--- סוף עמוד 25 ---
96. הדיון בפרשת גשר המקטעים יתחלק לשניים: בתחילה תיבחן השאלה, האם נפל פסול בהחלטה לכלול את רמט ברשימת הקבלנים אליהם פנתה הנתבעת והאם נפל פסול בהחלטה לבחור ברמט כזוכה במרכז. אחר כך תיבחן השאלה, האם נפל פסול בהחלטה לשנות את שיטת בנייתו של הגשר.
97. כפי שעולה מדברי הנתבעת שצוטטו לעיל, בין הצדדים יש מחלוקת בשאלה האם התובעת התנגדה להכללתה של רמט ברשימת הקבלנים אליהם יש לפנות. הנתבעת, כאמור, משיבה על שאלה זו בשלילה. אינני רואה צורך להכריע בשאלה זו, שכן השאלה העומדת במוקד הדיון בענייננו היא, האם ההחלטה לכלול את רמט ברשימת הקבלנים אליהם יש לפנות, והאם ההחלטה לבחור ברמט כזוכה במכרז, נבעו ממניעים פסולים. על יסוד הראיות והטענות שהובאו לפניי הגעתי לכלל מסקנה שלא עלה בידי התובעת להוכיח את טענתה זו.
98. למרות טענת התובעת - שלא אושרה על ידי המהנדס תודורויקה - כי הכללתה של רמט ברשימת הקבלנים שישתתפו במכרז הסגור נעשתה על פי הוראתו של ויסמן, התובעת לא הצליחה להביא כל ראיה בדבר קשר פסול שקיים בין ויסמן לבין רמט. התובעת לא הצביעה על מניע פסול בהכללת רמט ברשימה, והיא לא הביאה כל ראיה ולא טענה כל טענה בדבר תועלת אישית פסולה שעשויה לצמוח לויסמן כתוצאה מבחירתה של רמט.
99. יתרה מכך, וזה העיקר: ההחלטה לבחור ברמט כזוכה במכרז לא הייתה החלטתו של ויסמן אלא החלטת הוועדה למסירת עבודות אצל הנתבעת, שכללה גורמים מעיריית ירושלים שאינם עובדי הנתבעת. אין חולק על כך שהצעתה של רמט הייתה ההצעה הזולה ביותר. התובעת סברה אמנם שהיה ראוי לבחור בחברת "דניה סיבוס" (סעיף 352 לסיכומי התובעת). ואולם היא לא הביאה כל ראיה לכך שהחלטת הוועדה למסירת עבודות הייתה מיוסדת על שיקולים זרים. ככל הידוע, איש מבין המתמודדים האחרים (דניה סיבוס, סולל בונה, לינום, שפיר, שגיא, וטר ארמה) לא פנה לערכאות בעתירה כנגד החלטת הוועדה.
100. ובאשר לשינוי שיטת בניית גשר המקטעים – איש מהצדדים לא זימן לעדות נציג מוסמך של חברת "רמט", ולכן לא ניתנה לה הזדמנות לומר את דברה. לצורך העניין - ומבלי להכריע בדבר - אני מוכן להניח שרמט הגישה את הצעתה מתוך כוונה שאם היא תזכה במכרז היא תבקש לשנות את שיטת הבנייה. עם זאת, להבדיל מכוונה סובייקטיבית של רמט - ככל שהייתה כזו ולא קבעתי שהייתה - התובעת לא הביאה כל ראיה ממנה ניתן ללמוד כי ויסמן, או גורם אחר בנתבעת, או גורם כלשהו בוועדה למסירת עבודות, קשרו עם רמט קשר פסול והבטיחו לה מראש שכך ייעשה. שואלת התובעת, "כיצד ידעה רמט עוד לפני זכייתה במכרז שמוריה תאשר לה לשנות את שיטת הביצוע לאחר זכייתה?". אלא שהנטל לתת תשובה לשאלה זו מוטל על התובעת, ונטל זה לא הורם.