--- סוף עמוד 205 ---
948. בנוסף, כל הפעילות הנוגעת ל- 800,000 ש"ח החלה בהוראה בכתב ידו של יגרמן, חתומה בידי הבי מיום 3.1.2002 (אף שכתוב בטעות 3.1.2001; ת/1214). על פי ההוראה התבקש הבנק להעביר מהחשבון 800 אלף ש"ח מחשבון בסט בית לחשבון קדי. לטענת המאשימה הוראה זו אינה מתיישבת עם הטענה כי מדובר בתשלום ריבית. לשיטתה גם תדפיס חשבון קדי, ת/111 מוכיח כי קדי לא שילמה לבנק הפועלים 800,000 ש"ח.
949. גבעוני בסיכומיו התייחס ספציפית לשני שיקים בנקאיים ע"ס 2,004,000 ש"ח ו-725,000 ש"ח (ת/314ג ו-ת/314א). לטענתנו הוא לא הכיר את הפרטים הנוגעים לשיקים הללו, ובדומה ליתר ההתנהלות הפיננסית נושא האישום, סמך על יגרמן כי הוא עושה שימוש בכספים לטובת הקבוצה. גבעוני טען כי אינו זוכר מה הייתה מטרת העברת הכספים הנ"ל, ועיקר טענתו בעניין זה היא נגד האמור בסיכומי המאשימה, המתבססים על עדותו של שנהב, לפיהם היה זה גבעוני שנתן הוראה מפורשת להוציא את השיקים הנ"ל.
טענת ההסתמכות על ייעוץ משפטי שירדה מסדר היום בסופו של דבר
950. במהלך המשפט טען יגרמן שוב ושוב כי הסתמכותו על המנגנון התשקיפי התבססה על ייעוץ משפטי שקיבל מעו"ד הייק כמו גם מעו"ד חורש ממשרד ש. הורוביץ ושות'. בסיכומיה התייחסה המאשימה לאופן שבו תאר יגרמן במהלך המשפט את חלוקת האחריות בין עורכי הדין: עו"ד חורש התייחס להסדר ת/154 עם בנק הפועלים, והנחה את הנאשמים כיצד להתוות אותו; ואילו עו"ד הייק התייחס אך ורק לשאלה האם המנגנון התשקיפי המתואר בתשקיף אפקון אלקטו מכניקה, שיוצר הסכם מסגרת להעברת יתרות מזומנים בין חברות קבוצת פויכטונגר תעשיות, חל גם על חברות מיאב, בסט בית ומשב (פ/11.3.10, 5344-5352):
"ת. משהסתיים הדיאלוג עם עו"ד חורש בנושא של הכדאיות והדרך שבה צריך להתנהל מול בנק הפועלים, היו ב.. לפני החתימה עם ההסכם עם בנק הפועלים גם שתי פגישות עם עו"ד גבי הייק שאליהם שכחתי להתייחס. הואיל וכל הנושא של הפעילות בנושא של המנגנון שתואר בתשקיף, כמובן היתה סוגיה משפטית שהיינו צריכים לקבל לגביה יעוץ כיצד לנהוג, ואם ניתן לנהוג בדרך הזאת. ולכן שהתגבשה ההחלטה שבכלל מעוניינים ללכת לכיוון הזה אז כמובן הלכנו לגבי הייק כדי לדעת אם אפשר ללכת לכיוון הזה. ובפגישה הראשונה מבין השתים לא היה, זה הכל היה במרוץ כזה, בין הישיבה של ה- 15 לחתימה של ה 21- היה גם שישי- שבת באמצע והתעסקנו כמעט רק בזה. ובאנו, לא הכנו אותו, ההיקף פעילות של המשרדים האלה עם ה.. קבוצת החברות בכלל אדוני היה עצום. ההסדרים היו לפי שעות במהלך השנה הזאת שכר הטרחה ששולם למשרד ש. הורביץ היה במיליוני דולרים, אני לא זוכר אם זה שנים או שלושה מיליון דולר, אבל היתה כמות עצומה של שעות. ולמשרד זליגמן היה יותר נמוך אבל בטח מעל המיליון דולר.
--- סוף עמוד 206 ---
ובנסיבות האלה הם עסקו שעות ארוכות בנושאים של חברות שאנחנו טיפלנו בהם. ולכן כאשר פנינו למר הייק וביקשנו להיפגש אתו מאוד דחוף בנושא היסטרי, אז כמובן שנענינו. כשהגענו לפגישה הוא לא ידע על מה מדובר. אני תיארתי לו באותה פגישה כולל את הסכומים לבנק פועלים ומה היה והיה איזה מין סקירה כזאת, שבגלל קוצר הזמן היתה מעוף הציפור כי היה פחות חשוב, כבר היינו מגובשים לגבי העניינים, ההיבטים הכספיים מול בנק פועלים, עניין אותנו העניינים החוקיים לגבי פויכטוונגר אלקטרו-מכניקה. הוא ביקש לפחות 24 שעות לראות את כל המסמכים ולקבל את החומר ורצה להוציא את התשקיפים המקוריים ולסרוק את ההסדרים הללו. ואחרי 24 שעות באנו אליו פעם נוספת, וזה לא היה עניין של מה בכך וחוות דעתו היתה שלפי המנגנון מיאב ובסט בית נכללות בחברות שעל פי המנגנון יכולה פויכטוונגר אלקטרו-מכניקה להעביר להם כסף. ...
כב' השופט כבוב: נערכה חוות דעת בכתב לגבי העניין הזה? הוגשה חוות דעת? לא נערכה, הוגשה לכם חוות דעת בכתב?
ת. חוות דעת בכתב לא. חוות דעת בכתב, התובעים ברמת הטיפול לא היתה אף פעם חוות דעת בכתב שהגשנו. כאשר היינו צריכים להציג חוות דעת לצדדים שלישיים בנושא של אישורי עסקאות,
כב' הש' כבוב: ובשיחות עם עו"ד שוקי חורש עלתה אותה סוגיה גם לגבי מיאב ובסט בית?
ת. לגבי המנגנון?
כב' הש' כבוב: כן.
ת. לא עוסק בדברים האלה, גבי הייק עוסק בטיוטות התשתית הוא מתעסק,
כב' הש' כבוב: בסדר, זה הבנתי, אבל השאלה אם עלתה הסוגיה הזאת בשיחות עם עו"ד חורש?
ת. לא, לא."
951. לטענת המאשימה, אין ספק כי שאלת ההסתמכות על עצתם של עורכי הדין היא שאלה העומדת בלב המחלוקת באישום זה. לעמדתה, לא ניתן לבסס על עדותו של יגרמן בעניין זה כל ממצא עובדתי - לא בדבר עריכת ההתייעצויות הנטענות; לא בדבר חוות הדעת שנמסרו; ולא בדבר ההסתמכות עליהן.