73. הנתבעת טוענת, כי הייתה הצדקה מלאה למתן הבונוס, ומי שהמליצו על כך היו מהנדס הביצוע של הנתבעת, מר יוליאן תודוריקה, וסמנכ"ל ההנדסה בחברה, מר דרור סופרו (סעיף 20 לתצהיר תודוריקה). הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי מתן הבונוס אושר על ידי וועדת ההתקשרויות של הנתבעת, והוא שולם לגלנור על ידי מזמין העבודה, משרד התחבורה (סעיף 425 לסיכומי הנתבעת).
74. לטענת הנתבעת, ההצדקה למתן הבונוס נבעה מכך, שתוך כדי ביצוע העבודות הוחלט לערוך שינוי בתכנון הכביש, כך שבנקודת המפגש שבין כביש 20 לכביש 21 יוקם צומת מרומזר עם שני מסלולים שכל אחד כולל שני נתיבים, וזאת במקום התכנון המקורי אשר לפיו במקום המפגש בין שני הכבישים יהיה מעגל תנועה. השינוי בתוכנית - שאין חולק כי נעשה באישורה של התובעת ובברכתה - הגדיל את היקף הפרויקט לסכום של כ-9,100,000 ₪.
--- סוף עמוד 20 ---
לטענת הנתבעת, "לאור הגדלת היקף הפרויקט, השינוי היה צפוי לגרור גם הארכה בלוחות הזמנים של הפרויקט" (סעיף 11 לתצהיר תודוריקה).
75. מהנדס הביצוע מטעם הנתבעת, מר תודוריקה, מסר בתצהירו, כי "מזמין העבודות, משרד התחבורה, לחץ על מוריה להביא לסיום הצומת בהקדם האפשרי, וזאת מפני שסיום עבודות אלו היה תנאי מוקדם לביצוע פרויקטים אחרים של העיריה, כמו בניית יחידות דיור חדשות באזור... הקבלן גלנור הצליח לקצר את לוחות הזמנים, כך שעבודות בהיקף של 9.1 מ' ₪, שהיו אמורות להימשך עוד שישה חודשים נוספים (ובסך הכל – 18 חודשים, עד לחודש יולי 2011), הסתיימו בפועל בתוך התקופה של העבודות המקוריות לפני השינוי, ובמהלך חודש אוקטובר 2010" (סעיפים 12 ו-13 לתצהירו).
76. מר תודוריקה הסביר, כי תשלום הבונוס ניתן לגלנור בגין קיצור של שלושה חודשים, וכי חישוב הפיצוי נעשה כך, שעבור כל חודש של קיצור ניתן לגלנור בונוס בשיעור של 2.5% מהיקף העבודות (9,111,647 ₪), ובסך הכל, 683,000 ₪.
77. מר תודוריקה מסר בעדותו, כי להערכתו התנגדותו של מר ברטוב לתשלום הבונוס "נבעה ממניעים של אגו, משום שמוריה לא התייעצה עם הגורמים בעירייה בטרם החלטתה על ההמלצה למתן הבונוס..." (סעיף 420 לסיכומי הנתבעת).
78. לטענת הנתבעת, הטענה בדבר מעשי "שחיתות" בקשר למתן הבונוס לחברת גלנור לא הופיעה בבקשה למתן סעדים זמניים, והיא נטענה לראשונה על ידי התובעת רק בכתב התביעה (סעיף 399 לסיכומי הנתבעת). הנתבעת מציינת כי התובעת חתמה על החשבון לתשלום הבונוס (נספח 8 לתצהיר אלון), והיא נהנתה בעצמה מהגדלת שכר טרחתה בגין הבונוס שניתן לגלנור, שכן שכר הטרחה של התובעת נגזר מהתשלום ששולם לגלנור (סעיף 406 לסיכומי הנתבעת; סעיף 332 לסיכומי התובעת). התובעת אינה מכחישה זאת אך טוענת, כי בסופו של דבר היא חתמה על החשבון מחוסר ברירה, והיא השיבה לנתבעת את תשלום שכר הטרחה הנגזר על דרך קיזוז מתשלום אחר שהגיע לה בהתאם לחשבון מיום 1.11.11 (סעיף 332 לסיכומי התובעת). זאת, כך עולה מהתאריך, לאחר שההתקשרויות בין הצדדים בוטלו.