905. זמן קצר לאחר השלמת רכישת משב נרקמה העסקה לרכישת פויכטונגר תעשיות ופויכטונגר השקעות, שעולה המימוני נפל כמעט כולו על כתפי משב כאמור לעיל. נטען כי מהלכים אלו
--- סוף עמוד 194 ---
פגעו אנושות ביציבותה הפיננסית של משב, אשר היתה, מראש, הגורם הראשי והתנאי שאין בלתו להענקת האשראי של בנק הפועלים למימון רכישתה על ידי מיאב ובסט בית.
906. עמדת המאשימה היא כי הנאשמים היו מודעים מראש לעובדה כי ההתחייבויות שנטלה משב על עצמה במסגרת העסקאות לרכישת פויכטונגר תעשיות ופיוכטונגר השקעות, סיכלה למעשה את יכולתם לעמוד בהתחייבותם כלפי בנק הפועלים באמצעות משב, אך תוכניתם הייתה לממש התחייבויות אלו באמצעות פוכטונגר תעשיות, נכסיה ואמצעיה.
907. לטענת המאשימה, בנק הפועלים היה מודע לעובדה כי משב עומדת לרכוש את פויכטונגר תעשיות, ואף העניק לה הלוואת גישור בסך 5 מיליון דולר לרכישה זו, כנגד נכס נדל"ן. לטענת המאשימה עולה מעדותה של גב' אלחנטי שרכישת פויכטונגר תעשיות בידי משב היתה מהלך בעל היגיון כלכלי, עם זאת, לא היה בה כדי לשנות את תנאי האשראי המקוריים (בגין ההלוואה לרכישת משב), גם אם אמצעי הפרעון שונו.
908. המאשימה דחתה טענות שעלו מצדו של יגרמן במהלך עדותו לפיהן, הסכמתו של בנק הפועלים להעמיד את האשראי כנגד נכס הנדל"ן מהווה הסכמה על דרך התנהגות לשינוי מתווה ההלוואה ולהארכת מועד הפירעון. לטענת המאשימה, העובדה שיגרמן בחר שלא לחקור את גב' אלחטני בעניין זה אומרת דרשני.
909. המאשימה ביקשה להוכיח כי גם לגישתם של הנאשמים בזמן אמת לא חל כל שינוי במועד החזר ההלוואה לבנק הפועלים בהתבסס על ת/48, מסמך המתעד ישיבה רבת משתתפים מיום 3.9.2001 (גבעוני, יגרמן, בכרך, האחים הבי, קרן ורפי פלד, עו"ד גיל לוי, עזי, וינטר ובדיאן). לדברי וינטר, שגם ערך את ת/48, יגרמן הציג בישיבה זו את מבנה הקבוצה לאחר רכישת פויכטונגר תעשיות בידי משב, את התוכנית לרכישת הפעילות העסקית של משב, מיאב ובסט בית בידי פויכטונגר תעשיות, ואת הצעדים הנדרשים להשלמת התוכנית והגשמתה. יגרמן קבע בישיבה יעד של שלושה חודשים לעמידה במשימות השונות, ובראשן גיוס אג"ח על ידי משב ועל ידי פויכטונגר תעשיות בסך 160 מיליון ש"ח, לצורך מימון רכישת הפעילות. לטענת המאשימה, היעד של שלושה חודשים אינו מקרי, והוא תואם את מועד פירעונה של ההלוואה לבנק הפועלים.
910. המאשימה ציינה כי גב' אלחנטי עמדה על כך שהמידע אודות אופציית הפוט שנתנה משב לחייל, אופציה שהייתה מובטחת בערבות בנקאית המובטחת בפקדון שהעמידה משב, נודע לבנק רק בדיעבד, בדצמבר 2001, סמוך למועד הפירעון של ההלוואה לטווח הקצר, מהדוחות הכספיים של חייל לרבעון השלישי של 2001 שפורסמו בסוף נובמבר 2001.