--- סוף עמוד 26 ---
90. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי רזי אישר בעדותו שהיו רכיבי מלאי שלא ניזוקו בשיטפונות שכן היו כבר באמצע תהליכי עבודה, ולאחר שהתבקש לעיין ברשימת רכיבי המלאי שניזוק אישר "כי יתכן שהיא כוללת גם את הרכיבים שניצלו מהשיטפונות". לפיכך יש להפחית סכום נוסף של 54,449$ בגין הרכיבים שניצלו, כך שהנזק - לו היה מכוסה - מסתכם בסך של 70,552$ בלבד.
דיון
91. השמאי שנפס אימץ למעשה את חוות דעת השמאי ארדן, מבלי שערך בדיקה עצמאית משלו.
שנפס אישר בחקירתו הנגדית כי הסתמך על הערכת השמאי ארדן שקיבל מסמכים חשבונאיים מהתובעת, אך לא היה בידו לפרט מהם המסמכים עליהם הסתמכו השמאי ארדן ורואה החשבון שבדק את התביעה מטעם כלל (עמ' 215 לפרוטוקול).
שנפס אף אישר כי הוא עצמו לא קיבל את כרטסת תנועות המלאי, ולא בדק אותה. אמנם, הועבר אליו דו"ח יתרות מלאי שהוא דו"ח אקסל שהופק על-ידי התובעת, אך הדו"ח לא נבדק על ידו באופן עצמאי אלא על-ידי השמאי ורואה החשבון שפעלו מטעם כלל (עמ' 219 - 217 לפרוטוקול).
92. התובעת לא זימנה את השמאי ארדן לעדות ונמצא כי השמאי שנפס לא יכול היה ליתן הסברים לחוות דעתו של ארדן והבדיקות החשבונאיות שעמדו בבסיסה. כך גם לא היה בידי השמאי שנפס או מי מהעדים האחרים שהובאו מטעם התובעת ליתן מענה לתנועות המלאי בימים הסמוכים שעובר לשיטפונות, כפי שפורטו בחוות דעתו של רו"ח זיתוני.
93. רו"ח זיתוני בחן את כרטסת תנועות המלאי ומצא כי קיימות תנועות מלאי שלא מצאו ביטוי בדו"ח יתרות המלאי ליום 30.9.2011, שצורף לחוו"ד שנפס. מדובר בתנועות מלאי שנובעות מביצוע ספירת מלאי במפעל בתאילנד ביום 27.9.2011 ותנועות מלאי נוספות מימים 5 - 1 לאוקטובר 2011.
רו"ח זיתוני ציין כי קיימת תנועת מלאי המגדילה את ערך המלאי בסכום של 61,443$, בגין פריט מס' 90071262. מנגד, קיימת תנועת מלאי המקטינה את כמות היחידות של פריט מלאי מס' 31107444 בהיקף של 180,189 יחידות ובשווי של 189,198$.
94. לא ראיתי לקבל את טענת התובעת כי חוות דעתו של רו"ח זיתוני מבוססת על דו"חות שהוא הפיק בעצמו. ראשית, גם חוות הדעת של השמאי ארדן ובעקבותיה חוות דעתו של השמאי שנפס, מבוססות על דו"ח ספירות מלאי שהופקו על-ידי התובעת (עדות שנפס בעמ' 219 לפרוטוקול). שנית, השמאי שנפס או מי מעדי התובעת, לא נתנו הסבר לתנועות המלאי האמורות והשפעתן על ערך המלאי במועד אירוע הנזק.
95. אשר לטענת הנתבעת כי השמאי שנפס לא היה בתאילנד, לא ערך ספירה או מיון של רכיבי המלאי שנטען כי ניזוקו אלא הסתמך על חוו"ד השמאי ארדן ודו"חות אקסל של רשימת
--- סוף עמוד 27 ---
מלאי שנמסרו לו על-ידי התובעת, הרי שטענה זו עומדת גם כנגד הנתבעת ואף ביתר שאת שכן הנתבעת לא ראתה לשלוח שמאי מטעמה לבחינת הנזקים.
