88. נגד קביעה זו טוענת המערערת בערעורה, כי היה מקום, לנוכח הפערים הכלכליים שבין הצדדים ורכוש המשיב, לקבל עתירתה בנדון.
89. מנגד טען המשיב בעיקרי הטיעון מטעמו, כי בנסיבות המקרה דנן לא היה מקום, מכוחו של סעיף 8 לחוק, להורות על איזון שלא מחצה על מחצה.
90. סבורני שגם טענת ערעור זו דינה להידחות.
91. כידוע חוק יחסי ממון קובע כלל חלוקה שוויונית של הרכוש. עם זאת סעיף 8 לחוק מקנה לבית המשפט סמכות ושיקול דעת, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לקבוע חריגים לכלל של חלוקה שוויונית בנכסים, על דרך קביעת נכסים מסוימים שלא יאוזנו (סעיף משנה 1); קביעה יחס חלוקה שונה (סעיף משנה 2); קביעת שווי הנכסים בהתאם למועד מוקדם יותר (סעיף משנה 3); עריכת האיזון לפי היקף הנכסים במועד מוקדם יותר (סעיף משנה 4).
מתי יופעל כלל זה?
ענה על-כך כב' השופט רובינשטיין (בבע"מ 2045/15 פלוני נ' פלונית, [פורסם בנבו] החלטה מיום 21.5.15) במילים הבאות:
" ...השימוש החריג בסעיף ייעשה בזהירות רבה, אולם יישומם תחום לנסיבות כל תיק; כפי שנאמר, 'המחוקק הותיר לשיקול דעתם של בתי המשפט ובתי הדין פיתוח כללים מתאימים באשר לנסיבות הספציפיות לשימוש בסמכות זו, ואין מדובר ברשימה סגורה' (בע"מ 8206/14 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (14.4.2015), פסקה ט"ו וההפניות שם (להלן עניין פלוני 2015)). ניתן דעתנו לכך, שההשתנויות החברתיות יצרו מגוון
--- סוף עמוד 46 ---
מצבים בחיי משפחה שלא שערום אבותינו, וסעיף 8 – שהוא כאמור חריג, והכלל הוא השויון שבסעיף 5(א) לחוק – בא לאפשר עשיית צדק ותיקון עיוותים. בית המשפט המחוזי מנה (פסקה 24) אמות מידה אפשריות להפעלת הסעיף, הכרוכות בהפרש או שוני ניכר בהכנסות הצדדים או בנכסיהם, שוני בעול גידול הילדים, התנהגות אלימה או הברחת נכסים. אפשרות אחרת היא "השיתופיות המוחלשת" או "לשיעורין" (ראו עניין פלוני 2015), וניתן לחשוב על נסיבות אחרות. עיקר העיקרים – עשיית צדק בנסיבות מיוחדות המהוות חריג. קשה להגיע לקביעה פרטנית יותר במישור העקרוני, והאדרת ה"כללית" שמנסה המבקש להעטות על המקרה אין להלמה" (ציטוט מסעיף י' להחלטה).
במילים אחרות – ההפעלה תהא בהתאם לנסיבות המקרה הנדון ובזהירות רבה.
למשל - בית משפט קמא יפעיל סמכותו זו בנסיבות של הרשעת בן זוג באלימות חמורה כלפי בן זוגו (בע"מ 7272/10 פלונית נ' פלוני,[פורסם בנבו] פסק דין מיום 7/1/04).
או במטרה להקטין פערים כלכליים בין בני זוג תוך התחשבות במכלול הנסיבות האישיות של בני הזוג, לרבות גיל, מצב בריאותי, "נכסי עתיד" או "נכסי קריירה" (קרי, נכסים הקשורים להון האנושי של בני הזוג, כגון תארים אקדמיים, רישיון, ניסיון מקצועי, כושר השתכרות, מוניטין וכיו"ב) בכדי למנוע תוצאה בלתי שוויונית ובלתי צודקת, ולאפשר שוויון הזדמנויות מהותי לבן הזוג "החלש" (בג"צ 2533/11 פלונית נ' בית הדין הגדול לערעורים, [פורסם בנבו] פסק דין מיום 26.10.11, כב' השופט עמית).
