פסק דין
כב' השופט חננאל שרעבי:
1. עסקינן בערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת אלה מירז), מיום 25/11/16 בתיקים הבאים:
תמ"ש 2293-07-13 – [פורסם בנבו] תביעה רכושית שהגישה המערערת;
תמ"ש 7535-07-13 – תביעת מזונות אישה שהגישה המערערת;
תמ"ש 15927-07-14 – תביעה לפירוק שיתוף בדירת הצדדים ב.... (להלן: "הדירה"), סילוק יד ודמי שכירות ראויים שהגיש המשיב/המערער שכנגד.
רקע
2. הרקע ליחסי הצדדים פורט היטב בסעיף 2 לפסק הדין קמא (להלן: "פסק הדין"), במילים הבאות:
"הצדדים, יהודי וחסרת דת, הכירו בשנת 2006 עת הגיעה התובעת לראיון עבודה בחברתו של הנתבע. החלו להתגורר יחד במהלך ינואר 2007 בביתו של הנתבע, ב.... נישאו בשנת 2007 בקפריסין בנישואים אזרחיים. המדובר בנישואים שלישיים לנתבע ושניים לתובעת. לנתבע 4 ילדים בגירים, לתובעת שני ילדים בגירים, כולם מנישואים קודמים.
התובעת עבדה משך 7 שנים (נובמבר 2006- יולי 2013) כמנהלת חשבונות של החברות של הנתבע ... הצדדים נפרדו בחודש אפריל 2013, עת עזבה את הבית בו התגוררו במשותף. נישואי הצדדים הותרו ביום 14.4.15. עוד ביום 18.10.12 הוצאה התובעת מהחשבון המשותף. ביום 29.11.12 הגיש הנתבע בקשה לרשויות המס לחישוב מס נפרד.
כל צד העיד לעצמו...".
3. בתמ"ש 7535-07-13 העוסק בתביעה מזונות האישה פסקה השופטת קמא כדלקמן:
--- סוף עמוד 3 ---
א. היות שמדובר בבני זוג מעורבים, יהודי וחסרת דת, יחולו הוראות החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959 (להלן: "החוק").
ב. בהתאם לסעיף 6 להוראות החוק:
"היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם ייקבעו, באין הסכם בין הצדדים, על ידי בית המשפט בשים לב לנסיבות, ופרט למזונות על פי סעיף 3 - לפי מחסורו של הזכאי ויכולתו של החייב."
ג. ציינה השופטת קמא (סעיף 7 לפסק הדין) כי:
"ביום 26.1.15 נקבעו מזונות זמניים בסך 10,000 ₪ לחודש, החל מיום 1.5.14 ועד ליום התרת הנישואין 14.4.15 לרבות המשך מגורים בדירה המשותפת לתקופה של 6 חודשים, ללא תשלום דמי שכירות. הצדדים העלו טענות לשינוי ההחלטה למזונות זמניים, הן מבחינת התקופה בה לכאורה היה חיוב במזונות והן לענין גובה המזונות לכאן ולכאן."
ד. קבעה השופטת קמא, כי לאחר שמיעת ראיות הצדדים, עולים הנתונים הבאים לעניין מזונות האישה (סעיף 8 לפסק הדין):
"א. עזיבת התובעת את הבית- הצדדים נפרדו באפריל 2013, עם עזיבת התובעת את בית המגורים. רק כעבור שנתיים הותרו נישואי הצדדים. סימנים למשבר ניתן למצוא כבר ביום 18.10.12 עת הוצאה התובעת מהחשבון המשותף ע"י הנתבע.