1104. ככל שאכן בחרה חברה זו או אחרת להעניק, בתשקיף, למושג כלשהו (ובוודאי מושג שטומן בחובו משמעות כה רבה בהתנהלות הקבוצה) משמעות המנוגדת למשמעותו בחוק ניירות ערך, ככל שהדבר ניתן - עליה להבהיר זאת הבהר היטב ועליה הנטל לוודא שהדברים ברורים. ניסיונו של יגרמן להבנות מהמילים "כיום ובעתיד" ככאלו המאפשרות להכניס לקבוצה חברות שאינן חברות קשורות כמשמעות מושג זה בחוק ובתקנות, הינו מרחיק לכת.
1105. מנגנוני הדיווח לציבור המשקיעים, הן של דוחות תקופתיים, הן של דיווחים מיידיים, והן של הצעות שונות לציבור בתשקיף, נועדו לאפשר למשקיעים לקבל החלטות מושכלות. לשם כך נדרשת סטנדרטיזציה, המאפשרת למשקיעים לקרוא דיווחים של חברות רבות, ביעילות ומבלי ללמוד את כל מושגי היסוד מחדש עבור כל חברה שאת דיווחיה הם מבקשים לקרוא.
1106. כאמור לעיל, על פי עדותו של יגרמן, הוא ידע כי המושג "חברה קשורה" בפרק 10 לתשקיף אינו תואם את חוק ניירות ערך - אולם קיבל את חוות דעתו של עו"ד הייק כי במקרה זה חולשת על הפרק הפרשנות לפי גילוי דעת 29. גם גבעוני טען כי לפי מה שמסר לו יגרמן בזמן אמת, עו"ד הייק נתן חוות דעת לפיה ניתן לבצע את העברות הכספים לחברות ש"מעל" לפויכטונגר תעשיות מכוח המנגנון התשקיפי. גבעוני הודה, עם זאת, כי לא ראה את חוות הדעת או דיבר עם עו"ד הייק בעניין העברות הכספים עד לחודש יוני 2002.
1107. אלא שבסיכומיו, נסוג יגרמן מהטענה המשתמעת בעדותו לפיה הסתמך על חוות דעתו של עו"ד הייק. כך, יגרמן הבהיר (פסקה 357 לסיכומי יגרמן) כי לא הסתמך על חוות דעת משפטית, שכן המנגנון היה ברור על פניו. על רקע דברים אלו מתחדדת גם החלטתו של יגרמן שלא לזמן את עו"ד הייק לעדות. יגרמן אמנם ניסה לטעון כי הייתה זו אחריות המאשימה לזמן את עו"ד הייק לעדות, אולם אודה כי לא ירדתי לסוף דעתו - שכן, מאחר שטענת ההסתמכות אינה רלוונטית עוד, מה הייתה מועילה למאשימה עדותו של עו"ד הייק; וככל שבכל זאת היה מבקש יגרמן לטעון כי הסתמך על חוות דעת של עו"ד הייק, בהיעדר חוות דעת כתובה, הרי זו אחריותו של הלטעון טוען את טענת הסתמכות להוכיח את קיומה (ראו הדיון בנוגע להסתמכות על ייעוץ משפטי כטענת הגנה במשפט פלילי – במסגרת הדיון באישום 2).
--- סוף עמוד 259 ---
בנוסף, היה זה בא כוחו של יגרמן שהבהיר בדיון מיום 9.12.2007 כי בכוונתו לזמן את עו"ד הייק לעדות (שם, בעמ' 2450 ש' 13).