--- סוף עמוד 54 ---
...
ולכן אתה חייב כשמודיעים לך שנזמין וההזמנה היא בצנרת רק בסבב חתימות כמו במשרד ממשלתי, אתה חייב לקחת אותה כהזמנה, כשזה לא לקוח חדש, זה לקוח שאתה עובד איתו ויש את כל הבטחונות, וכבר סיפקת לו סחורה ב - 40 מיליון דולר אז אתה חייב לקחת ולהבטיח שהלקוח יהיה ולהעביר את הדברים לייצור כאשר היצור עצמו ... הוא ברגע שיש הזמנה אתה יכול לייצר ... כי אם אני מייצר כרטיס לאקוודור ואח"כ חס וחלילה לא תגיע הזמנה אני לא יכול להשתמש בו לטנזניה. אבל אם אני מגיע עד השלב שלפני זה אני יכול להשתמש..." (עמ' 58 - 57 לפרוטוקול).
191. מעדותו של בשן ובהינתן כי ההזמנה נ/1, נחתמה לאחר אירוע השיטפונות, נראה כי הנזקים הנטענים נובעים בעיקרם מהשבתת קווי הייצור במפעל סמארטרק, מה שחייב את התובעת להעביר את הייצור למפעל חלופי.
נזקים אלה הנובעים מהשבתת הייצור במפעל סמארטרק, להבדיל מנזק תוצאתי הנובע מאובדן המלאי המבוטח, מכוסים תחת "הרחבת ספקים". למעלה מן הצורך יצוין כי גם רו"ח ברוך התייחס לנזקים בגין ביטול הזמנות תחת הכותרת "הרחבת ספקים".
תגמולי ביטוח מכוח "הרחבת ספקים"
192. בנוסף לתגמולי ביטוח בגין אובדן תוצאתי על פי פרק ב' בפוליסה, התובעת זכאית לתגמולי ביטוח מכוח "הרחבת ספקים", בגין הנזקים התוצאתיים שנגרמו בשל השבתת הייצור במפעל סמארטרק למשך תקופה של כחצי שנה, עד לסכום של 1 מיליון דולר.
193. התובעת טוענת שלוש טענות שעניינן נזק תוצאתי שנגרם בשל השבתת הייצור בסמארטרק: ביטול ההזמנה של ממשלת אקוודור וביטול ההזמנה של חברת דן, בסכום של 4,882,400$; הוצאות מיוחדות לאחר אירוע הנזק בסכום של 1,734,000$ ותשלום קנס לממשלת אקוודור בסך של 397,110$.
194. נוכח העובדה שנזקים אלה, שכאמור ניתן ליחסם רק לאובדן תוצאתי המכוסה תחת "הרחבת ספקים", עולים על גבול הכיסוי הביטוחי, אפתח בדיון בהוצאות מיוחדות לאחר אירוע הנזק והקנס לממשלת אקוודור.
--- סוף עמוד 55 ---
הוצאות מיוחדות לאחר אירוע הנזק
195. התובעת דיווחה למשקיעים על נזקים הצפויים מאירוע השיטפונות בתאילנד, המשפיעים על האפשרות לספק מוצרים ולהפרעות ב"שרשרת האספקה" כאמור ב- Press Release מיום 30.11.2011, כדלקמן:
"Our second half results are being impacted by the flooding in Thailand which has affected our ability to deliver products to certain customers. The delays are due both to the direct impact at the Thailand plant of our principal contractor for inlays, as well as disruptions in our supply chain. Additionally, we have experienced some customer delays which have impacted existing contracts and their execution and as a result our revenue recognition. In summary, approximately $6M to $8M of previously anticipated 2011 revenues have now been shifted into 2012" (נספח 8 לתיק המוצגים מטעם התובעת).
196. בשן ציין בתצהירו כי התובעת עשתה כל אשר לאל ידה לצמצם את הנזקים ולהמשיך את פעילותה. "... כך למשל על מנת לאפשר את המשך תפקודו של העסק החלה OTI לייצר במפעל CETIS בסלובניה וזאת על מנת לנסות למנוע ניתוק מוחלט של הקשר עם לקוחותיה וספקיה..." (סעיף 33 לתצהיר בשן).