בהקשר זה יש לציין כי התובעת הודיעה לנתבעת על מקרה הביטוח ביום 25.10.2011.
בדצמבר 2011, הנתבעת מינתה את השמאי טוסמן ואת רו"ח זיתוני לבדיקת הנזקים הנטענים. עם זאת, בעוד שחברת כלל, המבטחת בפוליסת הביטוח הימי, שלחה את השמאי ארדן לבדיקת הנזקים והוא ביקר במפעל סמארטרק בינואר 2012, הנתבעת לא ראתה לשלוח את השמאי מטעמה לתאילנד לבדיקת הנזק לרכיבי המלאי.
יתרה מכך, עו"ד קדרי אישר בעדותו כי הנתבעת בחרה בשמאי טוסמן בשל העובדה שמשרדו משתייך לרשת עולמית של משרדי שמאים "קרופורד" שיש לה סניף בתאילנד, כך שניתן היה לשלוח שמאי מקומי לבדיקת הנזקים (עמ' 531 לפרוטוקול) - אך זאת לא נעשה.
96. כן לא ראיתי לקבל את טענת הנתבעת כי רזי אישר בעדותו שפריטי מלאי ש"ניצלו" נכללו בהערכת הנזק. רזי העיד כי אינו יכול לזכור נתונים שהיו בידיעתו בזמן אמת, וכל שאמר בהגינותו הוא כי אינו יודע אם דו"ח המלאי כולל פריטים שניצלו, כדבריו: "... אני לא יכול להגיד אם זה דף שלי או לא כי כל דפי הפלסטיק נראו אותו הדבר. אני יודע איזו כמות היתה לי שם פחות או יותר. אז ידעתי. עכשיו אני כבר לא זוכר אבל הכל הלך, מה שיכולתי לזהות זה היו הדברים שעשו להם כבר הדפסה ... אז את זה יכולתי לזהות, ראיתי שזה הלך וזה שלנו..." (עמ' 191 לפרוטוקול).
רזי אישר כי היו פרטי מלאי ש"ניצלו" אך השיב כי אין בידו רשימה של פרטי מלאי אלה (עמ' 200 לפרוטוקול), ובהמשך:
"ש. והאם כלולים פה, האם זה הדו"ח של כל המלאי שהיה בסמארטרק שכולל גם את אותם רכיבים שהצליחו להציל.
ת. לא, זה אני לא יודע
ש. לא יודע
ת. אני לא עשיתי את זה, אני לא יודע" (עמ' 207 לפרוטוקול).
97. בבואי להעריך את גובה הנזק למלאי, ראיתי להתחשב בכך שהשמאי מטעם התובעת הסתמך למעשה על חוות דעתו של השמאי ארדן שפעל מטעם חברת כלל אך התובעת לא זימנה אותו לעדות מטעמה. השמאי שנפס לא יכול היה לספק הסבר מלא להערכת הנזק ובמיוחד להשפעת תנועות המלאי בימים הסמוכים לפני ההצפה על הערכת הנזק.
מנגד ראיתי להתחשב בכך שהנתבעת לא שלחה שמאי מטעמה לבדיקת הנזקים למרות שהיה בידה לעשות זאת. כן לא ראיתי לקבל את הטענה כי בדו"ח המלאי שניזוק, נכללו פרטי מלאי ש"ניצלו" מהשיטפונות.
בהתחשב בכך שהשמאי שנפס העריך את הנזק על בסיס חוו"ד השמאי ארדן בסכום של 853,803$, ורו"ח זיתוני העריך את ערך המלאי שניזוק בסכום של 674,648$, ראיתי להעריך את הנזק על דרך האומדנה ומיצוע בין הערכות הנזק האמורות.
--- סוף עמוד 28 ---
לאחר ניכוי תגמולי הביטוח ששולמו על-ידי כלל על פי הפוליסה הימית (555,215$), ובהוצאות נלוות, ראיתי להעריך את תגמולי הביטוח להם זכאית התובעת בגין הנזק למלאי בסכום מעוגל של 200,000$.
