--- סוף עמוד 18 ---
67. למעלה מן הצורך יודגש כי לא הוכח שהתובעת ביקשה באופן ספציפי להסדיר כיסוי ביטוחי בחצרי קבלני משנה לייצור הנמצאים מחוץ לתחומי מדינת ישראל. מעדותה של הורן עולה כי התובעת סמכה על יועצי הביטוח בכל הנוגע להתאמת הכיסוי הביטוחי לצרכיה. לא הוכח כי חיים לוי או ויקי צור ביקשו לרכוש כיסוי ביטוחי ספציפי לרכוש הנמצא אצל קבלני משנה בחו"ל, כך שלא ניתן לטעון כי אומד דעתה של התובעת או ציפיותיה הסבירות כמבוטחת היו לבטח רכוש הנמצא בחצרי קבלני משנה לייצור מחוץ לתחומי מדינת ישראל, זאת למעט בהתאם להרחבות הספציפיות הכלולות בפוליסה וככל שתנאיהן מתקיימים.
68. משאלה פני הדברים והובהר כי גם לשיטתו של פירר, הפוליסה אינה מכסה רכוש הנמצא בחצרי קבלני משנה בחו"ל אלא מכוח ההרחבה שעניינה רכוש מחוץ לתחומי מדינת ישראל, דומה כי מתייתר הצורך לדון בחוות דעתו של לבנטל שהוגשה מטעם הנתבעת להוכחת הנהוג והמקובל בשוק הביטוח, בעניין כיסוי ביטוחי לרכוש הנמצא בחו"ל.
עם זאת, כאן המקום להבהיר כי בעוד שניתן להגיש חוות דעת של מומחים להוכחת הנהוג והמקובל בשוק הביטוח, הרי שאין מקום לחוות דעת של מומחים שעניינן פרשנות משפטית או ניתוח משפטי של הוראות הדין או חוזה הביטוח. קביעות משפטיות שעניינן פרשנות חוזה הביטוח והיקף הכיסוי הביטוחי על פי הפוליסה, נתונות לבית המשפט, על פי הכללים המשפטיים הנוהגים בפרשנות הסכמים בכלל וחוזי ביטוח בפרט, ראו לעניין זה, ת.א. 55970-12-13 (מחוזי ת"א - יפו) ביטון נ' ישראל קנדה (ט.ר.) בע"מ (1.1.2014); ה.פ. 812/04 (מחוזי ת"א - יפו) בן יקר נ' נצבא חברה להתנחלות בע"מ (13.2.2006); ת.צ. (מחוזי ת"א - יפו) 1383/09 דויטש נ' סטנדרד & פורס מעלות בע"מ (15.5.2011); רע"א 1138/12 אי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (9.4.2012).
69. סיכומם של דברים, פרשנות הפוליסה גם על פי אומד דעתה וציפיותיה של התובעת עצמה כפי שמשתקף מעדותו של פירר היא כי אין מדובר בפוליסה המבטחת באופן גורף את פעילותה של התובעת בחו"ל או רכוש כלשהו הנמצא בחו"ל, אלא על פי ההרחבות הכלולות בה. נפנה על כן לבחינת קיומו של כיסוי ביטוחי על פי ההרחבות המיוחדות לגבי רכוש הנמצא מחוץ לתחומי מדינת ישראל.
נזק לרכוש מחוץ לתחומי מדינת ישראל - הרחבה י"א במפרט
תמצית טענות התובעת
70. התובעת טוענת כי בגין אובדן מוחלט של מלאי הכרטיסים החכמים ורכיבי מלאי נוספים שהיו במפעל סמארטרק, היא זכאית לתגמולי ביטוח מכוח ההרחבה בפרק א' לפוליסה המכסה "נזק לרכוש מחוץ לתחומי מדינת ישראל", עד לסך של 250,000$.
התובעת מסתמכת בעניין זה על פרק "הרחבות וכיסויים משלימים על בסיס נזק ראשון" ברשימה, המעניק, בין היתר, כיסוי ביטוחי ל"רכוש מחוץ לתחומי מדינת ישראל לרבות בעת שהותו הזמנית בתערוכות או בהדגמות" עד לסך של 250,000$ (דף 3 לרשימה).
--- סוף עמוד 19 ---
גם במפרט יועצי הביטוח נכלל כיסוי בגין "רכוש מחוץ לתחומי מדינת ישראל לרבות בעת שהותו הזמנית בתערוכות ו/או בהדגמות" בסך של 250,000$ (עמ' 4 ס"ק י"א למפרט יועצי הביטוח).
התובעת טוענת כי לשון הפוליסה ואומד דעת הצדדים בעת כריתת חוזה הביטוח לא מותירים מקום לספק כי הנזק שנגרם למלאי הרכיבים במפעל סמארטרק מכוסה על פי ההרחבה האמורה המכסה נזק "לרכוש מחוץ לתחומי מדינת ישראל".
