--- סוף עמוד 31 ---
בדרך למילוי המשימה הוא פגע באנשים. מעדותו עולה, כי הוא מודע היטב לכך שפגע באנשים. הוא גם מודה שעשה טעויות. וכך בין היתר אמר בעדותו: "אני אומר בהקשר הזה, בהקשר הזה, פגעתי באנשים, אנשים קינאו בהצלחה שלי והטענות האלה בסופו של דבר, אני יכול להגיד קיבלתי אותם ביושר. לא ספרתי הרבה אנשים, לא ראיתי. אסטרטגית אמרתי, שאם אני חוזר לטכניקות שהיו בעבר, שמנהלי פרויקטים ניהלו את מוריה ומוריה תתנהל במתכונת שתתנהל, אני לא אצליח ומוריה לא תצליח. והבאתי את ההצלחה הזאתי. ובהצלחה הזאתי דרסתי אנשים, פגעתי באנשים אבל לקחתי את החברה הזאת קדימה, כי כל מה שעניין אותי זאת החברה הזאתי." (פרוטוקול ב"נט" מיום 6.4.16 עמ' 458).
121. להלן אביא את גרסתו של ויסמן באשר לסיבות להפסקת ההתקשרויות עם התובעת, כפי שנמסרה בעדותו. יש להקדים ולומר, כי ההסבר שנמסר על ידי ויסמן לא היה סדור ומאורגן. לעתים הוא היה חסר בפרטים חיוניים. עם זאת, עדותו של ויסמן נתנה תמונה ברורה למדי לגבי הסיבות שהביאו אותו להפסיק את ההתקשרויות עם התובעת.
122. במהלך חקירתו הנגדית של ויסמן, ולנוכח קו הטיעון בו נקטה הנתבעת במכתביה ובכתבי בית הדין, התבקש ויסמן על ידי ב"כ התובעת להתייחס באופן ספציפי לטענות שהנתבעת העלתה בדבר כשלים ביצועיים בעבודת התובעת. בשלב מסוים ביקש בית המשפט כי ויסמן יבחר את מה שבעיניו הוא הכשל החמור ביותר בעבודת התובעת, על מנת שניתן יהיה לבחון את הטענות. בעקבות בקשתו של בית המשפט, התפתח הדיון שיצוטט להלן. הגם שהדברים הם ארוכים במידת מה, קטע זה בעדותו של ויסמן יובא במלואו. לאחר מכן בית המשפט יסכם את גרסתו של ויסמן כפי שהיא עולה ממכלול עדותו. יש להעיר, כי ההפניה לפרוטוקול תעשה לפי הפרוטוקול המצוי במערכת "נט המשפט".
123. ואלה הדברים:
כב' השופט: אולי אני. הוא מבקש ממך, אדוני, דוגמא. אולי אדוני ייקח את מה שבעיניו הכשל הכי חמור של התובעת ובוא נדבר עליו. קח, תסרוק, הרי עבדה התובעת בכמה פרוייקטים במקביל, אדוני אמר שמדובר בדברים מצטברים וכן הלאה. בוא תיקח את מה שבעיניך הוא הכי הכי חמור ובוא נבדוק אותו.
ת: או.קי.
כב' השופט: מה בעיניך הכי חמור?
ת: אני חושב שעוד פעם, זאת אומרת, שזה הרבה דברים מצטברים, אבל אני חושב.
כב' השופט: בסדר.
ת: אבל אני חושב שבסופו של דבר, אתה שואל אותי איפה חל, חלה פרשת המים. פרשת המים חלה בכביש 4/20. עכשיו, כביש 4/20 זה כביש שמחבר את כביש הכניסה לירושלים לכיוון פיסגת זאב.
כב' השופט: כן, מחלף בן ציון.
--- סוף עמוד 32 ---
ת: בן ציון, היום זה בן ציון.
כב' השופט: כן.
ת: ובמחלף הזה, הפרוייקט היה פרוייקט מאד מורכב ולקח הרבה מאד זמן ואני גם יכול להגיד שעד שלב מסויים גם התפקוד של יואב אלון היה בסדר גמור אפילו מצויין, והוא הביא את הפרוייקט לשלב הביצוע.
כב' השופט: כשאני הגיע, הוא היה כבר בפרוייקט בערך שלוש שנים.
