726. כמות ואיכות הראיות שעמדו לטובת המאשימה מוחצת ולא מותירה צל של ספק כי יגרמן היה נושא משרה בקבוצה. יש לומר כי העדויות שנשמעו בנושא היו קוהרנטיות, חצו תפקידים וחברות, ואין כל מקום לחשוש להטיה מחמת אינטרס צר או כל סיבה אחרת, שתביא להטיל חשד ומום בעדות כלשהי. מחומר הראיות עלתה הכפפה ברורה של סמנכ"לי הכספים, ולעיתים אף מנכ"לים (דוגמת בכרך) למרותו של יגרמן. כן ניכרת בחומר הראיות שליטתו של יגרמן בדירקטוריונים השונים, בין מכוח סמכות מוכרזת ובין מכוח לשון חלקה, שהייתה ללא עוררין. עולה בבירור גם שליטתו של יגרמן בבעלי השליטה, כך שהוא נטל מהם למעשה את שיקול דעתם ודיבר בשמם. מן העדויות עולה כי בעלי השליטה השונים הצהירו בריש גלי, ומבלי למצמץ, כי דברו של יגרמן הוא דברם וכי יש להישמע לכל הוראותיו. זאת אף שמעדויות אחרות ניכר כי בעלי השליטה לא פיקחו ולא ביקרו את יוזמות ומעשי יגרמן, ולפיכך הוא פעל בתוך הקבוצה כבשלו ועשה בה ככל העולה על רוחו.
727. יגרמן התעסק בפן המהותי והאסטרטגי של תחום הפיננסים בקבוצה. התחום השוטף נותר, ככלל, בידי סמנכ"לי הכספים, שתפקידם הצטמק לכדי טיפול שוטף וטכני בלבד (פ/8.12.09, 5027, 16-8). על-כן, לא נדרשתי לפרשנות רחבה, אלא די בפרשנות סטנדרטית על מנת לקבוע שיגרמן היה, במועד הרלוונטי לכתב האישום, נושא משרה בחברות הקבוצה. בכך יש כדי להשיב על השאלה עומדת על הפרק.
728. אמנם נטען כי ליגרמן אין סמכות לקבל החלטות, פורמאלית או לא פורמאלית (ת/4א עמ' 8, שו' 1; עמ' 10, שו' 30-29; פ/1.3.11, 6366, 31-29; 6368, 24-6) אך טענה זו, לאור האמור,
--- סוף עמוד 150 ---
תלושה מהמציאות. כאשר כל בעלי התפקידים מהווים עבורו מעין חותמת גומי בלבד, וכאשר יש צורך שבעלי התפקיד ה"רשמיים" יחתמו על היוזמות ומהלכים של יגרמן למען הסדר הטוב ולמראית העין בלבד, ברי כי אין משמעות לחתימה אלא לרצון שהניע אותה - הוא רצונו של יגרמן. אציין כי יגרמן החזיק דרך קבע פנקסי שיקים של משב (ת/301) ושל פויכטונגר תעשיות (ת/374), ומכאן שתפקידו חרג מעבר ל"יועץ חיצוני" ועמוק לתוך "נושא משרה" המעורב בעסקיה של הקבוצה עליה היה מופקד.
729. גם אין בכך שרואי החשבון החיצוניים שלחו את מכתביהם במקביל ליגרמן ולבעלי התפקיד הרשמיים (ת/435-412; ת/443-442; פ/15.12.08, 3184, 29 - 3185, 25) כדי לשנות ממעמדו. רואי החשבון עשו זאת כיוון שאלה נשאו בתואר הרשמי ועל מנת לשמור על סדר. אולם לא לחינם המכתבים נשלחו גם ליגרמן, שהיה מקבל ההחלטות ונושא המשרה האמיתי. מכל מקום, אין בכך שמכתבים בנושאי הדוחות הכספיים (ת/659; ת/664) נשלחו לגורמים הרשמיים בלבד, כאשר לעיתים הם היו פרי יוזמה של יגרמן (פ/2.9.07, 1255, 2-1) כדי לערער את העובדה שנושא המשרה האמיתי ומי שאליו נושאי המשרה הפורמאליים הוכפפו, היה יגרמן.