דיון והכרעה
1091. מבחינה משפטית, מייחסת המאשימה לנאשמים שליחת יד במרמה בכספי קבוצת פויכטונגר תעשיות, בהם החזיקו כדין כבעלי השליטה, נושאי משרה ומורשי חתימה, לשימושם האישי, היינו, להחזרת הלוואת מיאב ובסט בית לבנק הפועלים. לדידה, הבטחות ההחזר, ואף ההחזר החלקי שבוצע, מלמדים על מודעותם של הנאשמים לכך כי אינם זכאים לכספים שנמשכו. המאשימה טענה עוד, כי ככל שייקבע שיש להוכיח את כוונתם של הנאשמים לשלול את הכספים "שלילה של קבע", אזי הדבר מוכח באמצעות ידיעתם של הנאשמים, בזמן אמת, כי מיאב ובסט בית לא היו מסוגלות להחזיר את הסכומים שנמשכו.
--- סוף עמוד 256 ---
1092. בנוסף מואשמים הנאשמים בעבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, על פי סעיף 424 לחוק העונשין; ובמרמה והפרת אמונים בתאגיד על פי סעיף 425 לחוק העונשין.
טענת המנגנון התשקיפי דינה להידחות
1093. כאמור לעיל, המחלוקת בסוגיה זו הייתה מצומצמת. כך, גם המאשימה וגם יגרמן אינם חלוקים באשר לטענה כי על פי גילוי דעת 29 של לשכת רואי החשבון, החברות "שמעל" פויכטונגר תעשיות, היינו משב, מיאב ובסט בית - הינן "חברות קשורות". אין מחלוקת גם לגבי הטענה שלפי חוק ניירות ערך ותקנות פרטי התשקיף, קבוצת פויכטונגר תעשיות כוללת רק את פויכטונגר תעשיות ואת חברות הבנות שלה. עליי להכריע אפוא כיצד פירשו הנאשמים את המנגנון התשקיפי בזמן אמת, וכיצד היה עליהם לפרשו.
1094. עוד מוסכם על הצדדים כי הרוב המכריע של הכספים הועברו לידי מיאב ולבסט בית על מנת להחזיר את ההלוואה שאלה נטלו מבנק הפועלים על מנת לממן את רכישת משב - הלוואה שבעקבות ההסדר אליו הגיעו עם הבנק (ת/154) היו גבעוני והבי ערבים לה אישית.
1095. ראשית אציין, שבדומה להתנהלותם לאורכו של התיק - נמנעו גבעוני והבי מלהביע עמדה ברורה בסוגיה זו והטילו את מלוא האחריות לפתחו של יגרמן. כך, גבעוני הודה בפה מלא כי לא קרא את המנגנון התשקיפי, לא ראה חוות דעת בנושא ולא דיבר עם עו"ד הייק בעניין עד לחודש יוני. הוא סמך על יגרמן.
1096. טענתו של הבי זהה במהותה אך קיצונית יותר. הבי טען שוב ושוב בסיכומיו כי לא ידע דבר ולא הבין דבר מהמתרחש. אין לו כל טענה לגופם של דברים בקשר למנגנון התשקפי - הוא סמך על גבעוני, יגרמן ופלד.
1097. בהמשך ארחיב עוד על גישתם של הבי וגבעוני, ועל הנפקות המשפטית שלה. בשלב זה, נותרנו עם טענותיה של המאשימה אל מול טענותיו של יגרמן.