רו"ח ברוך הסביר בעדותו: "אם אנחנו לוקחים את הנוסחה שאמרתי שהמחזור = הוצאות משתנות + הוצאות קבועות + - רווח ואנחנו מעבירים את הסעיף של ההוצאות המשתנות לצד השני של המשוואה ואז הוא משתנה מפלוס למינוס אז אנחנו מקבלים שמחזור - הוצאות משתנות = להוצאות + - רווח".
--- סוף עמוד 51 ---
ובהמשך:
"...
ש. אז על מה, אובדן רווחים על מה תובעים אותנו, על איזה אובדן, אובדן ממה?
...
ת. מכירות - הוצאות משתנות = אבדן רווחים..." (עמ' 259 לפרוטוקול).
רו"ח ברוך הוסיף והסביר את דרך חישוב "ההוצאות הקבועות" על המלאי שניזוק: "יש לי מלאי ששווה היום חצי מליון דולר, הייתי מוכר אותו, הייתי משקיע בו עוד 200 אלף דולר והייתי מוכר אותו במליון דולר, מה הפסדתי במקרה זה? 300 אלף דולר. זה החישוב שעשיתי. אמרתי שאת המלאי הזה הם היו מוכרים בתור מוצרים..." (עמ' 260 לפרוטוקול).
177. מקובל וסביר בעיני כי נגרמו לתובעת נזקים תוצאתיים כתוצאה מהנזק למלאי, בין היתר בגין עיכוב באספקת כרטיסים חכמים שנבע מאובדן המלאי והצורך בייצור כרטיסים חכמים חלף המלאי שניזוק ואשר נדרש לתובעת במהלך עסקיה.
178. איני סבורה כי תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין המלאי שניזוק ובגין אובדן תוצאתי על בסיס ההוצאות הקבועות על המלאי, מהווה כפל תביעה, כטענת הנתבעת. תגמולי הביטוח בגין הנזק למלאי מפצים על שווי המלאי שניזוק ואילו אובדן ההוצאות הקבועות מפצה על פי המנגנון שנקבע בפוליסה על האובדן התוצאתי שנגרם כתוצאה מהנזק הפיזי למלאי.
179. מקובל עלי הסברו של רו"ח ברוך כי ניתן לחלץ את מרכיב "ההוצאות הקבועות" מהוספת ההוצאות המשתנות הנדרשות לייצור המוצר הסופי והפחתת הרווח, כדבריו: "יש לי מלאי ששווה היום חצי מליון דולר, הייתי מוכר אותו, הייתי משקיע בו עוד 200 אלף דולר והייתי מוכר אותו במליון דולר. מה הפסדתי במקרה זה? 300 אלף דולר. זה החישוב שעשיתי..." (עמ' 260 לפרוטוקול).
180. לא ראיתי לקבל את טענת הנתבעת כי רו"ח ברוך לא וידא ולא אימת את הנתונים המופיעים בחוות דעתו בעניין עלויות הייצור, המכר וסכומי המכירות.
רו"ח ברוך התבסס בחוות דעתו על המאזן המאוחד של התובעת לשנת 2011 שצורף כנספח לחוות דעתו. מדובר במסמכים חשבונאיים שרו"ח ברוך יכול היה להסתמך עליהם מבלי שנדרש לבדוק בעצמו את נכונות הנתונים המופיעים בהם.
181. רו"ח זיתוני לא הציע בחוות דעתו דרך חלופית לחישוב "ההוצאות הקבועות" על המלאי שניזוק. לפיכך, משחוות דעתו של רו"ח ברוך ביחס לדרך חישוב "ההוצאות הקבועות" על המלאי שניזוק, לא נסתרה - ראיתי לאמץ את דרך החישוב המוצעת בה.
--- סוף עמוד 52 ---
182. רו"ח ברוך חישב את ההוצאות הקבועות על המלאי שניזוק בהתחשב במלאי בשווי של 853,803$. כזכור, המלאי של התובעת בחצרי סמארטרק, מבוטח על פי פרק א' לפוליסה מכוח ההרחבה בעניין "רכוש מחוץ לתחומי מדינת ישראל" עד לסכום של 250,000$.
משהמלאי המבוטח מסתכם בשווי של 250,000$ בלבד, יש לערוך את חישוב ההוצאות הקבועות ביחס למלאי המבוטח בלבד, כפי שרו"ח ברוך בעצמו חישב בחוות דעתו מיום 1.5.2012, שצורפה לתביעה לתשלום תגמולי ביטוח שהשמאי שנפס העביר לנתבעת ביום 1.5.2012 (הוגשה וסומנה נ/4).
בחוות דעת זו נאמר "היות והמלאי המבוטח הוא מוגבל ל - 250,000$, ההוצאות הקבועות במלאי זה הם: ".