פרק ה - אובדן תוצאתי
תמצית טענות התובעת
98. התובעת טוענת כי משהוכח כי היא זכאית לתגמולי ביטוח על פי פרק א' של הפוליסה, בגין נזק לרכוש מחוץ לתחומי מדינת ישראל, קמה זכאותה לתגמולי ביטוח על פי פרק ב' של הפוליסה בגין אובדן תוצאתי שבוטח בסכום של 10 מיליון דולר "בגין הוצאות קבועות בלבד", ואשר נגרם בגין הנזק הפיזי לרכוש.
התובעת מציינת כי במפרט יועצי הביטוח, תחת הכותרת "התנאות מיוחדות לכל פרקי הפוליסה" נכתב מפורשות כי "חצרי קבלנים וקבלני משנה ייחשבו כחצרי המבוטח לצורך פרק אובדן תוצאתי" (עמ' 5 למפרט יועצי הביטוח), כך שאין כל הגבלה גיאוגרפית בעניין מיקומו של קבלן המשנה, וכל נזק שנגרם בחצרי קבלני משנה, יראו אותו כאילו התרחש בחצרי המבוטח.
התובעת מוסיפה ומפנה לסעיף 1.3 למפרט יועצי הביטוח, הקובע כי "הכיסוי על פי פרק אובדן תוצאתי לא יושפע מהיות האובדן או הנזק מכוסה על-ידי ביטוח הרכוש אך נמוך מהסכום הקבוע כהשתתפות עצמית", ולדברי החתמת רומם שאישרה בעדותה כי הכיסוי הביטוחי בגין אובדן תוצאתי אינו מושפע מגובה הנזק הפיזי לרכוש, כך שגם אם מדובר בנזק בסכום נמוך, קיים כיסוי ביטוחי לנזקים תוצאתיים שנגרמו כתוצאה מהנזק הפיזי למלאי.
בתשובה לטענת הנתבעת כי הנזקים התוצאתיים הנטענים נגרמו כתוצאה מהשבתת מפעל סמארטרק, בשל הפגיעה במתקני הייצור של סמארטרק שאינם מבוטחים בפוליסה ולא כתוצאה מהנזק הפיזי לרכושה של התובעת, מפנה התובעת להרחבה 15 לפרק ב' בתנאי ביט 2010 הקובעת כי "... לצורך פרק זה תחשב הגדרת הרכוש המבוטח בפרק א' ... ככוללת גם נכסים שאינם של המבוטח אך בשימושו ... למרות שאינם מכוסים ואינם כלולים בסכום הביטוח של פרק א', אך בתנאי שהנכסים מבוטחים ביום אירוע מקרה הביטוח על בסיס ערך כינון בביטוח אש מורחב אחר בר תוקף" (ההדגשה במקור - ב.ט.).
התובעת מדגישה כי הביטוח בגין נזק תוצאתי הוא ביטוח "בגין הוצאות קבועות בלבד", על בסיס נזק ראשון בסך של 10 מיליון דולר. מדובר במוצר ייחודי בשוק הביטוח המיועד לחברות הייטק וכולל כיסוי להוצאות קבועות לרבות שכר עבודה, מחקר ופיתוח והוצאות נוספות שהמבוטחת נושאת בהן גם כאשר לא מתקיים ייצור.
--- סוף עמוד 29 ---
הפוליסה אינה כוללת הגדרה של המונח "הוצאות קבועות" והנתבעת לא טרחה לברר בפני עצמה מהו מקרה הביטוח בגין "הוצאות קבועות". אופן חישוב ההוצאות הקבועות, כמפורט בחוו"ד רו"ח ברוך, לא נסתר, לפיכך התובעת זכאית לתגמולי ביטוח בהתאם לחוות דעת זו.
בנוסף, התובעת טוענת כי היא זכאית לתגמולי ביטוח מכח "הרחבת ספקים" (הרחבה 10 לתנאי ביט 2010), המעניקה כיסוי ביטוחי נוסף בסכום של 1 מיליון דולר, בגין כל הפרעה למהלך עסקיה של התובעת הנובעת מאי אספקת חומרי גלם ו/או ציוד ו/או מוצרים על-ידי ספקים ו/או מאי רכישת מוצרים מוגמרים על-ידי לקוחות.