197. אכן, כטענת הנתבעת, בשן אישר בעדותו כי ההתקשרות עם חברת CETIS, יצרנית הכרטיסים החכמים בסלובניה, החלה בתחילת 2011, זאת כחלק מפעילותה של התובעת להכשיר יצרן חלופי. עם זאת, בשן העיד כי נכון למועד אירוע השיטפונות - אוקטובר 2011 - סמארטרק עדיין שימשה כיצרן של כל הכרטיסים החכמים (עמ' 11 לפרוטוקול). התובעת כבר החלה את תהליך ההסמכה של חברת CETIS, אבל תהליך זה הואץ והסתיים רק לאחר השיטפונות, וכדבריו: "... אנחנו בתחילת 2011 כדי להבטיח שאם קורה אסון טבע או קורה אסון אחר לסמארטרק לא ניפול, החלטנו לטפל בהסמכת עוד יצרן, כדי לייצר את הכרטיסים צריך לעמוד בתקן עם הסמכות מיוחדות, ולקחנו חברה סטיס מסלובניה שהיא תהיה הגיבוי שלנו ולשמחתי עשינו והתהליך הוא לוקח מעל שנה אז ככה שהשיטפון תפס אותנו לקראת הסוף והיינו צריכים לזרז תהליכים לאשר אותם. לולא זה אז הקטסטרופה ב - OTI היתה הרבה יותר גדולה.
ש. זאת אומרת שנכון למועד השטפונות ... עבדתם כבר עם עוד יצרן של כרטיסים
ת. לא, גמרנו להסמיך אותם אחרי השטפונות" (עמ' 10 לפרוטוקול, כן ראו עמ' 11 לפרוטוקול).
198. בשן הוסיף והעיד כי לאחר השיטפונות הוזמנו רכיבי מלאי חדשים לצורך ייצור כרטיסים חכמים ב - CETIS ונעשו מאמצים לספק את הכרטיסים ללקוחות ובמיוחד לממשלת אקוודור, וכדבריו: "... אצל ST יש כמות מסוימת של וויפרים שנשארו מאספקה קודמת,
--- סוף עמוד 56 ---
לא גמורים בשלבים שונים. את אלה אתה מזרז יותר ומתחיל לקבל איזושהיא כמות. אותם אתה שולח להולנד כדי להרוויח שלושה שבועות. אבל זאת לא המסה הגדולה ... ובזכות זה יכולנו להפעיל את סטיס קודם כשסמארטרק לא יכלו לייצר ולספק לגמור את טנזניה ולתת חלק מאקוודור, כאשר אני שולח בשביל זה אנשים שלוקחים ביד עם מזוודות את הדברים כדי שהלקוח לפחות יקבל ויוכל להנפיק תעודות כמו שצריך..." (עמ' 37 - 36 לפרוטוקול).
199. רו"ח ברוך העריך בחוות דעתו את ההוצאות המיוחדות שנגרמו כתוצאה מהעברת ייצור הכרטיסים החכמים למפעל CETIS, אשר לא היה מסוגל לעמוד בקצב הייצור הנדרש, כפי שהיה בסמארטרק, והייצור בו נעשה בכמויות קטנות יותר ובאחוז פחת גבוה יותר, בסכום של 1,734,000$, כדלקמן:
פחת בייצור - 1,000,000$.
אבטלת צוותים בחו"ל - 375,000$
מלונות - 56,000$
טיסות - 58,000$
הוצאות שונות - 40,000$
טלפונים - 3,000$
משלוחים - 112,000$
הוצאות ייצור בסלובניה- 112,000$.
200. הנתבעת, בהסתמך על חוו"ד רו"ח זיתוני, חולקת על הנזקים וההוצאות הנטענות.
201. פחת בייצור - רו"ח זיתוני ציין בחוות דעתו כי על פי סעיף 7 לסכם שנחתם עם חברת CETIS, התובעת זכאית לפיצויים בגין חריגה משיעורי הפחת שננקבו בהסכם ולא ברור מדוע התובעת לא פנתה בתביעה לחברת CETIS.
