1363. גבעוני הדגיש בסיכומיו כי מכל העברות הכספים נושא אישום 2, הוא היה חתום רק על שיק אחד (ת/303 מיום 13.1.2002 בסך של מיליון ש"ח לפקודת יסקל), והודה בפה מלא כי לא ידע
--- סוף עמוד 326 ---
להסביר על מה ולמה נמשך השיק, אלא רק קיבל שיק לחתימה וחתם עליו וכי רק יגרמן ידע מה יעוד הכספים (עמ' 194 לסיכומי גבעוני).
1364. הבי כתב זאת בסיכומיו "ברחל בתך הקטנה": "מוזמן בית המשפט לקבוע כממצא עובדתי, את שהתביעה לא באמת חולקת עליו - כל פעילותו של הבי הייתה בהסתמכות עיוורת על יגרמן" (עמ' 10 לסיכומי הבי, ההדגשות במקור - ח' כ'). בנסיבות העניין אין נפקות לשאלה אם הבי ידע או לא ידע כי יגרמן מחזיק בפנקס שיקים וחותם על שיקים בעצמו - שכן הוא היה נכון לחתום על כל פיסת נייר שיגרמן היה מניח בפניו.
1365. עם זאת, הבי טען להגנתו כי גם מסיכומי המאשימה לא עולה כי "דגל אדום" כלשהו הונף בפניו, שהיה בו כדי לפקפק בגישתו לפיה סמך את ידיו על "איש מקצועי המדבר מול בכירי המשק והעולם הבנקאי בגובה העיניים". לטענתו, שנהב והיועצים המקצועיים דיווחו לפלד, גבעוני ואיסטריק, אך מעולם לא העלו טענות באשר לחשש מביצוע עבירה כלשהי בפניו. לכל היותר דובר בשאלות שיש לברר ובוויכוחים באשר לאופן ביצוע דיווח חשבונאי כזה או אחר - דבר שלהבי לא היה בו כל עניין או הבנה.
1366. המאשימה טענה כי יגרמן לא רק חתם על שיקים והעברות בנקאיות (ת/284, ת/287, ת/288, ת/285, ת/286ג). את החופש שניתן לו במהלכים הפיננסיים של החברה לקח צעד קדימה ואף זייף ממש את חתימתו של הבי בשיקים ת/284 ו-ת/285 לצד חתימתו שלו. יגרמן הכחיש בתוקף כי זייף את חתימתו של הבי. המאשימה ביקשה להשעין את טיעוניה על עדותו וחוות דעתו של מומחה מטעמה (ת/379), שהגיע למסקנה כי החתימה על ת/284 שונה בצורתה מהחתימה של הבי וכי קיימת אפשרות שנחתמה על ידי יגרמן.
1367. באשר לאפשרות שיגרמן זייף ממש את חתימת הבי, לאחר שלקחתי בחשבון את הנסיבות בהן נחתמו השיקים הרלוונטיים, ובהתחשב בעדות המומחה ובחוות דעתו, אני קובע כי לא הוכח מעבר לספק סביר כי יגרמן אכן זייף את חתימתו של הבי. כך, המומחה קבע כי החתימות שונות מצורת החתימה וכי "קיימת אפשרות" שנחתמו על ידי יגרמן. לא די בכך על מנת לקבוע במשפט פלילי כי החתימות אכן זויפו על ידי יגרמן. זאת, בין היתר מכיוון שהבי עצמו בחקירתו ברשות, לא התכחש לאפשרות שהחתימות היו שלו (ת/2ד, 7-6):