פק"ל 4 - פקודת הקבע
--- סוף עמוד 11 ---
30. ראיה נוספת שהובאה היא פקודת הקבע לביצוע בדרגה 4 (להלן: פק"ל 4) (יצוין כי בשלב הסיכומים לא ידעו הצדדים לאתר כיצד ומתי הוגשה ולכן נמסרה הפקודה פעם נוספת ללא התנגדות). פקודה זו קובעת הוראה להזנקה מידית של כל הכוחות, ללא שיקול דעת של משלח הכוחות, מרגע קבלת הודעה על שריפה במפעל לחומרים מסוכנים.
העדויות
31. לאחר שסקרנו בקצרה את האירועים ואת לוחות הזמנים כפי שהם נלמדים מהסרט, יומן האירועים, דו"חות המוקד (ולצדו העדות לעניין פרשנות המידע שבהם), ופקודת הקבע, נפנה לסקירתן של העדויות. העדות המרכזית והחשובה מכולן היא עדותו של פרידמן. העד הנוסף שהיה שותף להתרחשויות הוא מיכאלי, אך מכיוון שהיה בתוך הכבאית, תרומתו לפירוט על מה שהתרחש בחצר המפעל מוגבלת. כך גם באשר לעדויות האחרות המתייחסות לשלב הראשון של האירוע: עדותם של גבאי, לבנקופף ועדים אחרים שהעידו בעיקר על מצב האש כפי שהם חזו בו. נפתח אפוא בסקירת עדותו של הכבאי אורן פרידמן.
עדות אורן פרידמן
32. פרידמן הוא העד המרכזי, ועדותו היא החשובה מכולן בכל הנוגע לחלק זה של הניתוח העובדתי, שכן הוא היה מפקד הצוות של הכבאית הראשונה שהגיעה למקום. פרידמן מסר את גרסתו בכמה הזדמנויות: ההודעה שנתן במשטרה, דברים שאמר לחוקר מטעם הפניקס, תשובות לשאלון שנשלח אליו במסגרת הליך זה על ידי התובעים, תצהיר עדות ראשית וחקירה נגדית בבית המשפט.
33. בהודעה במשטרה מיום 8.7.2009 (תיק המשטרה הוא מוצג 8 לתיק המוצגים של הנתבעות) מסר פרידמן תיאור קצר של מה שאירע ללא פירוט לוח הזמנים המדויק:
"הגעתי למקום והבחנתי באש בחצר המפעל שמתפשטת מזרחה ומלווה בפיצוצים והתפשטויות נוספות, כאשר התמקמתי עם הכבאית על מנת להפעיל קצף מתותח הכבאית, אירע פיצוץ בחצר המפעל שגרם לשפך רב של חומר דליק מלווה בלה(ב)ות גדולות, לדלוף החוצה אל מחוץ לחצר המפעל, לכיוון הכביש שמפריד בין דנבר לוופרג'ט. כתוצאה מכך הכבאית שהגעתי איתה, נשרפה ..."
34. הגרסה שמסר פרידמן באותו יום, 8.7.2009, לחוקר מטעם הפניקס מפורטת יותר:
"קיבלנו קריאה אני ודודו מיכאלי על שריפה בחצר מפעל דנוור, הגענו עם הכבאית מרחוק סימן לי שוטר מתנדב בשם שי לוינקוף שעמד עם ניידת ליד המפעל ליד השער המערבי (אחורי) הגענו עם הכבאית סמוך לשער מכיוון שישנו הפרש גובה בנוסף יש גדר אסכורית גבוהה ראיתי את הלהבות מעבר לאסכורית בשטח המפעל. על מנת לבצע הערכת מצב ראשונית ביקשתי (יש לציין שהשער האחורי היה נעול) לעבור את השער ונאלצתי לקפוץ מעליו כך
--- סוף עמוד 12 ---
עשיתי במקום פגשתי שומר דובר רוסית שעמד עם מטף ביד נראה מבולבל. בעודי מסתכל כמה מטרים בחצר על מנת לזהות את המוקד ראיתי שהמוקד בפינה הדרום מערבית כשהשטח עצמו בוער והאש מתפשטת תוך כדי פיצוצים לכיוון מזרח, כשאציין כי כל החצר היתה עם סחורה מגובבת למטה מעין שביל שחצה את שטח המפעל ממערב למזרח שבצד הצפוני לכיוון המבנה עצמו ובסמוך אליו לא היו להבות והשריפה החלה להתפשט בצד דרומי לכיוון מרכז.