תמצית טענות הנתבעת
99. הנתבעת טוענת כי התביעה לתגמולי ביטוח בגין אובדן תוצאתי אינה מכוסה בפוליסה שכן הנזק התוצאתי הנטען נגרם מחוסר יכולתה של סמארטרק לייצר כרטיסים חכמים. נזק שנגרם כתוצאה מפגיעה בציוד הייצור של סמארטרק, אינו מבוטח בפוליסה.
גם אם הנזק למלאי של התובעת במפעל סמארטרק מבוטח, הרי האובדן התוצאתי אינו מתייחס ואינו נובע מהנזק הפיזי למלאי הרכיבים של התובעת. התובעת עצמה מייחסת את הנזק לחוסר יכולתה של סמארטרק להמשיך ולייצר כרטיסים חכמים נוכח השבתת המפעל למשך כחצי שנה.
לא נטען ולא הוכח כי היה קושי בהשגת רכיבי מלאי חלופיים לצורך ייצור כרטיסים חכמים והנזק נובע, כאמור, כתוצאה מהפגיעה בקווי היצור של סמארטרק וחוסר יכולתה להמשיך ולייצר כרטיסים חכמים עבור התובעת - אלא שהפוליסה אינה מכסה את הרכוש של סמארטרק או אובדן תוצאתי הנובע מפגיעה ברכושה של סמארטרק.
מקרה הביטוח המכוסה תחת פרק ב' בפוליסה הוא נזק שנגרם כתוצאה מנזק פיזי לרכוש המבוטח בפרק א' של הפוליסה. מאחר ורכושה של סמארטרק אינו מבוטח בפוליסה אין כיסוי לנזק תוצאתי הנובע מפגיעה בו. מסקנה זו תקפה ושרירה גם אם מפעל סמארטרק היה מצוי בישראל ולא בתאילנד שכן הפוליסה מכסה את רכושה של התובעת ולא את רכושה של סמארטרק.
הרחבה 15 לתנאי ביט 2010, שעניינה "רכוש שאינו בבעלות המבוטח", אינה חלה בנסיבות העניין.
גם "הרחבת ספקים" לא חלה שכן הוכח כי מידת השפעתה של סמארטרק על מחזור המכירות של התובעת עלתה על 25%, וגם יתר תנאי ההרחבה אינם מתקיימים.
דיון
--- סוף עמוד 30 ---
אובדן תוצאתי - הוראות הפוליסה
100. פרק ב' לתנאי ביט 2010 שכותרתו "ביטוח אובדן תוצאתי" קובע כי "המבטח ישלם למבוטח תגמולי ביטוח כמפורט להלן ובכפוף לסכומי הביטוח, בגין הפסד בפועל שייגרם במשך תקופת השיפוי הנקובה ברשימה - ממקרה הביטוח שארע במשך תקופת הביטוח הקבועה ברשימה" (עמ' 19 לתנאי ביט 2010).
"מקרה הביטוח" מוגדר כ: "נזק פיזי לרכוש המבוטח בפרק א' הנובע מהסיכונים המכוסים בו, ואשר אינם מוחרגים עפ"י הסייגים הכלליים וסייגי פרק זה ואשר כתוצאה ממנו חלה הפרעה או הפסקה במהלך עסקו של המבוטח" (עמ' 19 לתנאי ביט 2010).
בסעיף 7.1 למפרט יועצי הביטוח, תחת הכותרת "שינויים והרחבות לביטוח אובדן תוצאתי", נקבע כי הגדרת מקרה הביטוח תוחלף בנוסח הבא: "נזק פיזי לרכוש המבוטח בפוליסת אש מורחב המצויינת ברשימה ו/או למבנים המשמשים את המבוטח לצרכי עסקו והמבוטח בפוליסה תקפה בגין הסיכונים המכוסים תחת פוליסת אש מורחב ואשר כתוצאה ממנו חלה הפרעה או הפסקה במהלך עסקו של המבוטח".