92. סבורני כי המקרה דנן, כפי שאף נימקה זאת השופטת קמא (ראה סעיף 87 לעיל), איננו המקרה המתאים להפעלתו.
נימוקי השופטת קמא בנדון מקובלים עלי, ובדין דחתה את בקשת המערערת לאיזון שלא מחצה על מחצה מכוח סעיף 8 לחוק יחסי ממון.
סיכום הערעור העיקרי
93. לאור כל האמור לעיל יש לומר כי הערעור העיקרי התקבל בחלקו, בסוגיות הבאות:
א. הזכויות הסוציאליות – סעיף 56 לעיל.
ב. מועד הערכת שווי הפריטים שנקבע כי יאוזנו – סעיפים 62-64 לעיל.
ג. יחידת דיור "ד" – סעיפים 76-78 לעיל.
ד. הקיר התומך – סעיפים 81-82 לעיל.
--- סוף עמוד 47 ---
הערעור שכנגד
94. נימוקי הערעור שכנגד פורטו בסעיף 8 לעיל, ואל חלקם כבר התייחסנו והכרענו לעיל במסגרת דיוננו בבקשה לסילוק על הסף ובערעור העיקרי, כיוון שעסקו באותו נושא.
התקופה הקובעת
95. גם למשיב/המערער שכנגד טענות לענין התקופה הקובעת שפורטו בסעיף 8(א) לעיל.
96. על-מנת לקצר נאמר כי כל דברינו לענין התקופה הקובעת שהועלו בערעור העיקרי בסעיפים 21-36 לעיל נכונים גם לדחיית טענות המערער שכנגד בערעור שכנגד לעניין התקופה הקובעת, ולכן דין רכיב ערעור זה להידחות.
בקיצור רק נאמר, כי במקרה דנן לא נראה קרע סופי בין הצדדים במועד הפרדת החשבון המשותף בחודש 10/2012, אלא הדבר נעשה בצורה הדרגתית, והכל כפי שתיארה השופטת קמא בפסק הדין (ועמדנו על-כך בהרחבה לעיל).
לכן אין הצדקה לקבוע כי מועד הקרע, ותום התקופה הקובעת, הוא חודש 10/12, כטענת המערער שכנגד.
פירוק שיתוף בדירה ומתן זכות קדימה למשיבה שכנגד לרכישת חלקו של המערער שכנגד
97. טענתו של המערער שכנגד בנדון מופיעה בסעיף 8(ב) לעיל.
98. הטענה כי בית המשפט לא הורה על פירוק שיתוף מיידי בדירה המשותפת אינה ברורה, שכן השופטת קמא קבעה במפורש בסעיף 24 לפסק הדין, כי:
"אין מחלוקת בין הצדדים בדבר הצורך בפרוק השיתוף בדירה הרשומה ע"ש הצדדים בחלקים שווים (ראה עדות הנתבע בעמ' 29). ולפיכך ניתן פסק דין לפרוק שיתוף בדירה. לנתבעת זכות ראשונית לרכוש זכויות הנתבע בדירה בהתאם לשווי הדירה שיקבע בשמאות מוסכמת. דרך התשלום גם בקיזוז תשלומי איזון המשאבים".
היינו – פירוק שיתוף מיידי בדירה המשותפת.
99. החלק השני של טענת המערער שכנגד בנדון, נוגע למתן זכות קדימה למשיבה שכנגד ברכישת חלקו בדירה המשותפת תחת מכירה בשוק החופשי, תוך פגיעה בזכות הקניין שלו.
--- סוף עמוד 48 ---
סבורני כי יש ממש בטענה זו כפי שנראה להלן, במיוחד כשהדירה אינה משמשת למגורי המשיבה שכנגד (השכירה אותה להוריה) כמוזכר לעיל, והשופטת קמא לא נימקה קביעה זו למתן זכות קדימה כאמור למשיבה שכנגד.