ת: אני מניח, אני לא זוכר את התקופה אבל כן. ואז נכנסנו לשלב הביצוע. נבחר קבלן, שתכף יבואו ויספרו פה סיפורים בקשר לקבלן הזה. נכנסה, נבחרה רמט לפרוייקט ורמט התחילה לעבוד, או ניסתה להתחיל לעבוד. ואני זיהיתי שם, אני זיהיתי שם בעיה תפקודית שאני לא יודע אפילו מאיפה באו. אני זוכר שכמדומני, זה עוד פעם אתה יודע הרבה זמן, אבל זה היה באיזה חופש, כמדומני חופשת פורים. אני דיברתי עם הקבלן, גם רציתי להבין. אתה יודע, רציתי להבין למה פרוייקט כזה לא מתחיל להתבצע. והבנתי שיש פה איזשהו פער מסויים שאני אפילו לא יודע מה הוא, בין הקבלן לבין מנהל הפרוייקט ועוד לא הגיעו להסכמים שהיו צריכים להסכים ועוד לא פתרו את כל הבעיות שהיו צריכים לפתור. ואני ביקשתי באותו, ואני החלטתי מיד לזמן דיון. זימנתי דיון כזה. הגיע מנהל הפרוייקט, הגיע הקבלן, הגיעו עוד אנשים. זה היה בהשתתפות סמנכ"ל הכספים של החברה ואני ביקשתי להבין מה קורה שם. והתחלתי לקבל גמגומים ותשובות, ואני יכול להגיד לך שבתוך אותן תשובות נאמרה איזה אמירה מטופשת של מנהל הפרוייקט שהיתה שקר ובעצם גלגלה אלי בעיה שבכלל לא היתה קשורה אלי. באותה שנייה אני פוצצתי את הדיון. אמרתי רבותי, אני מפזר את הדיון הזה. אז אמרתי רבותי, אני מפזר את הדיון הזה.
כב' השופט: מה נאמר שמה?
ת: אני כבר לא זוכר מה, אבל היה שם איזה שטות שקר, אמרתי אני לא רוצה עכשיו את הדיון הזה, אני מבקש לפזר את הדיון והוצאתי את האנשים, ואז קראתי למנהל הפרוייקט אמרתי לו, תקשיב לי טוב, סליחה, קראתי לסמנכ"ל הנדסה של החברה אמרתי אני רוצה שתגיעו להסכם ותגיעו לפתרון כי אני ככה לא ממשיך. אני רוצה שימשיכו, שיצאו לעבודה. לא מעניינת אותי טכנולוגיה, אם זה בצורה כזאתי או צורה אחרת, שהקבלן יתחיל לעבוד, לא מעניין אותי איך. ובסופו של דבר, הדברים אני חושב שאחר כך גם נפתרו והפרוייקט יצא לדרך בסופו של דבר גם בלי איחור, הגיעו לאיזושהי הבנה עם הקבלן עם הקבלן בהקשר הזה. פה. אחר כך בתוך כל זה, התחיל מנהל הפרוייקט גם לעשות איזשהו ברוגז איתי ולנתק מגע ולנתק קשר וכאילו לכעוס, וכל זה, אני מזכיר, עוד היו דברים עוד קודם. זאת היתה פרשת המים. אז במקום, במקום אתה יודע, לבוא ולראות ולפתור ול, הוא המשיך להתחפר. הוא המשיך להפיל את. ואז נדמה לי קצת אחרי זה היתה הפסקת התשלומים. הפסקת התשלומים היתה, בואו תחזיקו אותי שאני לא ארביץ לכם. אמרתי בואו נפתור, אני לא רוצה מריבות. לא עניין אותי מריבות. רציתי ביצוע. ובתוך כל זה התחילו עוד פעם הלחצים מצד חברי המועצה ואני אמרתי. מוריה התנהלה בעבר על ידי מנהל הפרוייקטים ואני אמרתי זה לא יהיה, בוא נעשה פה סדר, ושיניתי את זה ולא הסכמתי והנחיתי את מנהלי הפרוייקטים, אתם לא מערבבים לי את הפוליטיקה. פוליטיקה זה אני, אל תערבבו אותי. וידעתי שיש
--- סוף עמוד 33 ---
