140. באותו מכתב כתב ב"כ הנתבעת דברים אלה: "מרשינו פנו למרשתך בנושא פעמים רבות וקיימו ישיבות רבות בנושא, אולם לצערם של מרשינו לא זכו למענה הולם ולא ננקטו על ידי מרשתך הפעולות הנדרשות לצורך צמצום הסטיות והחריגות מתוכנית העבודה השנתית". כך נכתב באותו מכתב, ואולם הנתבעת לא הצביעה על פניות "רבות" שנעשו על ידה לתובעת, והיא לא הפנתה לאף ישיבה מבין אותן "ישיבות רבות" שלטענתה התקיימו לצורך דיון בכשלי התובעת. עמד על כך ב"כ התובעת בסעיף 31 לסיכומיו, באומרו דברים אלה:
--- סוף עמוד 39 ---
"מנגד, לא ניתן למצוא, בתוך מאות המסמכים שהוגשו בתיק זה, ראייה כי מוריה ניהלה מול אלון הליך כלשהו לבירור "טענותיה" כלפיה בזמן אמת (קרי: בטרם החליט ויסמן בשרירות לב ובזדוניות לעכב כספים לאלון, כפי הודאתו), לא נמצא מסמך מזמן אמת (תחילת 2011) אשר מפרט באופן סדור, כמצופה מתאגיד כמוריה, את "טענותיה" הרבות של מוריה כלפי אלון לגבי כל פרויקט ופרויקט, והמאפשר לאלון הזדמנות נאותה להתייחס אליהן ולתקנן. אין כזה מסמך – לא מכתב ולא פרוטוקול, אפילו לא הודעת דוא"ל. כל הטענות, שהועלו בנוגע לפרויקטים, הן טענות מצוצות מן האצבע, שהועלו בדיעבד (רק לאחר שבא כוח אלון דאז פנה למוריה בעניין עיכוב התשלומים בתחילת חודש אפריל 2011)".
141. בתצהיר שהוגש על ידו פירט ויסמן בהרחבה רבה, ובפרטי פרטים, את הכשלים שלטענת הנתבעת התגלו בעבודת התובעת. ואולם, במהלך החקירה הנגדית שנערכה לו, כאשר ב"כ התובעת ביקש לסתור את הטענות שויסמן העלה בתצהירו בעניינים אלה, הביע ויסמן את דעתו שאין מקום להתמקד בפרטים אלא יש לראות את מה שהוגדר על ידו כ"תמונה הכוללת". וכך בין היתר הוא אמר בישיבה השנייה בה נשמעה עדותו: "אגב, אני אגיד לכם באמת, במאמר מוסגר, שבהמשך לפגישה שהיתה פה קרוב לשלושה חודשים, אני חושב שללכת, אין שום בעיה גם לעשות את זה, להסתכל על הפרטים הקטנים ולטשטש את התמונה הכוללת זאת שגיאה" (פרוטוקול מיום 13.7.16 עמ' 401). ובהמשך: "מתוך כל הניסיון לטשטש את התמונה, בסופו של דבר אנחנו נאבד את התמונה המלאה ואת התמונה המוחלטת, התמונה הניהולית. אני ניהלתי את חברת מוריה, וכל מה שעניין אותי, אגב, אולי יותר מדי, כל מה שעניין אותי זה הצלחה של חברת מוריה. ומי שהפריע בדרך ולא התאים לדרך הזאתי הוא לא היה שם. והוא אחד מהם. ולא חשוב כרגע, אגב, אם מסיבות אישיות או מסיבות מקצועיות. זה התחיל עם סיבות מקצועיות. אגב, זה הגיע גם לסיבות אישיות, בוודאי, בוודאי. כי הוא התחיל להשתולל והתחיל לעשות כל מיני מהלכים ולהסתובב לי בעירייה ולהפעיל עלי את כל הפוליטיקאים שהיו שמה. היו שם שני פוליטיקאים, שלא יודע מה מימינם ומשמאלם בנושא בעניין הזה. אז בוודאי. בוודאי, מספר לי סיפור שנסע לבית חולים וקיבל התקפת לב. שיראה לי פתק מבית חולים שהיה שם באותו תאריך. שיראה לי פתק כזה" (שם, בעמ' 415). ובהמשך עדותו אמר ויסמן דברים אלה: "... אדוני השופט, אני רוצה להגיד לך שאני החלטתי, אני החלטתי מתוך הבנה, שנייה, מתוך הבנה שלבוא ולרדת לפרטים הקטנים זה נחמד, זה טוב ברמה המשפטית... אני לא יורד לפרטים הקטנים, זה מיותר" (שם, בעמ' 422-423).