159. התובעת טוענת בתשובה, כי "מדובר בעניין אזוטרי ואף קטנוני, שגם הוא הועלה על ידי מוריה בדיעבד ולא בזמן אמת. ללמדנו, שלאחר שמוריה החליטה על הפסקת ההתקשרות היא החלה לנבור ולהעלות, יש מאין, טענות מהיקב ומהגורן. ברור, אפוא, שגם אם היה ממש בטענה זו (ולא היה), לא עניין זה היווה את העילה לסיום ההתקשרות" (סעיף 460 לסיכומי התובעת). לגופו של עניין טוענת התובעת, כי לצורך הסדרת עניין הקברים היא פנתה בשנת 2010 אל מר שלום פריד המשמש כנציג משרד הדתות לענייני קבורה בירושלים. בתמיכה לכך, הגישה התובעת את תצהירו של מר פריד שאף העיד במסגרת שמיעתו של תיק זה. מכאן, שלטענת התובעת "נושא הקברים תואם כבר מראש ולא באיחור כפי שטוענת מוריה" (סעיף 457 לסיכומי הנתבעת).
160. השאלה העומדת במוקד הדיון בעניין זה איננה מתי החלה התובעת לטפל בנושא הקברים באופן כללי, אלא מתי היא פנתה לראשונה ל"אתרא קדישא". לטענת הנתבעת, היא דרשה מהתובעת לתאם היבט זה של הפרויקט דווקא עם "אתרא קדישא" כיוון שמדובר בגוף בעל כוח רב העלול להביע התנגדות נמרצת שעלולה לעכב את הפרויקט, כפי שהיה בפרויקטים אחרים ברחבי הארץ. לפיכך סברה הנתבעת, כי לטובת העניין מוטב לתאם את הדברים דווקא עם גוף זה ולא עם גוף אחר.
161. התובעת לא סתרה את טענת הנתבעת כי היא התבקשה על ידי הנתבעת לערוך את התיאום הנדרש דווקא עם "אתרא קדישא". התובעת גם לא סתרה את טענת הנתבעת, כי ביום 14.4.11, מועד בו נכתב מכתבה, התובעת עדיין לא פנתה ל"אתרא קדישא". מכאן, שדברי התובעת במכתב זה בו נכתב: "שוחחתי עמם והם אמרו שנושא יוצג להם לאחר היתר בנייה..." (נ/90) אינם תואמים את העובדות.
--- סוף עמוד 45 ---
162. עם זאת יש לומר, כי העובדות בעניין מועד פניית התובעת ל"אתרא קדישא" הובררו לנתבעת במסגרת בדיקות שנעשו על ידה לאחר שהיחסים בין הצדדים עלו על שרטון ועורכי הדין של הצדדים החליפו ביניהם מכתבים (סעיף 103 לתצהירו של ויסמן). מכאן, שאין לשלול את האפשרות עליה הצביעה התובעת, שהעובדות התבררו לנתבעת לאחר שכבר התגבשה אצלה הכוונה להפסיק את ההתקשרויות בינה לבין התובעת.
163. רחוב הנטקה – הטענה המועלית נגד התובעת ביחס לפרויקט זה, היא טענה בדבר אי עמידה בלוחות הזמנים לפרסום מכרז. התובעת אינה חולקת על כך שהיא לא עמדה בזמנים (סעיף 429 לסיכומיה). ואולם, בין הצדדים יש מחלוקת בשאלה מהו משך העיכוב. מחלוקת נוספת הקיימת בין הצדדים היא בשאלה, האם הייתה סיבה מוצדקת לאי העמידה בלוח הזמנים. התובעת טוענת, תוך שהיא נסמכת בעניין זה על חוות דעתו ועדותו של המומחה מטעמה, המהנדס נצח משיח, כי לנוכח היותו של הפרויקט מורכב במיוחד, ולנוכח העובדה שאחד הגורמים המשפיעים על לוח הזמנים היה נושא ההפקעות, אי העמידה בזמנים במקרה זה הייתה סבירה.