פוליטיקה שמה מצד דודי אמסלם ומצד הלפרין ומצד אלישע, ידעתי, התמודדתי עם זה. ובסופו של דבר עצרתי את התשלום, והתשלום הזה. ואני זוכר, אתה יודע, זו היתה שיחה קשה שקיבלתי בגלל סיטואציה לא נעימה שהייתי באותו יום שישי. הסעתי את אבא שלי לאיזשהו מקום שידעתי שמשם הוא לא יצא כבר וקיבלתי את אותו טלפון. בגלל זה אני גם זוכר את התאריכים. ובסופו של דבר אני אמרתי לסמנכ"ל כספים תשלח אותי אלי. והתקשר אלי הלפרין, ואני ידעתי שיש ביניהם מערכת יחסים, ואני לא יודע אפילו איזה טיב מערכת יחסים יש ביניהם, זה לא מעניין אותי, זה לא עניין אותי. ואני באותה נקודה אמרתי תעשו מה שאתם רוצים, תלכו למשטרה. והלכו למשטרה. אני יודע שהלכו למשטרה. אתה שואל אותי מה קרה? קרו הרבה מאד דברים בתוך כל הסיפור הזה. אם זה היה קורה סיפור אחד, אם היה קורה סיפור אחד, יכול להיות שזה היה נגמר. אם היה לו שכל זה היה נגמר בצורה אחרת. אבל ישבתי אצל דודי אמסלם אחר כך, הוא אמר לי תשמע, אני רואה בן אדם בוכה עם דמעות בעיניים. עזב את כל הפרוייקטים. הוא לא הבין לאן הוא נכנס, הוא לא מבין שהיה לי קצת, הייתי קצת משוגע. אז היה בזה יתרונות? היה בזה חסרונות, שילמתי את המחיר. אבל באתי ורציתי להוביל את החברה הזאתי קדימה והייתי משוגע. והוא לא הבין את זה, ובתוך כל זה במקום לעצור ולתקן את מה שאני רציתי אולי שאפשר לתקן הוא לא תיקן. סימפתטי אותו, עד היום אני מספמט אותו. אבל זה מה שקרה, וזה הרבה מאד דברים ובסוף אתה מגיע להחלטה של אל חזור. יותר מזה, באתי לקובי ברטוב, אני יודע שקובי ברטוב היה פה, קובי ברטוב הוא חבר, הוא ביחסים טובים על הלפרין ואמרתי לקובי, קובי, בוא נגמור את מערכת היחסים העכורה ביני לבין הלפרין. הוא אמר לי תשמע, הוא חזר אמר שאין בעיה, זה בסדר, הוא מוכן אבל הוא מתנה את זה בזה, שאתה תחזיר את יואב אלון לפרוייקטים. אמרתי עד כאן, תודה רבה, הוא לא יכול לחזור, זה כבר אמינות, זה מקצועיות ואנשים לא רצו אותו. עידו מעוז, אני מבין שעידו מעוז יהיה פה מחר. עידו מעוז נכנס למוריה אחרי שהוא עבד בפמ"י. הוא אמר, אני לא יכול לעבוד עם יואב אלון, לא רוצה לעבוד איתו. אמרתי לו אתה כן תעבוד איתו, זאת המציאות, אתה תעבוד, אתה תסתדר איתו. ונתתי גיבוי לאנשים שלי, עד הסוף נתתי גיבוי, אבל פה הוא הבין שהוא חייב לעבוד איתו.
עו"ד רוטשילד: מה שאתה אומר.
ת: שנייה. והוא עבד איתו, הוא עבד איתו.
ש: אין לנו הרבה זמן אדוני, ויש לנו עוד חקירה ארוכה.
ת: והוא עבד איתו, הוא עבד איתו. ובסופו של דבר, עידו לא חרחר, אבל אני חושב, אתה יודע, היתה אחר כך מערכת עם פידל. תשמע, זה רק מראה על בן אדם. אז פידל ופודל, נו באמת, ככה מתנהגים, ככה מתנהגים? אז אני אומר, זה לא אחד, שתיים, שלוש. זה בום אחד שקרה בגלל התנהלות כושלת, ואני אומר לך בעדינות, בגלל טמטום שלו. כי הוא היה מתנהג בשכל, הוא היה עדיין במוריה.
ש: זאת אומרת, הבנתי. זאת אומרת, זו היתה אלטרנטיבה של מוריה.
