660. גם מבחינה נסיבתית, יגרמן ופלד השמיעו בפורומים שונים, בהם השתתפו יועצים משפטיים ועדים שהמאשימה ניסתה לרתום לטובתה כגון ראט וישראלי, את העמדה לפיה יגרמן אינו נושא משרה, ועמדה זו לא נתקלה בהתנגדות, למעט בחברת פויכטונגר השקעות. מכאן יש ללמוד על נכונות עמדה זו בזמן אמת.
661. גבעוני מציין כי הסתמך על יגרמן בעיניים עצומות. גבעוני למד להכיר את כישוריו הפיננסים של יגרמן לפני רכישת קבוצת החברות, כאשר העביר כספים לניהולו של יגרמן בחברת השקעות שהייתה בבעלותו. התנהלותו של יגרמן ועמידתו במצבי לחץ הותירו רושם על גבעוני (פ/8.12.10, 4972-4971). גם הסכום בסך מיליון ש"ח שהעמיד גבעוני ליגרמן מלמד על האמון שרחש לו. בסיכומיו מציין גבעוני לגבי יגרמן כי "תפקידו [בקבוצה – ח' כ'] היה מרכזי ומעמדו היה מעל כולם" (סיכומים מטעם גבעוני, עמ' 38).
662. הבי טען בסיכומיו כי ראה ביגרמן לכל אורך הדרך דמות דומיננטית. הוא ציין כי כל פעילותו במסגרת הקבוצה הייתה בהסתמכות עיוורת על יגרמן, וכי יגרמן היה "האורים והתומים" המקצועי של הקבוצה (סיכומי הבי, עמ' 10). לדבריו, הוא השקיע את כל כספו שצבר יחד עם אחיו שנרצח, וסמך, כמו משקיעים אחרים, על ייעוצו של יגרמן (שם, עמ' 20). לגרסתו, הוא לא עודכן על ידי יגרמן בבעיות בדוחות הכספיים של משב ופויכטונגר תעשיות, וכל מסמך שקיבל והיה קשור לחברות, העביר מיידית ליגרמן (שם, עמ' 28). בבית המשפט העיד הבי על יגרמן כי "הוא היה הכל", "אף אחד לא יכול היה לעשות שום דבר בלי לשאול אותו", ו- "אני
--- סוף עמוד 134 ---
חושב שעד היום אף אחד לא הבין מה הלך בחברה הזו חוץ ממנו" (פ/31.1.11, 6154-6153). הבי ציין כי היה "כלי בידו של יגרמן" (סיכומים מטעם הבי, עמ' 35), וגם "קל לראות שהבי היה פיון שזז לרצון מנהל משחק החברות, טל יגרמן" (שם, עמ' 36).
663. פלד חלק בעדותו ובסיכומיו באופן נחרץ על עמדת המאשימה לפיה יש לראות ביגרמן "נושא משרה". גם פלד ראה ביגרמן דמות דומיננטית מאוד בהיותו זה שהגה את רעיון הקמת הקבוצה ופעל להפיכת הרעיון למציאות. עם זאת, הדגיש פלד כי לתפיסתו בזמן אמת, תחומי פעילותו של יגרמן לא חרגו מהעניינים עליהם סוכם בראשית דרכה של הקבוצה, וכי בפועל לא הייתה ליגרמן סמכות לקבל החלטות ולהוציא החלטות אל הפועל, ללא אישור הגורמים המוסמכים בחברה. פלד המשיך וטען כי אמנם יגרמן היה יועץ עם סמכויות רחבות אך לא היו לו שום סמכויות ביצוע.