1018. בפרק הדיון, "לצורך פישוט חוות דעת זאת" הניח עו"ד הייק כי כל העסקאות המדוברות הן עסקאות בין חברה ציבורית לבין בעל השליטה בה. אולם מסקנת חוות הדעת היא כי בנסיבות העניין אין מדובר בעסקה חריגה הדורשת את אישור הדירקטוריון, ועדת הביקורת והאסיפה הכללית (ברוב הנדרש):
"8. מהעובדות שנמסרו לנו עולה, כי כל ההתקשרויות שבהן עסקינן הינן במסגרת ביצוע פרויקטים שהחברות הנוגעות לענין מקבלות ונוהגות להעסיק קבלני משנה לביצוע חלקים מהעבודות שבתחום התמחותם. זהו מהלך העסקים הרגיל של חברות הקבוצה והוא תואם גם את הנוהג שבשוק, כאשר קבלנים זוכים בביצוע עבודות ולשם ביצוען מעסיקים קבלני משנה המתאימים ומתמחים לצורך המשימות השונות. מכאן שההתקשרויות נשוא חוות דעת זאת הינן במהלך העסקים הרגיל.
9. כן למדנו מהפרטים שמסרו לנו נציגי הקבוצה, כי ההתקשרויות נשוא חוות דעת זאת הינן בתנאי שוק וכמקובל בענף זה, הן בעיקרן מבוססות על החוזה העיקרי עם מזמין העבודות. ההתקשרויות של חברות הקבוצה עם גופים קשורים לביצוע עבודות בקבלנות משנה נעשות בתנאים דומים לתנאים המקובלים כאשר חברות הקבוצה מתקשרות עם קבלני משנה שאינם קשורים לחברה.
10. נשאלת השאלה האם ההסדר בין א.פ. לבין מיאב גם הוא עונה להגדרה של 'תנאי שוק'. מהעובדות שנמסרו לנו אנו למדים כי הסדר המקדמות וההתקשרויות דרך גופים בעלי סיווג מתאים כמתואר לעיל הינם דבר שבשגרה, ובכל מקרה מבחינתה של א.פ., שהוא המבחן היחיד שנדרש, ההסדר לכאורה, על פי דברי הנוגעים לעניין, יוצר הטבה לא.פ שאין בצידה כל מחוייבות. לכן, אפילו היינו מגיעים למסקנה כי העסקה המדוברת הינה 'עסקה חריגה', נראה לנו כי ניתן היה לסווג אותה כעסקה שאין בה 'אלא כדי לזכות את החברה'... את ההכרעה באם העסקה הינה עסקה שיש בה אלא בכדי לזכות את החברה, צריכים לקבל ועדת הביקורת של החברה הציבורית והדירקטוריון שלה ומשיקבלו החלטה כאמור, לא תחייב
--- סוף עמוד 230 ---
התקשרות זאת אישור אסיפת בעלי מניות כנדרש על פי חוק החברות ביחס ל'עסקה חריגה'."
1019. גבעוני טען כי הקשר הישיר שלו עם עו"ד הייק היה רק באמצע חודש יוני עובר לפרסום חוות דעתו הכתובה, אשר קיומה אינו שנוי כלל במחלוקת. חוות הדעת אמנם מאוחרת מאוד ביחס להעברת הכספים נשוא אישום זה, אך לטענת גבעוני, עו"ד הייק ליווה את מהלך הרכישה מתחילת דרכו.
1020. גבעוני טען כי מי שהעביר לעו"ד הייק את הנתונים העובדתיים עליהם התבססה חוות הדעת היה יגרמן. גבעוני הניח, לפי טענתו, שעו"ד הייק, שהיה מעורה בענייני החברה והיה בקשר ישיר עם אנשי ההנהלה ועם רואי החשבון המבקרים של המדינה, הכין את חוות דעתו בהתבסס על מידע מדויק ומעודכן.