100. שאלה זו של זכאות, או אי זכאות, בת הזוג לדין קדימה בעת פירוק שיתוף בדירה משותפת, עלתה במלוא הדרה בתמ"ש (ת"א) 12712-07-16 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (החלטה מיום 2.2.17, כב' השופט יהורם שקד), תוך אזכור נרחב של ההלכה הפסוקה בנדון, ובה נקבע כי מרגע שניתן צו לפירוק שיתוף בתובענה שהגיש אחד מבני הזוג, אין תחולה למנגנון זכות הקדימה הקבוע בסעיף 101 לחוק המקרקעין, ועל בן זוג המעוניין לרכוש את הנכס, ליטול חלק בהליך ההתמחרות ככל משתתף אחר.
כן נקבע שם כי:
מימוש הנכס צריך להיעשות תוך התחשבות בזכות הקניינית של הבעלים הנוספים לממשו בתמורה הגבוהה ביותר שניתן;
עריכת התמחרות היא דרישה לגיטימית של בן הזוג, המבקש להשיא לא רק את חלקו בנכס אלא גם את חלקו של בן זוגו;
101. במצב דברים זה, ובהעדר הנמקה לקביעתה של השופטת קמא בדבר מתן זכות קדימה למשיבה שכנגד לרכישת חלקו של המערער שכנגד בדירה המשותפת, ולאור העובדה כי הדירה אינה משמשת למגורי המשיבה שכנגד, יש לקבל הערעור שכנגד בנקודה זו, ולהורות כי הדירה תימכר במכירה פומבית תוך התמחרות בין המציעים, בהתאם להוראות השופטת קמא, בה רשאית להשתתף גם המערערת.
בדרך זו נמנע פגיעה בזכות הקנין של המערער שכנגד, שכן נבטיח מחיר מירבי לחלקו בדירה.
אי-מתן פסק דין נגד המשיבים שכנגד 2-3 לדמי שימוש במסגרת התביעה לפירוק השיתוף
102. טענת המערער שכנגד נגד המשיבים שכנגד 2-3 מפורטת בסעיף 8(ג) לעיל.
103. דין הטענה להידחות כפי שצויין במסגרת דיוננו בבקשה לסילוק על הסף בסעיף 19 לעיל, ולשם הקיצור נפנה לשם.
מזונות אישה
--- סוף עמוד 49 ---
104. טענות המערער שכנגד הנוגעות לאי-ביטול מזונות אישה רטרואקטיבית ואי-ביצוע תחשיב מדוייק לדמי המזונות (תוך הסתמכות על סכום המזונות הזמניים שנפסקו), מפורטות בסעיף 8(ד) לעיל.
105. דין הטענה להידחות כפי שצויין במסגרת דיוננו בבקשה לסילוק על הסף בסעיף 18 לעיל, ולשם הקיצור נפנה לשם.
איזון כספי החזר הלוואה לגרושתו
106. טענות המערער שכנגד על אודות חיובו, במסגרת האיזון, בכספים שהחזיר לגרושתו בגין הלוואה נטענת, מפורטות בסעיף 8(ה) לעיל.
107. דין הטענה להידחות כפי שצויין במסגרת דיוננו בבקשה לסילוק על הסף בסעיף 18 לעיל, ולשם הקיצור נפנה לשם.
זכויות סוציאליות
108. טענות המערער שכנגד הנוגעות לקביעות פסק הדין בענין הזכויות הסוציאליות פורטו בסעיף 8(ו) לעיל.
109. בכל הקשור לקביעות הנוגעות לזכויות הסוציאליות בפסק הדין דנו בהרחבה במסגרת הערעור העיקרי, בסעיפים 48-57 לעיל, והדיון שם ממצה ועונה אף על טענות המערער שכנגד בערעור שכנגד.