בשלב זה הרגשתי שהכבאית שחונה עדיין בצד מערבי צריכה להגיע לחלק המזרחי על מנת להסלין (לתת מים) לעבר השריפה שמתפשטת מזרחה וזאת על מנת לנסות למנוע להבות, למנוע התפשטות.
הכבאית עברה לצד המזרחי (דודו העביר) שאני נמצא בחצר ומביא את השומר לצד השני.
יש לציין כי עוד אנו בצד המזרחי בתוך המפעל השומר נתן לי לדבר עם ברוך בעל המפעל בטלפון שאמר שהשערים נעולים ויהיה רק עוד 20 דקות במקום.
ש.ת. לא, לשומר לא היה מפתחות לשערים הגדולים רק לשער הולכי הרגל שהיה פתוח.
הכבאית הגיעה מזרחה. החלטתי למקם אותה במיקום שלה כיום על הכביש כשהיה בעיית גישה למקום היות וחנו מיכליות ונגררים בצד הדרך שהפריעו לנו להגיע למפעל
וכך נותר לי לחדור רק בנקודה זו.
כאשר האש רק בצד המזרחי החלטתי לנסות לנסר את השער הראשי על ידי מסור דיסק על מנת ליצור גישת עבודה לי ולכוחות שיבואו אך מכיוון שהאש בשלב זה התפשטה למיכלים שצמודים לקיר המפעל מעבר לאותו שביל עזבתי את עניין הניסור ואמרתי שאני יסלין קצף מתותח הכבאית שנמצא על גג הכבאית (תותח קבוע) לעבר המיכלים שצמודים למבנה על מנת למנוע התפשטות למבנה, בשלב זה חיברנו את הכבאית לאספקה בהידרנט ישירה שעל המדרכה ממול.
על מנת שיהיה גם זרם מים קבוע כשדודו היה וחיבר את ההידרנט ביקשתי ממנו בזמן שעליתי להתמקם על תותח הרכב שנמצא על הגג ביקשתי מדודו לשפר עמדה כ- 4 מטרים אחורה על מנת להיות מקביל ללהבות וכמו כן לשלב משאבה מתוך הרכב.
בשלב זה כאשר אני על גג הרכב ודודו בתוך הקבינה לפני שהוא מספיק לשפר אחורה נשמע קול פיצוץ אדיר ולפתע שפך אדיר מלווה בלהבות גבוהות פרץ החוצה דרך מתחת לשער המזרחי מכיוון שזה בירידה הכבאית בשנייה החלה לבעור והלהבות מגיעות לגובה פני הכבאית כשאני על גגה, בשלב זה החלטתי שאנו בסכנת חיים ממשית במיוחד הכבאי שבתוך תא הנהג שלא מודע למצב החמור קפצתי דרך הצד הנגדי פתחתי את דלת הנוסע ושלפתי אותו החוצה כשאני צורח עליו לצאת. התגלגלנו החוצה לעבר המדרכה ממול, האש המשיכה צפונה על הכביש במהירות מלווה בלהבות ענק וקרינת חום גבוהה ואוחזת בכל כלי הרכב שחנו תוך כדי כך רצנו ונכנסנו למפעל ופורג'ט.
--- סוף עמוד 13 ---
בשלב זה האזור היה נראה כדלקמן: חצר מפעל דנוור והמבנה עצמו כולו עולה בלהבות ומלווים בפיצוצים אדירים. כל הכביש המזרחי והצפוני עם להבות ענק שורף את כל מה שבדרך כתוצאה מקרינת החום הבוטקה של ופורג'ט נפגע, ריכזתי את עובדי מפעל זה פתחנו קווים וקיררנו את הצד של הכביש על מנת למנוע התפשטות.
ש. האם כשהיית בצד המערבי כשטיפסת מעבר לגדר ראית היכן היה מוקד האש?
ת. ראיתי רק להבות בתך החצר מפעל בצד הדרום מערבי עוברות את גדר האסכורית.
...
ש. האם ראית שריפה מחוץ למפעל?
