--- סוף עמוד 30 ---
118. כפי שעולה ברורות מתצהירו ומעדותו, ויסמן סבר שהחברה אותה הוא קיבל לניהול בשנת 2009 - הנתבעת - אינה מתפקדת באופן משביע רצון, ויש צורך לערוך שינויים משמעותיים כדי להעלות אותה על דרך המלך. וכך, בין היתר, הוא כתב בתצהירו:
"עם כניסתי לתפקיד כמנכ"ל מוריה התברר לי כי החברה לא מממשת את היכולות שלה בקידום תחום התשתיות בעיר וכי נדרש שינוי בתרבות הארגונית הנהוגה בחברה.
במהלך כהונתי, ובפרט בשנים הראשונות, הנהגתי שורה של שינויים מבניים וארגוניים בחברה על מנת למצב אותה כחברה עצמית... ולהפוך אותה לגורם בעל מוניטין והשפעה בעיר.
במהלך תקופת עבודתי במוריה עברה מוריה מהפך ניהול אסטרטגי, שכלל שינויים ארגוניים ובניית צוות מוביל.... יצויין, כי עם כניסתי לתפקיד, מוריה לא היתה רווחית ורחוקה מאוד ממימוש הפוטנציאל הרב שהיה טמון בה.
במהלך תקופת כהונתי, יוסדו סדרי עבודה והושם דגש על עבודה מקצועית ועל חתירה לעמידה בתוכניות העבודה" (סעיפים 29-32).
119. ויסמן סבור כי משימתו הוכתרה בהצלחה וכי במהלך תקופת כהונתו כמנכ"ל הנתבעת הוא הצעיד את הנתבעת צעד משמעותי קדימה. אפשר שלא הכול שותפים לדעתו בעניין זה (ר' סעיף 55.8 לסיכומי התובעת). ואולם לא בזה העיקר. מה שחשוב לענייננו הוא האופן בו ויסמן תפס את תפקידו. ויותר מכך ובעיקר, מה שחשוב לענייננו הוא, שמהראיות עולה כי ויסמן נקט בגישה ניהולית תובענית ונוקשה. מי שנמצא על ידו כלא מתאים לקדם את המשימה שהוא הציב לעצמו ולנתבעת, נאלץ לעזוב. ויסמן העיד על כך שפיטר לא מעט אנשים. לדבריו, הוא פיטר 5-10 עובדים מתוך 20 עובדים שעבדו בנתבעת טרם הגעתו. "החלפתי כמעט את כל העובדים מהגלגול הקודם, שטרם הגעתי" (פרוטוקול ב"נט" מיום 6.4.16 עמ' 494). ויסמן אמר בעדותו, ש"זה לא קל לפטר, זה לא קל לפטר". עם זאת, הוא שמח על כך שקיבל החלטות לגבי פיטורי עובדים "ללא מורא מצד אחד, וברמה מקצועית בלי להיכנס להיבטים רגשניים" (שם). וכך בין היתר אמר: "אני הגעתי לחברת מוריה כחברה כושלת. במסגרת התהליך הזה נדרשתי לעשות תהליכים. במסגרת תהליכים אלה פיטרתי עובדים... אני הגעתי למוריה ועשיתי סדר. עשיתי סדר ובסדר הזה הבאתי עובדים ופיטרתי עובדים וקלטתי עובדים..." (פרוטוקול ב"נט" מיום 6.4.16 עמ' 455).
120. מהראיות שהובאו ומעדותו של ויסמן ניתן להתרשם, כי במסגרת התנהלותו בעבודה וביחסיו האישיים במסגרת העבודה הוא אדם "לא קל". דומה שהוא לא טוען אחרת. לדברי ויסמן, הוא העמיד את מילוי המשימה שהציב לעצמו ולנתבעת בראש מעייניו. הוא יודע כי