110. כפי שציינו בסעיף 57 לעיל, דין הערעור שכנגד להתקבל בנדון בנקודה הבאה, כדלקמן:
"מן העבר השני, זכויות סוציאליות כאמור שצברה המערערת בתקופה הקובעת, צריכות להיות גם מאוזנות, וכך גם נטען בערעור שכנגד, בבחינת גזירה שווה, שמחציתן שייכות למשיב (המערער שכנגד).
לכן, וכבר כעת נאמר זאת, האקטואר שימונה, יבחן גם את הזכויות הסוציאליות שצברה המערערת בתקופה הקובעת (פנסיה, גמל, קרן השתלמות), ויקבע את זכויותיו של המשיב בהן".
רכבים, סירות וספינות
--- סוף עמוד 50 ---
111. טענות המערער שכנגד הנוגעות לקביעות פסק הדין לענין הרכבים והסירות פורטו בסעיף 8(ז) לעיל.
112. בכל הקשור לטענה הקשורה לשינוי נטען בתקופה הקובעת שיוביל לשינוי בקביעות ביהמ"ש לענין זכויותיה של המשיבה שכנגד ברכבים, בסירות או בספינות, דינה של זו להידחות, מעת שקבענו לעיל כי אין מקום להתערב בקביעות בית המשפט קמא בענין התקופה הקובעת.
113. עוד טען המערער שכנגד בנדון כי - בית המשפט קמא איזן זכויות בשלוש ספינות: X, Y, Z. אולם, הספינה Z שייכת לחברה ורשומה על שם המערער שכנגד ובנו (מחצית) רק בשל הוראות משרד התחבורה, וכספי מכירת הספינה Y שימשו לרכישת הסירה X. לפיכך, אין להשית על המערער שכנגד חיוב כפול.
114. המשיבה שכנגד טענה בעיקרי הטעון מטעמה בנדון, כי מדובר בקביעות עובדתיות של בית המשפט בהן אין להתערב.
בנוסף, ובאשר לטענה כי כספי מכירת הספינה Y שימשו לרכישת הסירה X טענה המשיבה שכנגד בעיקרי הטיעון במטעמה, כי לאחר מתן פסק הדין הגיש המערער שכנגד "בקשה לתיקון טעות קולמוס" ובה טען הטענה הנדונה. הבקשה הועברה לתגובת המשיבה שכנגד, שציינה בתגובתה כי הספינה Y נמכרה רק לאחר שהוסר העיקול ע"י ב"כ המשיבה שכנגד בחודש אוקטובר 2013, כפי שאף הודה המערער שכנגד ובהתאם לאסמכתאות שבתיק. זאת כאשר הסירה X נרכשה קודם לכן, בחודש מרץ 2013. מכאן ברור כי האחת לא נרכשה תחת האחרת או מכספי מכירת האחרת, כטענת המערער שכנגד. בעקבות תגובה זו דחה בית המשפט קמא את הבקשה, וקבע כי אין מדובר בטעות קולמוס.
לתיק המוצגים מטעמה צירפה המשיבה שכנגד את בקשת המערער שכנגד לבית משפט קמא לתיקון טעות קולמוס, את תגובת המשיבה, את צווי העיקול על הסירות הנ"ל ואת צו ביטול העיקול (מחודש 10/13) על הספינה Y .
115. לאחר עיון בטענות הצדדים בנדון שוכנעתי לדחות את טענות המערער שכנגד בנדון.
סבורני כי החלטתה של השופטת קמא בסוגיית הספינות/סירות מפורטת ומנומקת היטב.
לעניין שלושת כלי השיט דלעיל קבעה השופטת קמא כדלקמן:
"ספינת הנוסעים הפרטית Z- לטענת התובעת נרכשה בשנת 2009 ב-75 אלף דולר וממונה ע"י הנתבע. דוחה טענה כי
--- סוף עמוד 51 ---
נרשמה על שמו וע"ש בנו ולמרות זאת שייכת לחברה. החברה אינה משווקת או מייצרת ספינות .
