30. אין מחלוקת שהמכתב צורף לדוא"ל שנכתב ביום 3.2.2008, ורק במועד זה הוא הפך לפומבי, ולכן בסיס לתביעת לשון הרע. מנגד התביעה הוגשה רק ביום 22.6.2014, דהיינו בחלוף למעלה משש וחצי שנים.
כפי שצויין לעיל, התובע בחקירתו הנגדית אישר, כי היה מודע לתוכנו המלא של המכתב ביום ה- 4.2.2008, שכן הוא הוקרא לו על-ידי מר דוד סיינר.
31. היות שכך, נדרש הסבר מדוע השהה קזריאן את תביעתו, שכן לדבריו בעקבות הפרסום דבקה בו תדמית של "הבריון השכונתי" (סעיף 95 לתצהירו), וכי המכתב נועד "להשפיל ולעשות אותי ללעג" (סעיף 108 לתצהיר).
במצב עניינים שכזה, מצופה מן הנפגע ובענייננו התובע, כי ימהר ויקדים את תביעתו על מנת שהדברים יועמדו על דיוקם.
בע"א 492/89 סלונים נ' "דבר" בע"מ, פ"ד מו(3) 827 (1992), נפסק (עמ' 833):
"הגשת תביעה לפיצויים היא התגובה הטבעית על פירסום לשון הרע נגד אדם, במיוחד כאשר היא מוגשת סמוך לאחר פירסום הדברים....
בת"א (חי') 636/71 שרף נ' שרותי ייעוץ כלכלי בע"מ [פורסם בנבו] (9.6.1977) נפסק :
"ואולם מאידך, יתכן שאיחור כה ניכר בהגשת תביעת פיצויים על פרסום לשון הרע יכול להשפיע על סכום הפיצויים שבית-המשפט יפסוק לתובע, מן הטעם שהאיחור עלול להצביע על כך, שהפגיעה ברגשותיו של התובע לא היתה חמורה עד כדי כך, שכן אם היתה חמורה, סביר הוא כי התובע לא יתמהמה בהגשת תביעתו.
32. להשקפתי, השיהוי בהגשת התביעה, ובפרט שיהוי כה ניכר יכול גם להצביע על כך שלא היו דברים מעולם, שכן אם אכן כטענת התובע שמו יצא לרעה ברחבי הקיבוץ, שהוא "יחידת מידע סגורה שכל אמירה בה דולפת ומאכלסת את 'טורי הרכילות' והופכת מהר מאוד לשיחת היום/השבוע החודש/השנה", אזי היה מצופה שהתביעה תוגש בסמוך לאחר שהתובע גילה את דבר קיומו של המכתב, וזאת על מנת שחברי הקיבוץ יקבלו את המידע האמיתי והנכון אודות האירוע שהתרחש בחדרו של מר טוביאס, ותוסר העננה מעל ראשו. הגשת התביעה בחלוף למעלה מ- 6 שנים איננה מתיישבת עם טענת קזריאן בדבר הפגיעה שחווה.
ויודגש, כעולה מחקירתו הנגדית, התובע ידע היטב לעמוד על זכויותיו המשפטיות ולהגיש הליכים מקום בו הוא ביקש "תרופה" בגין עוולה שנעשתה לו על-ידי מי מן הקיבוץ. כך הוגשו על-ידו תלונות נגד הקיבוץ לתנועה הקיבוצית, למבקר המדינה ואף הוגשה על-ידו תביעה לבית הדין האיזורי לעבודה (ראו בעדותו עמ' 6 לפרוט').
לכן, הטענה לפיה המתין עד אשר המכתב נמסר לו לאו טענה היא, שכן קזריאן יכול היה להגיש את התביעה ולדרוש את המכתב במסגרת גילוי המסמכים. לחילופין, היה על קזריאן להראות שקיבל ייעוץ משפטי ולפיו לא ניתן להגיש את התביעה ללא המסמך עצמו.