336. וכך כותב מר אלון בעניין זה בסעיף 45 לתצהירו:
"ביום 16.2.11 נערכה פגישה ביני לבין ויסמן במסעדת "דולפין" בירושלים. בפגישה זו אמר לי ויסמן כי החליט לקחת את פרויקט כביש 21 מאלון, והוא מבקש כי אסכים לכך. ניסיתי לשכנע את ויסמן שלא לעשות זאת, אולם לא הצלחתי. מחשש שאי הסכמה תגרום לויסמן לביטול התקשרויות נוספות שיש למוריה עם אלון, הגם שאין לכך צידוק, הסכמתי לוותר על הפרויקט, לאחר שהוסכם עם ויסמן כי מוריה תפצה את אלון בפיצוי כספי של 14% מהתשלום המלא המגיע לאלון עבור כל הפרויקט (שהוא 3% מערך הפרויקט). שיעור הפיצוי בסך 14% (מתוך אותם 3% כאמור) נקבע בדומה למה שהוסכם על ידי מוריה מול חברת "ברן" בפרויקט "אורה-משואה".
בסיום הפגישה ביקש ממני ויסמן שאתקשר לאסף רגב ואעדכן אותו בסיכום הדברים בינינו על מנת שאלון תקבל את הפיצוי. מיד עם צאתי מהמסעדה התקשרתי לאסף רגב, אשר אישר את הפיצוי שסוכם עם ויסמן וביקש ממני להגיש לו את החשבון. בהתאם ובסמוך למועד הנ"ל הגשתי חשבון בסך של 14% מהתשלום המלא המגיע לאלון עבור כל הפרויקט, כפי שסוכם. העתק החשבון שהוגש למוריה מצ"ב כנספח 14 לתצהירי זה ומהווה חלק בלתי נפרד הימנו"
337. בתצהירים שהוגשו על ידי הנתבעת, לרבות תצהירו של ויסמן, אין התייחסות לטענת התובעת על אודות סיכום שהושג בין הצדדים בדבר פיצוי שיינתן לתובעת בגין עזיבתה את הפרויקט. ממילא אין התייחסות לשיעורו של פיצוי זה (סעיף 581 לסיכומי התובעת). עם זאת, וכפי שעמדתי על כך לעיל, בעדותו אישר ויסמן כי בינו לבין אלון הוסכם שהתובעת תקבל פיצוי, ואולם בהמשך הדרך הסתבר שבין הצדדים יש מחלוקת נוקבת, "פערי ציפיות אדירים", כלשונו, בדבר גובה הפיצוי המגיע לתובעת. לטענת הנתבעת, הפיצוי המגיע
--- סוף עמוד 86 ---
לתובעת עומד על סכום של על 30,000 ₪ בלבד. כזכור, המחלוקת בעניין זה היא שזרעה את "זרע הפורענות".
338. מניתוח טיעוני הצדדים עולה, כי המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה, האם התובעת זכאית לפיצוי הנגזר מערכו של הפרויקט כולו, או שמא יש לגזור את הפיצוי המגיע לתובעת מהיקף הפרויקט כפי שהיה בתקופה בה היא ניהלה אותו. כפי שצוין לעיל, התובעת ניהלה את פרויקט כביש 21 במשך 10 חודשים בלבד. הפרויקט כולו מורכב ממספר שלבים והיקפו רב. ההתקשרות עם התובעת הייתה רק בקשר לשלב הראשון. היקף הפרויקט בשלב זה היה מצומצם. הנתבעת טוענת, שיש לגזור את התשלום שיש לשלם לתובעת מהעבודות שבוצעו על ידי התובעת בפועל בשלב זה. התובעת טוענת מנגד, כי נקודת המוצא לקביעת הפיצוי המגיע לה היא התמורה שהיא הייתה מקבלת אילו הייתה מנהלת את הפרויקט כולו, על כל שלביו, עד תומו.