ת. לא."
(טופס גבית העדות הוא נספח לתיק האחריות המקצועית שהוגש ביום 26.10.2016, העדות נגבתה על ידי החוקר דוד מארק).
35. במסגרת השאלון נשאל פרידמן את השאלות הבאות, וכך השיב להן (לעניין השאלות המהוות ראיה ר' הודעת באי כוח התובעים בעמ' 589):
"10. האם נכון כי טרם ההגעה למקום האירוע ידעו הכבאים כי המדובר במפעל "דנבר" המתעסק בסולבנטים ובצבעים וחומרי מדללים המכילים חומרים דליקים? אם לא נכון, נא פרט מה ידעו הכבאים אודות המפעל? אילו בירורים נעשו?
נא פרט מתי נודע לכבאים כי השריפה הינה במקום בו מצויים צבעים וחומרים מדללים המכילים חומרים דליקים? ומנין נודע להם הדבר באותה עת?
מה היו הפעולות שננקטו לבדיקת סוג המפעל?
מהן הפעולות בהן יש לנקוט לצורך כיבוי אש בוערת במפעל שבו סולבנטים וחומרים דליקים כדוגמת מפעל דנבר?
האם העובדה כי המדובר במפעל המכילים חומרים דליקים נלקחה בחשבון בביצוע פעולות הכיבוי? אם כן, נא פרט כיצד נלקח הדבר בחשבון ביחס לכל פעולה ופעולה שבוצעה או שלא בוצעה.
האם יש הנחיות לגבי אופן הכיבוי אש במפעל העוסק בחומרים דליקים? אם כן מהן ההנחיות אלה ומתי הן ניתנו?
נכון. הכבאים ידעו מה עיסוקו של מפעל דנבר כבר לפני השריפה. ידעו זאת מתוקף תפקידם.
כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבות המקום והשריפה, למתרחש בשטח ולתנאי השטח והיקף השריפה.
נלקחה בחשבון. הכבאים החלו בפעולות להסלנת קצף, בפועל לא הספקנו להסלין (הצוות שלי).
הנחיות לטיפול באש מועברות לכבאים במסגרת קורסי ההכשרה שלהם..."
--- סוף עמוד 14 ---
18. נא פרט כיוון הרוח ביום האירוע נשוא התביעה? האם נבדק הדבר? אם לא מדוע לא?
האש התפשטה במהירות מכיוון מערב לכיוון מזרח.
...
22. מה הייתה עוצמת האש עת הגעת הכבאית הראשונה למפעל?
לנוכח הגדר הגבוהה והאטומה, והעובדה שהשערים היו נעולים, הרי שהמועד שאליו ניתן להתייחס הוא זה בו הצלחתי ליצור קשר עין עם האש לאחר טיפוס על הגדר שאולצתי לבצע עקב חסימת הגישה למקום על ידי התובעים (שערים נעולים, גדר גבוהה, ושומר ללא מפתחות). בשלב זה האש היתה בגובה של 3 מטרים לערך על שטח של 3 מטרים על שלושה מטרים..."
(השאלון והתשובות הם מוצג 31 בתיק המוצגים של התובעים).
36. בתצהיר העדות הראשית שלו תאר פרידמן שהיה במשמרת עם מיכאלי, ושימש כמפקד המשמרת בדרגת סמל. ההודעה התקבלה בשעה 00:03 לערך מתחנת אשל בבאר שבע שם ממוקם המוקד האזורי. הם נכנסו מיד לכבאית מסוג "סער" ודהרו למקום, כאשר הוא נהג. אשר לכבאית, זו מכילה 3,000 ליטר מים ו- 300 ליטר תרכיז קצף.
37. בעת שהגיעו לקרבת המפעל הודיעו למוקד שהם מחפשים דרך גישה. המפעל עצמו היה מתוחם בלוחות אסכורית אטומים וגבוהים שלא ניתן היה לראות דרכם דבר מבחוץ. פרידמן מתאר כי מצדו המערבי של המפעל יש שטח חולי פתוח, כשפני השטח נמוכים משמעותית מחצר המפעל (הפרש גבהים של לפחות מטר ועשרים), כאשר המפלס האחורי-מערבי של המפעל (שבו היה גם שער) ממוקם מעל פני המפעל.