תמצית טענות הנתבעת
71. הנתבעת טוענת כי ההרחבה האמורה אינה חלה בנסיבות העניין שכן סעיף 2ב' לפרק ההרחבות בתנאי ביט 2010, העוסק ברכוש מחוץ לתחומי מדינת ישראל קובע כי "הרכוש המבוטח כולל רכוש הנמצא באורח זמני מחוץ לתחומי מדינת ישראל והשטחים המוחזקים על ידה מכוסה על פי הסיכונים המבוטחים בפוליסה ... אחריותו של המבטח על פי הרחבה זו מוגבלת בסכום המצוין ברשימה. בהעדר סכום ברשימה תוגדל אחריותו של המבטח על פי הרחבה זו לסך של 50,000$. סכום זה הינו על בסיס נזק ראשון שאינו כפוף לתנאי ביטוח חסר" (עמ' 9 לתנאי ביט 2010, ההדגשה במקור – ב.ט.).
לשיטת הנתבעת, תנאי לתחולת ההרחבה הוא כי הרכוש המבוטח נמצא "באורח זמני מחוץ לתחומי מדינת ישראל...", ואילו בענייננו מדובר ברכוש שנמצא מחוץ לתחומי מדינת ישראל באורח קבוע, לא היה אי פעם בישראל, ולא היה אמור להגיע אליה. לפיכך, הוא לא מכוסה תחת ההרחבה האמורה.
הנתבעת מוסיפה וטוענת כי "הרכוש המבוטח" מוגדר בפרק ההגדרות (עמ' 3 לתנאי ביט 2010) כ"נכסים מכל סוג כמתואר ב"רשימה" או במפרט לפוליסה אשר בבעלות המבוטח ו/או בשימושו ו/או בשליטתו ו/או בחזקתו ואשר הוא אחראי בגינם". ברשימה ובמפרט יועצי הביטוח מוגדר ה"רכוש המבוטח" כ"נכסי דניידא ונכסי דלא ניידא הנמצאים בכל מקום בשטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים, בהיותם בבעלותו של המבוטח..." (עמ' 2 לרשימה ועמ' 2 למפרט יועצי הביטוח) - לפיכך, הגדרת ה"רכוש המבוטח" אינה מאזכרת את "חצרי המבוטח" לגביהם טוענת התובעת כי הם כוללים גם חצרי קבלני משנה באשר הם לרבות מחוץ לתחומי מדינת ישראל. משאין חולק כי רכיבי המלאי לא נמצאו במדינת ישראל הרי שאינם בגדר ה"רכוש המבוטח" כהגדרתו ברשימה ובמפרט היועצים ומטעם זה ההרחבה אינה מכסה אותו.
דיון
72. נוכח טענות הצדדים יש לבחון תחילה האם מלאי הכרטיסים החכמים שניזוק במפעל סמארטרק, נמצא מחוץ לתחומי מדינת ישראל ב"אורח זמני" - שאם כך הדבר, אין חולק בדבר קיומו של כיסוי ביטוחי על פי ההרחבה ל"נזק לרכוש מחוץ לגבולות מדינת ישראל".
--- סוף עמוד 20 ---
ככל שלא מדובר ברכוש הנמצא מחוץ לתחומי מדינת ישראל ב"אורח זמני", יש להידרש לטענות הנתבעת כי תנאי לתחולת ההרחבה האמורה הוא כי מדובר ברכוש שנמצא ב"אורח זמני" מחוץ לתחומי מדינת ישראל.
73. במישור העובדתי, איני סבורה כי מדובר במלאי רכיבים שניתן לראותו כנמצא מחוץ לתחומי מדינת ישראל "באורח זמני".
74. מפעל סמארטרק ייצר עבור התובעת את ה"כרטיסים החכמים".
רוב מרכיבי הכרטיס החכם יוצרו בצרפת או בהולנד והוטסו למפעל סמארטרק, שם שולבו בכרטיס החכם רכיבי הטכנולוגיה והקניין הרוחני של התובעת, כדברי בשן: "הדבר העיקרי שהוא כמובן הכסף הכי גדול זה היה הצ'יפים שהיה אם אני זוכר נכון בסביבות 800 אלף..." (עמ' 31 לפרוטוקול).
התובעת מבהירה בסיכומיה כי רכיבי המלאי שהיו במפעל סמארטרק התקבלו ממדינות שונות (צרפת והולנד בעיקר). ייצור הכרטיסים החכמים והטמעת ה"צ'יפ" הכולל את פרטי המידע והטכנולוגיה של התובעת בכרטיס, בוצעו במפעל סמארטרק. ברוב המקרים, הרכיבים הועברו מצרפת והולנד באופן ישיר למפעל סמארטרק, ומשם נשלחו הכרטיסים החכמים ישירות ללקוחות באקוודור וטנזניה. חלק מהכרטיסים החכמים עברו לישראל לבדיקה בטרם מסירתם ללקוחות ברחבי העולם, וחלקם יועד לחברת דן בישראל (ראו עדות בשן בעמ' 31 - 30, 50 - 49 ו - 55 לפרוטוקול).