לגופם של דברים, רו"ח זיתוני מצא כי שיעור הפחת במפעל CETIS הוא 30% ולא 50% כמצוין בחוו"ד רו"ח ברוך, כך שסכום הפחת מסתכם ב - 707,701$.
כן נטען כי יש להתחשב בשיעור פחת של כ - 15% במפעל סמארטרק כך שבכל מקרה הנזק בגין פחת מוגבר מסתכם ב - 365,265$.
מקובל עלי כי יש להתחשב בפחת במפעל סמארטרק בתקופה שלפני השיטפונות.
לא ראיתי הסבר או מענה לחישוב הפחת כפי שנעשה בחוו"ד רו"ח זיתוני, לפיכך ראיתי להעמיד את הנזק בגין פחת מוגבר במפעל CETIS על סכום של 365,265$.
מנגד לא ראיתי לקבל את טענת הנתבעת כי יש להתחשב רק ב - 50% מהנזק שכן הייצור ממילא הועבר לסלובניה. בשן העיד כי הסמכת מפעל CETIS הואצה בשל השיטפונות שגרמו להפסקת הייצור בסמארטרק. סביר להניח כי עד ש - CETIS לא הייתה מגיעה לייצור
--- סוף עמוד 57 ---
אופטימלי, התובעת לא הייתה מעבירה אליה את מלוא ייצור הכרטיסים החכמים ואף לא כמויות משמעותיות של ייצור כרטיסים חכמים, ככל שהייתה לרשותה אופציה של ייצור במפעל סמארטרק. לפיכך ראיתי להכיר בגידול בפחת כנזק תוצאתי הנובע מהפסקת הייצור בסמארטרק.
לגבי זכות תביעה מ - CETIS, לא הוכח כי התקבל פיצוי כלשהו מ - CETIS. בשן העיד שלא הוגשה כל תביעה או דרישה מ - CETIS, וכדבריו: "האם אני כל כך לא חכם שאני אשים רג לעצמי כדי להתמוטט? האם את חושבת שאני אדרוש פיצוי כשהם הופכים ועוצרים שם קווי ייצור ועובדים בשבת ראשון לייצר לי את הכמויות הקטנות כשהאנשים שלי עוזרים להם להפעיל את הקווים שלהם כדי שתהיה לי אספקה ללקוחות, האם אני אגיד להם- חברה כתוצאה מהעבודה המואצת הזאת ושאני יכול לספק לקוחות היה לכם פחת יותר גבוה ולכן עכשיו אני תובע אתכם? אני לא הכי חכם, אבל לא עד כדי כך". הדברים מתיישבים עם ההיגיון. לפיכך לא ראיתי לקבל את טענת הנתבעת בעניין זה.
202. אבטלת צוותים בחו"ל - על פי חוות דעתו של רו"ח ברוך, נגרמו הוצאות בגין "אבטלת צוותים בחו"ל", בסכום של 375,000$. הוצאות עודפות אלה מוסברות בעיכוב באספקת הכרטיסים החכמים, במשך שלושה חודשים לפחות, על בסיס הוצאות אחזקת הצוותים בטנזניה ואקוודור. עוד נאמר בחוו"ד רו"ח ברוך כי "באקוודור וטנזניה קיים מנגנון שוטף של הזמנות (הטבעת נתונים), היות וקצב האספקה הואט, המנגנון הזה עבד בתקופה חלקית כך שההוצאות הקבועות שהיו צריכות להתכסות בתקופה מלאה כוסו רק בחלקן".
רו"ח זיתוני מצא כי נותני השרותים או הספקים המפורטים בטבלאות שערך רו"ח ברוך, לתקופה שמחודש אוקטובר 2011 עד חודש מרץ 2012, הם ספקים או נותני שרות חיצוניים ולא עובדים של התובעת כך שלשיטתו אין לשייך בינם לבין פעולה מיוחדת שנדרשה עקב השיטפון בתאילנד. רו"ח זיתוני העריך את ההוצאות בסך ממוצע של כ - 130,000$ למשך שלושה חודשים.