לטענת הנתבע נרכשה בשנת 2008 מודה בסכום הרכישה , שייכת לחברה ורשומה ע"ש הנתבע ובנו ע"פ דרישת משרד התחבורה. טוען כי בשנת 1979 הוקמה חברה קטנה לבניית סירות מפרש בשם "...". נבנו 6 ספינות טרם סגירתה מחוסר פעילות מספקת. הספינה הינה תחלוף סירה גדולה שגם היא בבעלות חברת "שיווק".
הספינה נרכשה בשנת 2009 בעלות של 75,000 דולר, אם כי הנתבע העיד כי התשלום בפועל היה נמוך יותר בשל עיסקת החלפה של ספינת מנועים (עמ' 47). למרות הטענה כי נרכשה ע"י החברה מצאתי לקבוע כי לנתבע מחצית הבעלות בספינה בהתאם לרישום (עמ' 47). התובעת זכאית למחצית מזכויות הנתבע בהתאם להערכת שווי" (עמ' 14 לפסק הדין שו' 8-18).
"ספינת מפרש Y - לטענת התובעת נרכשה בשנת 2010 בעלות 101 אלף ₪. הנתבע הודה כי המדובר בספינה פרטית שנמכרה במחיר 80,000 ₪ (עמ' 47). למרות שחרור עיקול התובעת לא קיבלה חלקה ונרכשה ספינה אחרת תחתיה. המדובר בספינה שנרכשה בעת התקופה המשותפת מכספים משותפים לפיכך התובעת זכאית למחצית שוויה.
הריני מורה לנתבע לשלם לתובעת מחצית משווי הספינה בסך 40,000 ₪ (עמ' 14 לפסק הדין שו' 19-23).
הסירה X - לטענת התובעת נרכשה ע"י הצדדים בעלות 270 א' ₪ בחודש מרץ 2013 נרכשה במהלך הנישואין וטוענת למחצית שוויה. מנגד טוען הנתבע כי נרכשה בחודש מרץ 2013 לאחר הפרוד הכלכלי בחודש אוקטובר 2012. הנתבע הודה כי נרכשה במרץ 2013 בנסיעה משותפת לאילת ובעלות של 270 א' ₪ (עמ' 48).
הסירה נרכשה בתוך התקופה המשותפת כפי שנקבעה לעיל ולפיכך התובעת זכאית למחצית שוויה" (עמ' 14 לפסק הדין שו' 27-31).
116. כאשר אני מציב את טענת המערער שכנגד לענין רכישת סירה תחת סירה וחיוב כפול של המערער שכנגד, מול טענת המשיבה שכנגד בעיקרי הטיעון מטעמה המפורטת לעיל, אני מעדיף את טענת המשיבה בנדון מנימוקיה שפורטו לעיל.
--- סוף עמוד 52 ---
השופטת קמא בחנה טענה זו, כעולה מהחלטתה המצוטטת לעיל, ולא קיבלה אותה, וגם דחתה אותה בבקשה לתיקון טעות קולמוס, כמפורט לעיל.
גם הטענה הנוגעת לספינה Z, שנרכשה בתקופה הקובעת, כשייכת לחברה ורישום מחציתה, בתקופה הקובעת, ע"ש המערער שכנגד נעשה רק בשל הוראות משרד התחבורה, נבחנה ע"י השופטת קמא ונדחתה על-ידה, כעולה מההחלטה המפורטת לעיל.
117. קביעותיה אלה של השופטת קמא בסוגיית שלושת כלי השיט הנ"ל הן בשאלות עובדה, בהן ממעטת ערכאת הערעור להתערב, אלא במקרים חריגים, והמקרה דנן אינו נמנה עליהם.
אי-חיוב בהוצאות שכנגד
118. טוען המערער שכנגד נגד אי חיובה של המשיבה שכנגד בהוצאות משפט בהליך קמא, וטענתו בנדון מצויינת בסעיף 8(ח) לעיל.
