339. השאלה הטעונה הכרעה היא, האם במהלך הפגישה שהתקיימה בין ויסמן לבין אלון הושגה הסכמה בדבר גובה הפיצוי שיינתן לתובעת, כפי שטוענת התובעת, או שלא הושגה הסכמה, כפי שטוענת הנתבעת.
340. ישנן מספר אינדיקציות התומכות בטענת התובעת בדבר הסכמה שהושגה באותה פגישה: ראשית, התיאור שמסר אלון על המפגש במסעדה ובעיקר על שיחת הטלפון שהוא קיים עם מר אסף רגב מיד לאחר צאתו מהמסעדה. שנית, העובדה שביום 22.2.11, היינו מספר ימים לאחר הפגישה במסעדה, שלחה התובעת לאנשי הנתבעת דרישת תשלום, על סך 398,641 ₪, וזאת, כפי שנכתב במכתב, "בהמשך לסיכום שהיה עם אלכס וייסמן ואסף רגב". שלישית, העובדה שבישיבת הדירקטוריון של הנתבעת שהתקיימה באותו יום, היינו ביום 22.2.11, נאמר על ידי מר דרור סופרו, כי הצדדים הגיעו "להבנה בנושא הזה". רביעית, העובדה שהמצהירים מטעם הנתבעת לא התייחסו לעניין זה בתצהיריהם. חמישית, העובדה שהנתבעת לא זימנה לעדות את מר אסף רגב. שישית, טענת התובעת על כך שחברת "אפיק", אותה היא החליפה בפרויקט מחלף 1/12, קיבלה מהנתבעת פיצוי בשיעור של 10%, וחברת "ברן", אותה החליפה התובעת בפרויקט כביש אורה-משואה, קיבלה פיצוי בשיעור של 15%. ושביעית, עדויות מנכ"לים קודמים של הנתבעת, מר יחיאל לביא ומר רובי רון, בדבר האופן בו הם נהגו כשהתעורר הצורך להביא לסיומה התקשרות עם מנהלי פרויקטים (סעיפים 586 ו-587 לסיכומי התובעת).
341. מן האמור עולה, כי טענת התובעת בדבר תוכנו של הסיכום שהושג משכנעת למדי. דא עקא, שדברים שנכתבו במכתבו מיום 3.4.11 של ב"כ התובעת לב"כ הנתבעת אינם מתיישבים עם טענת התובעת. כזכור, מכתב זה פתח את סבב חילופי המכתבים בין ב"כ הצדדים. וכך נכתב במכתב: "ואכן, לפני זמן מה הודיעו למרשי מטעם חברת מוריה כי עבודתו בפרויקט כביש 21 מופסקת ללא כל סיבה ממשית. מרשי קיבל בהכנעה קביעה זו, ובסיכום עם סמנכ"ל
--- סוף עמוד 87 ---
הכספים של מרשתך מר אסף רגב סוכם כי חברת מוריה תשלם למרשי את התשלום בגין עבודתו עד למועד הפסקת עבודתו וחשב כי עניין זה הסתיים..." (הדגשה שלי – א.ר.).
342. הנה כי כן, מהמכתב עולה, לכאורה, כי הסיכום לו טוענת התובעת הושג עם מר אסף רגב ולא עם ויסמן; וכי הסיכום היה שהנתבעת תשלם לתובעת תשלום עבור העבודה שהתובעת ביצעה בפועל בפרויקט עד למועד הפסקת עבודתה, ולא פיצוי הנגזר מהתמורה שהייתה מקבלת אילו הייתה מנהלת את הפרויקט, על כל שלביו, עד לסיומו.