75. בנסיבות אלה, כאשר מדובר בפרטי מלאי שמקורם באירופה ואשר הועברו ישירות לתאילנד לצורך ייצור הכרטיסים החכמים ולא היו אמורים בהכרח להגיע לישראל בשלב כלשהו עובר למסירתם ללקוח הסופי, איני סבורה כי על פי גרסת התובעת עצמה ניתן להגדיר את הרכוש שניזוק במפעל סמארטרק כרכוש שנמצא מחוץ לתחומי מדינת ישראל ב"אורח זמני". מכל מקום, לא הוכח איזה חלק מתוך מלאי הכרטיסים החכמים היה אמור להגיע בשלב כלשהו לישראל, בין לצרכי בדיקה ובין כמוצר סופי שהיה מיועד ללקוחות בישראל.
76. במישור המשפטי - פרשני, גם אם אצא מנקודת הנחה שחלקו הארי של מלאי הכרטיסים החכמים, לא היה אמור להגיע לישראל או לעבור דרך ישראל, איני סבורה שניתן לקבל את טענת הנתבעת כי הכיסוי לרכוש מחוץ לתחומי מדינת ישראל מותנה בכך שהרכוש המבוטח נמצא מחוץ לתחומי מדינת ישראל ב"אורח זמני" בלבד - ואפרט.
77. בעניין זה קיימת סתירה בין ההרחבה לגבי רכוש מחוץ לתחומי מדינת ישראל בסעיף 2ב' לפרק ההרחבות בתנאי ביט 2010, לפיו מדובר בכיסוי ביטוחי לרכוש הנמצא ב"אורח זמני" מחוץ לתחומי מדינת ישראל, לבין תנאי ההרחבה כפי שנוסחו ברשימה ובמפרט יועצי הביטוח לפיהם הכיסוי ניתן ל"רכוש מחוץ לתחומי מדינת ישראל לרבות בעת שהותו הזמנית בתערוכות ו/או בהדגמות" (ההדגשה שלי - ב.ט.).
--- סוף עמוד 21 ---
78. אשר ליחס בין ההוראות הכלליות - תנאי ביט 2010, למפרט יועצי הביטוח, נמצא כי המפרט בא להוסיף על תנאי הפוליסה הכלליים כפי שהם באים לידי ביטוי בתנאי ביט 2010, לשפרם ולהתאימם לדרישות המבוטח.
הדבר עולה מהוראת סעיף 9.7 למפרט יועצי הביטוח הקובעת כי "המבטח מצהיר כי התנאים בפרק ההרחבות באו להרחיב ולשפר את תנאי הפוליסה ולא לגרוע מהם, וכל סתירה בין החוק ו/או הפוליסה ו/או מפרט זה לבין פרק ההרחבות תפורש לטובת המבוטח..." (עמ' 8 למפרט יועצי הביטוח, כן ראו עדות פירר בעמ' 305 לפרוטוקול).
גם החתמת מצורי אישרה בעדותה כי מפרט יועצי הביטוח גובר על התנאים הכלליים בפוליסה, כדלקמן:
"ש. זאת אומרת שמה שכתוב במפרט היועץ, זה גובר על כל הפוליסה
ת. כן".
ובהמשך:
"ש. ואם יש סתירה בין הפוליסה למפרט היועץ, לשיטתך, ולהבנת הנקרא, מי גובר?
ת. מפרט היועץ" (עמ' 422 לפרוטוקול).
79. הרשימה ומפרט יועצי הביטוח כוללים הרחבה "לרכוש מחוץ לתחומי מדינת ישראל לרבות בעת שהותו הזמנית בתערוכות ו/או בהדגמות" (הדגשה שלי - ב.ט.).
פרשנות מילולית פשוטה של הוראה זו מצביעה על קיומו של כיסוי ביטוחי לרכוש התובעת הנמצא מחוץ לתחומי מדינת ישראל. המילים "לרבות בעת שהותו הזמנית בתערוכות ו/או בהדגמות" באות להוסיף ולהבהיר, אך אין בלשון ההרחבה האמורה, כפי שנוסחה במפרט יועצי הביטוח, כל תנאי לפיו הכיסוי ניתן לרכוש הנמצא ב"אורח זמני" מחוץ לתחומי מדינת ישראל. נהפוך הוא - השימוש במילה "לרבות" מלמדנו שההרחבה מכסה גם רכוש הנמצא באופן זמני מחוץ לתחומי מדינת ישראל לצורך הדגמות או תערוכות.