183. סיכומם של דברים, ראיתי לקבוע כי התובעת זכאית לתגמולי ביטוח בגין אובדן תוצאתי על פי פרק ב' בפוליסה, בשיעור "ההוצאות הקבועות" על הנזק למלאי המבוטח בפוליסה בסכום של 305,000$.
ביטול חוזים על-ידי לקוחות
184. התובעת טוענת לנזקים בגין ביטול הזמנה של ממשלת אקוודור לאספקת כרטיסים חכמים המשמשים כתעודות זהות חכמות וביטול הזמנה של חברת דן בישראל. איני סבורה כי התובעת הוכיחה קיומו של קשר סיבתי בין הנזק למלאי שהיה במפעל סמארטרק לבין ביטול הזמנות על-ידי מי מהלקוחות האמורים - ואפרט.
185. בשן העיד כי במועד אירוע השיטפונות, התובעת הייתה במהלך עבודה על הזמנות לטנזניה ולאקוודור ולחברת דן (עמ' 54 לפרוטוקול).
186. לגבי ביטול הזמנה של חברת דן - בשן אישר כי אין הודעה בכתב על ביטול הזמנה, כדלקמן: "ש. ... יש לך מכתב מדן על זה שהם לא היו מוכנים לחכות ולכן הם מבטלים איתכם את העיסקה?
ת. הם לא לקחו סיכונים משפטיים כאלה ...
...
הם פשוט ביטלו אמרו - לא מחכים, עבר התאריך וזהו.
ש. יש לך את ביטול העסקה איתם?
ת. לא יודע אם הגיע בכתב או לא. אני לא זוכר, עכשיו את שואלת אותי על לפני 4 שנים..." (עמ' 55 לפרוטוקול).
187. חזקה כי אם הייתה הודעה כלשהי של חברת דן על ביטול הזמנה עקב איחור באספקת כרטיסים שניזוקו בהצפה במפעל סמארטרק, הייתה התובעת מצרפת הודעה זו לראיותיה.
--- סוף עמוד 53 ---
188. רו"ח ברוך ציין אמנם בחוות דעתו כי הזמנה של חברת דן לייצור 350,000 כרטיסי רב קו, בוטלה. אלא שבהעדר ראיה לקיום ההזמנה או לביטולה, ומשהתובעת לא הגישה את ההסכם עם חברת דן או כל מסמך המעיד על ביטול ההתקשרות, התובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי דן ביטלה הזמנה כלשהי. יתרה מכך, התובעת מודה בסיכומיה כי המלאי שהוזמן עבור חברת דן לא ניזוק פיזית, אולם לטענתה עקב הפסקת הייצור הפך לאבן שאין לה הופכין והעסקה עם חברת דן לא יצאה אל הפועל, כך שבכל מקרה לא מדובר בנזק תוצאתי הנובע מהנזק הפיזי למלאי הכרטיסים שניזוק בהצפה במפעל סמארטרק.
189. אשר לעסקה עם אקוודור - מעדויותיהם של בשן ושל רוברט, סמנכ"לית פיתוח עסקי באמריקה הלטינית, אצל התובעת, למדנו כי בשנת 2008 התובעת זכתה במכרז של ממשלת אקוודור לאספקת כרטיסים חכמים לפרויקט תעודות זהות חכמות וסיפקה בהתאם להתקשרות זו כרטיסים חכמים שהוזמנו מדי תקופה, ב"מנות". לגבי כל הזמנה, נחתמה תוספת לחוזה. רוברט העידה כי בחודשים שקדמו לשיטפונות, נוהל עם ממשלת אקוודור מו"מ לגבי אספקת כמות נוספת של 735,000 כרטיסים חכמים. ההזמנה לגבי כמות כרטיסים זו, התוספת השלישית לחוזה - נ/1, נחתמה ביום 21.10.2011 (להלן: "ההזמנה נ/1"), דהיינו לאחר השיטפונות. מועדי האספקה הנקובים בה הם בחודשים נובמבר 2011 עד ינואר 2012.
התובעת טוענת כי עשתה כל אשר לאל ידה לספק את ההזמנה נ/1 לאחר שהייצור הועבר ליצרן חלופי - CETIS, בסלובניה, והיא אכן סופקה, אם כי באיחור, לפיכך ממשלת אקוודור קיזזה קנס בגין איחור באספקה מהתמורה שהגיעה לתובעת.
190. בשן נשאל כמה זמן עובר מעת ביצוע הזמנה ועד לאספקת הכרטיסים החכמים ללקוח, והשיב כי הדבר תלוי בשאלה אם הוכן מלאי של מיקרו-פרוססורים אצל יצרן הכרטיסים - סמארטרק.
בשן הוסיף והעיד כי כשיש הזמנה של לקוח קבוע ב"צנרת", אז נערכים לקראתה בהכנת מלאי רכיבים, כדי שניתן יהא להתחיל ליצר מיד לאחר ביצוע ההזמנה, וכדבריו: "... זה תהליך של בין 60 ל - 90 יום אם הרכיבים מתקיימים, ואם לא זה חצי שנה.