אובדן תוצאתי - מקרה הביטוח
101. נחזור לסעיף 7 לכתב התביעה במסגרתו תארה התובעת את מקרה הביטוח, כדלקמן: "השיטפונות העזים והצפת המפעל מנעו כניסה למפעל וכל המלאי של חברת OTI אשר היה במפעל ניזוק בהצפה באופן מוחלט. כל מתקני הייצור במפעל ניזוקו והייצור הופסק והושבת למשך תקופה בת חצי שנה...".
102. בשן חזר על תיאור מקרה הביטוח בתצהירו וציין כי "השיטפונות העזים והצפת המפעל מנעו כניסה למפעל וכל המלאי של חברת OTI אשר היה במפעל בהצפה ניזוק באופן מוחלט. כל מתקני הייצור במפעל ניזוקו והייצור הופסק והושבת למשך תקופה בת חצי שנה..." (סעיף 7 לתצהיר בשן, ההדגשה במקור - ב.ט.).
103. התובעת מייחסת את הנזק התוצאתי, לשני גורמים: הנזק למלאי הכרטיסים החכמים, ונזק שנגרם כתוצאה מהפסקת פעילות הייצור במפעל סמארטרק למשך תקופה של חצי שנה, מה שגרם לטענת התובעת להפסד המכרז לאספקת תעודות זהות לאקוודור, תשלום קנס כספי לממשלת אקוודור כתוצאה מאי אספקת הכרטיסים החכמים בהתאם להסכם, ביטול הזמנה של חברת "דן" בישראל והוצאות מיוחדות להקטנת הנזק.
104. התובעת טוענת כי על פי תנאי הפוליסה, הכרה בכיסוי הביטוחי על פי פרק א' לפוליסה - בגין הנזק למלאי - היא זו שמעניקה כיסוי ביטוחי בגין ההוצאות הקבועות שנגרמו לתובעת בשל הנזק הפיזי למלאי, עד לסך של 10 מיליון דולר (עמ' 14 לסיכומי התובעת).
--- סוף עמוד 31 ---
עם זאת, התובעת אינה מבחינה בין האובדן התוצאתי הנובע מהנזק הפיזי למלאי הכרטיסים, לבין הנזק התוצאתי הנובע מהפסקת פעולות הייצור במפעל סמארטרק למשך תקופה של כחצי שנה מה שגרם להעדר אספקה של כרטיסים חכמים שנדרשו לתובעת להמשך פעילותה העסקית.
105. מקובלת עלי טענת הנתבעת כי יש להבחין בין הגורמים לנזק, וכי נזק שנגרם כתוצאה מהפסקת הייצור במפעל סמארטרק אינו בגדר נזק שנגרם כתוצאה מהנזק הפיזי לרכוש המבוטח על פי פרק א' בפוליסה.
106. "מקרה הביטוח" על פי הגדרתו בפרק ב' לתנאי ביט 2010, הוא נזק פיזי לרכוש המבוטח על פי פרק א' לפוליסה "... ואשר כתוצאה ממנו חלה הפרעה או הפסקה במהלך עסקו של המבוטח" (עמ' 19 לתנאי ביט 2010, ההדגשה שלי - ב.ט.).
107. גם אם נפנה להגדרת מקרה הביטוח בסעיף 7.1 למפרט יועצי הביטוח, הרי שהנוסח שהתקבל בסופו של דבר, לאחר התכתבות בין יועצי הביטוח לחתמות מטעם הראל (מוצג 5 ומוצג 10 למוצגי הנתבעת), מגדיר את מקרה הביטוח כ"נזק פיזי לרכוש המבוטח בפוליסת אש מורחב המצוינת ברשימה ו/או למבנים המשמשים את המבוטח לצרכי עסקו ... ואשר כתוצאה ממנו חלה הפרעה או הפסקה במהלך עסקו של המבוטח" - כלומר שתנאי ל"הפעלת" הכיסוי הביטוחי בגין אובדן תוצאתי הוא נזק פיזי לרכוש המבוטח בפוליסת אש מורחב המצוינת ברשימה - כלומר בפרק א' של הפוליסה נושא התביעה שהיא הפוליסה המצוינת ברשימה.