65. כאמור, איש מהצדדים לא זימן לעדות את רוזנברג, ולפיכך לא ניתנה לו הזדמנות לומר את דברו. מטעם זה, בית המשפט לא רואה מקום להכריע בשאלה, האם רוזנברג היה זכאי לקבל שכר עבור שירותים שהוא נתן לנתבעת באופן כללי. השאלה הטעונה הכרעה בעניינה של פרשה זו היא, האם אלון צדק בכך שסירב לאשר שידוע לו על כך שרוזנברג ביצע עבור הנתבעת עבודות ברחוב הנטקה. על יסוד הראיות שהובאו והטענות שהושמעו, הגעתי לכלל מסקנה שיש להשיב על שאלה זו בחיוב.
66. בעניין "פרשת רוזנברג" מסר אלון בתצהירו תיאור חי על דבר סירובו לחתום לרוזנברג על החשבוניות; הוא מסר פרטים שניתן לאמת אותם, הן על ידי ויסמן; הן על ידי רוזנברג; הן על ידי רובי רון. מנגד, הנתבעת לא הכחישה את טענת אלון כי רוזנברג ביקש ממנו לחתום
--- סוף עמוד 18 ---
על החשבוניות; היא לא הכחישה שאלון סירב לחתום; היא לא הכחישה שויסמן זימן את התובע לשיחה "עוד באותו יום"; היא לא הכחישה את תוכן השיחה שלטענת אלון התקיימה בינו לבין ויסמן; היא לא הכחישה את תוכן השיחה שלטענת התובע התקיימה בינו לבין רובי רון; היא לא הכחישה שהתובע הוזמן כשבוע לאחר מכן לויסמן, והאחרון ביקש להוציא ממנו את פרויקט כביש חשין ואת פרויקט כביש 21; הנתבעת גם לא הכחישה שהיא הפסיקה את ההתקשרות עם התובעת ברחוב חשין בסמוך לאחר מכן.
67. בסעיף 436 לסיכומיה הנתבעת מאשרת, למעשה, את טענת אלון שרוזנברג פנה אליו וביקש כי יאשר את החשבוניות שהעביר לו. הנתבעת, הסבורה כי מלכתחילה לא היה צורך באישורו של אלון, טוענת בסיכומיה, כי "מיד עם פנייתה של התובעת להנהלת מוריה, הבינה ההנהלה כי אכן יש טעם לפגם שמנהל פרויקט יאשר חשבון של יועץ להנהלה, שבמסגרת תפקידו הוא גם לעיתים מפקח על עבודת מנהל הפרויקט בממשק המשותף, והוחלט שמוריה תאשר בעצמה את חשבונותיו של מר רוזנברג".
68. סיכום הדיון בפרשה זו הוא, שאני מקבל את טענת התובעת באשר להתרחשות הדברים כפי שתוארה לעיל, ואני מקבל את טענתה כי אלון היה רשאי לסרב לבקשתו של רוזנברג לחתום על החשבוניות. עם זאת יש לציין, שגם לפי שיטתה של התובעת אין מדובר במקרה בו ויסמן שלשל כספים לכיסו או הפיק טובת הנאה אישית. והגם שהתובעת טענה כי מעדותו של ויסמן עולה שיש לו היכרות קודמת עם רוזנברג, אין בידה להציע הסבר מדוע יחליט ויסמן לתת לו טובות הנאה שאינן מגיעות לו. כותבת התובעת בסעיף 312 לסיכומיה: "תישאל ודאי השאלה, מה הסיבה שביקש ויסמן להטיב עם רוזנברג? ובכן, אין לתובעת תשובה. לויסמן הפתרונים. הוא ציין בחקירתו כי השניים מכירים עוד לפני מוריה". לא ברור אפוא, האם לשיטתה של התובעת מדובר במקרה של שחיתות במובנה "הקלאסי", או שמדובר במקרה של חריגה ממנהל תקין, מהנהוג והמקובל, בבחינת "עיגול פינות" (סעיף 74 לסיכומי התובעת).