952. להלן עיקר טענותיה של המאשימה בעניין זה:
א. גרסתו של יגרמן לפיה התייעץ עם עו"ד הייק אינה נתמכת במסמכים בכתב. חוות הדעת ניתנה על פי הטענה בעל פה, והלכה היא כי בדרך כלל, על מנת שחוות דעת משפטית תעמוד, עליה להינתן בכתב.
--- סוף עמוד 207 ---
ב. הנאשמים נמנעו מלזמן כעדים מטעמם את עורכי הדין אשר לפי טענתם, בהסתמך על חוות דעתם פעלו.
ג. גרסתו של יגרמן ביחס לתחולת המנגנון התשקיפי היא גרסה כבושה למחצה. היא הוזכרה בהודעתו של יגרמן ברמז, אולם עיקר הגרסה היה שונה לחלוטין (הוא טען כי הכספים הועברו כמקדמות בגין פרויקטים), הגרסה הסופית נמסרה במלואה לראשונה רק בחקירתו הנגדית.
ד. עדותו של יגרמן בנושא אינה נתמכת בעדויות ובהודעות הנאשמים האחרים, אלא בצורה חלקית ביותר, אף שלטענתו היו שותפים לשיחות ולהתייעצויות.
ה. משיכות הכספים שבוצעו מיד לאחר שנמסרה כביכול חוות הדעת, אינן תואמות את המתווה שתואר בחוות הדעת הנטענת. כך, כאמור לעיל, נטען כי משיכות מכוח המנגנון התשקיפי החלו רק בסביבות חודש אפריל 2002.
953. אלא שבסיכומיו, הפתיע יגרמן וטען כי כלל אינו טוען להסתמכות על חוות דעת משפטית ביחס לתחולת המנגנון התשקיפי, ובמילותיו שלו (עמ' 81, פסקה 357 לסיכומי יגרמן):
"התביעה מקדישה חלק ניכר מסיכומיה לשאלה האם יגרמן הסתמך כדין על חוות דעת משפטית. טענות אלה מוזרות בהתחשב שיגרמן אינו טוען שהוא הסתמך על חות דעת משפטית ביחס לתחולת הסכם המנגנון. וכי למה הייתה ניתנת בזמן אמת חוות דעת משפטית? הסכם המנגנון עומד בפני עצמו וצריך לבצע אותו. יצוין כי טענת ההסתמכות יכולה הייתה להיות רלוונטית רק אם בית המשפט יקבע שהמנגנון לא חל על ההעברות מפא"מ למיאב ולבסט בית, שכן אחרת לא נדרשת הסתמכות"
954. השורת התחתונה היא אפוא כי יגרמן נסוג מטענת ההסתמכות שלו והשליך את כל יהבו על היקף תחולתו של המנגנון התשקיפי.
טענת גבעוני - הכספים הועברו כ"מקדמות"
955. כאמור, גבעוני בסיכומיו טען כי גרסתו הייתה עקבית לאורך כל ההליך. לטענתו, כבר בחקירותיו הראשונות ברשות הסביר כי קדי הייתה צינור להעברת כספים למיאב, שהייתה (קדי) שייכת ליגרמן, וכי לא הייתה לו כל בקרה על התנהלותה (ת/1ב, 18, 20-10). כך, כבר מחקירתו הראשונה סיפר כי כל מה שעשה, עשה לאחר שהבין שעו"ד הייק אישר את הדברים בפני יגרמן.
--- סוף עמוד 208 ---
956. גבעוני הצביע על כך שהעברות הכספים מושא האישום בוצעו באופן מסודר מול הנהלת החשבונות של קבוצת פויכטונגר תעשיות. לטענתו, הדבר מהווה ראייה נוספת לכך שבזמן אמת לא חשב שיש כל פסול בהעברות הנ"ל.