עניין סגל, פסקה 16; אביחי נ' ורדי דיני מכר דירות – ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) 421). אשר לשיקול האחרון – עלות תיקון הליקויים – נפסק כי אין לדרוש בהכרח תאימות בין עלות תיקון הליקוי לבין הפיצוי שיש לפסוק בשל עוגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מאותו ליקוי, שכן לעיתים עלות תיקונו של ליקוי מסוים אינה משקפת את עוגמת הנפש שנגרמה בעטיו (ראו עניין סגל, שם; ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס, פ"ד מו(2) 60, 65 (1992) (להלן: עניין דרוקר). עם זאת, על הפיצוי בגין עוגמת נפש לעמוד במבחן של סבירות (עניין סגל, שם).
בחוות דעת המומחה – אינג' נתן גרשוני – מפורטים הליקויים אשר עדיין יש צורך לתקנם וכל אחת מן הדירות וברכוש המשותף. ליקויים אלו הם בנוסף לליקויים אחרים אשר תוקנו על ידי ה"חברה הקבלנית". אומנם הליקויים שנותרו בדירות עצמן והתיקונים הדרושים אינם משמעותיים; אולם אין להתעלם מתלאות העבר. בעדותם סיפרו התובעים על התלאות הטרדה והסבל שנגרמו להם עקב ליקויים אלה, בעיקר במהלך החורף.
זאת ועוד, טרדה ואי נוחות רבה עוד תגרם לצורך ביצוע התיקונים המשמעותיים ברכוש המשותף, ובעיקר בתיקון חיפוי החוץ של הבניין כמתואר בסעיף 35 לחוות דעת המומחה אינג' נתן גרשוני:
"35. יש להסיר את כל האבן בחזיתות הבניין והטיח מתחתיו, והטיח במקומות ללא אבן, ולבצע חיפוי מחדש כולל שכבת הרבצה תקנית. ביצוע רשת חיזוק לקשירת אבני החיפוי. עבודה זו חייבת להתבצע תחת פיקוח הנדסי צמוד.
מחד-גיסא, על פי חוות דעת המומחה, אין צורך בפינוי הדיירים מן הדירות ומתן פיצוי עבור תקופה זו, אך מאידך גיסא, אין להתעלם מהסבל, הטרדה ואי הנוחות אשר תגרם לדיירים בתקופת ביצוע העבודות, לרבות עקב הפיגומים, האבק והלכלוך.
סבור אני שיש לפצות כל אחת מן המשפחות התובעות בסכום של 10,000 ₪.
5. שיפוי לתובעים 14 +15: משפחת שלדון בגין דמי שכירות מופחתים:
דירה מס' 10 – דירתם של משפחת שלדון - הושכרה לגב' איריס סער ביולי 2011.
--- סוף עמוד 46 ---
לטענת משפחת שלדון, נוכח ההצפות הקשות שהיו בדירה, הם הגיעו להסכמה עם השוכרת (הגב' איריס סער) כי תשלום דמי שכירות יופחת בחצי למשך תקופה של 5.5 חודשים (4 חודשים בחורף הראשון ו- 1.5 חודשים בחורף השני).
לטענתם, הנזק שנגרם להם הינו: 13,750 ₪ (מוצגים 109 – 110).
מנגד סבורה הנתבעת – "החברה הקבלנית" - שאין מקום לשיפוי זה מאחר ולא הוכח כי הוענקה הנחה כאמור ולא הוכח שהיה הכרח בה.
הוכח בפני שניתנה הנחה לשוכרת בשל מצבה של הדירה עקב הנזילות שהיו בה.
בעדותה אומרת השוכרת איריס סער (שאינה בעלת -דין בתביעה זו):
"ת: ...עם הגשם הראשון שהתחיל, הייתה הצפה מידית בדירה. כלומר, מלכתחילה – מהרגע הראשון – התקרה נזלה כולה....
...
ת: הייתה הצפה... לא דליפה... ממש נזילה חזקה של מים מהתקרה; מכל הקירות; מתחת לארונות מטבח. אנחנו ישבנו עם דליים, ממש כי הטפטוף לא היה משהו קטן... והיינו צריכים כל שעה-שעה וחצי להחליף דליים. ממה שצפה; הבית היה מוצף... חדרים... כל הקירות, היו מלאים ברטיבות. הגענו לשלב מסוים שהחשמל נפסק, כי המים ירדו מכל החורים של החשמל. אז הגענו גם למצב שלא היה,... חשמל והיינו איזה כמה לילות, ישבנו כמה ערבים ללא חשמל...
...
ת: שילמתי דמי שכירות מופחתים.
...
ת: בארבעה חודשים בשנת 2012 שילמתי מחצית, משכר הדירה. ובשנה שאחר-כך, בחורף הבא, אני חושבת שהיה משהו כמו חודשיים פחות." (עמ' 23-20)
במוצג 109 למוצגי התובעים מצויה ההתכתבות בנדון בין משפחת שלדון לשוכרת איריס סער, שאף ביקשה הנחה גבוהה יותר בשיעור של 75%.
בנסיבות אלו ונוכח העובדה כי מדובר בהצפות שנגרמו כתוצאה מליקוי בביוב (ליקוי שתוקן על ידי הדיירים עצמם ולא על ידי הקבלן), יש לפסוק את ההפסד שנגרם למשכירים: דמי שכירות מופחתים בחצי (2,500 ש"ח במקום 5,000 ש"ח) למשך 5.5 חודשים
--- סוף עמוד 47 ---
ובסה"כ: 13,750 ₪ בתוספת הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מחודש מרץ 2012, כפי שהדבר מוצא את ביטויו בדפי החשבון מוצג 110 למוצגי התובעים.
5. סוף דבר:
על הנתבעת – "החברה הקבלנית" - לשלם לתובעים את הסכומים שנפסקו, כמפורט בפסק הדין:
כהן אמיר וליאת (תובעים 1 + 2)
- סך של 1,200 ₪ (תיקון ליקויי בנייה) בתוספת 10% שירותים הנדסיים ומע"מ כחוק.
- סך של 40,000 ₪ (ירידת ערך - דירה).
- סך של 10,000 ₪ (טרדה ועוגמת נפש).