כב' השופט: סליחה רגע. עורך דין רוטשילד, בעיני זה התיק. אם אני צריך לכמת, מתוך הדברים של אדוני, אם אני עושה אנליזה של הדברים של מה שיש לנו, יש שיקולים מקצועיים טהורים, כלומר בהיבט המקצועי הוא לא עומד בדרישות או בציפיות שציפינו ממנו ויש משהו שאולי הייתי מכניס אותו תחת הכותרת מערכת
--- סוף עמוד 34 ---
יחסים, תקשורת, מערכת אמון. ההיבט לא המקצועי הטהור, הכימיה אולי, אתה יודע, בין אנשים וכן הלאה, שזה לא ההיבטים המקצועיים הטהורים. עכשיו, אם אני מבקש מאדוני לעשות איזשהו סיכום ולהגיד, בהחלטה להפסיק את ההתקשרות עם התובעת, איזה אחוז מסך הכל ההחלטה הזאת, היה בגלל שיקולים מקצועיים טהורים ואיזה אחוז מההחלטה נבע משיקולים פרסונליים נקרא לזה בכותרת הזאת, ולא אומר פרסונלי רק ביחס לאדוני, אולי פרסונלי גם ביחס לאנשים נוספים וכו'. אני פשוט רוצה לקבל איזשהו מושג.
ת: אז אני אענה לך, רק אכניס עוד מימד אחד קטן בתוך הזה, כי יש פרסונלי, יש ניהולי ויש מקצועי.
כב' השופט: בסדר.
ת: בהיבט המקצועי. אני אומר, יש את ההיבט הניהולי, מה שבסופו של דבר אני מנהל.
כב' השופט: טוב, הוא מנהל פרוייקט. זה ההיבט המקצועי לו. כן.
ת: לא, ואני מנכ"ל, שאני ההיבט המקצועי שלי הוא ניהול החברה, להוביל אותה קדימה ולשים את הדברים במקום שצריך לשים אותם מבחינת זמן, לוחות זמנים, תקציב וכסף. ולנהל, ולעבוד עם אנשים שאני יכול לנהל אותם. כי מי שלא מתאים לא מתאים. מנהל פרוייקט הוא משרת אמון, ובסופו של דבר בתוך כל המערכת הזאתי, אם אני כמנכ"ל לא מסוגל לנהל את מנהל הפרוייקט ובסופו של דבר, הוא דורש ממני משאבי ניהול מוגזמים, אז זה לא מתאים, זה לא מתאים, כי יש לי עוד דברים אחרים לעשות, 85 פרוייקטים ניהלתי בעת ובעונה אחת. אז יש כאן את המימד הניהולי, את המימד האישי ואת המימד המקצועי. המימד האישי הוא אפס. זאת אומרת, לא היה פה שום מימד אישי. אני אומר לך, עד היום אני מספמט אותו והוא ניסה פעם אחת ללחוץ לי את היד ועוד פעם אחת ללחוץ לי את היד ואני מספמט אותו. יש לו בעיה, בראש שלו יש כמה מחיצות, הוא מסוגל גם משקר לך וגם לעבור במכונת אמת, כי הוא מאמין במה שהוא אומר. אז אני אומר, אז קטע אישי הוא סימפטי, הוא איש נחמד. איש שרלטן ונחמד. בקטע הניהולי, אני חושב שבסופו של דבר, אני לא יכול להעריך את זה אבל אם אתה אומר לי חצי, הקטע הניהולי הוא יותר מחצי. הקטע המקצועי הוא פחות, כי שוב, בקטע המקצועי בסופו של דבר אנשי המקצוע מתמודדים וזה. אני יכול להגיד גם, אני מסכים איתך. בסופו של דבר, אתה יודע, גם כשאני עזבתי, ואני יודע שעוזבים אז החרה יוצא, אז יצא החרה. וגם פה תוך כדי גילית הרבה דברים בדיעבד, ואני אומר עוד פעם, לא ידעתי שהוא נתן אישור שגוי לקבלן, שהוא שגוי ואני חושב שגם הוא מריח לא טוב, לא ידעתי את זה. וגם לא ידעתי כמה כשלים יש בפרוייקט הזה אז, ובסופו של דבר כשהוא יצא ונכנסו אחרים וראינו כמה כשלים, גם טיפלנו בהם. אבל אני אומר עוד פעם, זה לצורך העניין מעל 50% הקטע הניהולי, שהוא קטע משמעותי. ומתחת ל- 50% הקטע המקצועי."