119. המשיבה שכנגד בעיקרי הטיעון מטעמה מבקשת לדחות טענת ערעור זו, תוך שמדגישה כי שאלת החיוב בהוצאות משפט מצויה בשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, ומידת התערבות ערכאת הערעור בשיקול דעת זה מצומצמת ביותר.
120. בפסק דינה קבעה השופטת קמא לענין הטלת הוצאות ההליך כדלקמן:
"במאזן בין תביעת התובעת למזונות שנדחתה, לתביעתה הרכושית שהתקבלה בחלקה ולתביעת הנתבע לפרוק שיתוף ודמי שימוש שהתקבלה ברובה, הריני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו" (סעיף 29 לפסק הדין).
121. לאחר עיון בטענות הצדדים בנדון שוכנעתי כי דין רכיב ערעור זה להידחות.
בהתאם להלכה הפסוקה (למשל פסק דין מהעת האחרונה, ע"א 7436/12 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' ב.י.מ. ואח', [פורסם בנבו] פסק דין מיום 6.7.17) -
"הלכה היא כי קביעת שיעור הוצאות נתונה לסמכותו של בית המשפט הנכבד, ולשיקול דעתו וכי רק במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בפסיקת הוצאות. זאת נוכח העובדה כי הערכאה הדיונית היא זו המודעת לגורמים השונים שיש להם השפעה על קביעת שכר הטרחה, שביניהם התנהלותם של הצדדים (ראו: ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", פ''ד ס
--- סוף עמוד 53 ---
(1) 391 (2006); ע"א 2008/07 לוטן נ' ירמייב ז"ל עזבונו [פורסם בנבו] (14.02.2011)).
(ציטוט מסעיף 53 לפסק הדין).
122. במקרה הנדון הבהירה השופטת קמא בפסק הדין (בסעיף 29 המצוטט לעיל) מדוע לטעמה כל צד צריך לשאת בהוצאותיו, ולא ראיתי מקום להתערב בשיקול דעת זה.
לכן גם טענת ערעור זו של המערער שכנגד דינה להידחות.
סוף דבר בערעור שכנגד
123. לאור כל האמור לעיל יש לומר כי הערעור שכנגד התקבל בחלקו בנקודות הבאות בלבד:
א. ביטול דין הקדימה של המשיבה שכנגד לרכישת חלקו של המערער שכנגד בדירה, ללא התמחרות – סעיף 99-101 לעיל.
ב. איזון גם בזכויות הסוציאליות של המשיבה שכנגד בתקופה הקובעת – סעיף 110.
סוף דבר
124. לאור כל האמור לעיל, אמליץ לחבריי כי התיק יוחזר לבית משפט קמא להמשך טיפול בנקודות הדורשות השלמה בהתאם לפסק דין זה.
125. לנוכח העובדה כי הן הערעור העיקרי והן הערעור שכנגד התקבלו בחלקם, גם אמליץ לחבריי לא לעשות צו להוצאות בערעורים דנן.
_______________
חננאל שרעבי, שופט
השופט סארי ג'יוסי – אב"ד:
אני מסכים.
_______________
סארי ג'יוסי, שופט
[אב"ד]
השופטת אספרנצה אלון:
אני מסכימה.
אספרנצה אלון, שופטת
הוחלט לקבל את הערעור באופן חלקי כמפורט בפסק דינו של השופט ח. שרעבי, ולהחזיר את התיק לבית משפט קמא להמשך טיפול בנקודות הדורשות השלמה.
כל צד יישא בהוצאותיו.
ככל שהופקד עירבון על ידי מי מהצדדים, זה יוחזר לידי בא כוחו עבור אותו צד.
מותר לפרסום ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים.
ניתן היום, י"ז אב תשע"ז, 09 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.
_________________
סארי ג'יוסי, שופט
(אב"ד)
________________
חננאל שרעבי, שופט
_________________
אספרנצה אלון, שופטת