פסקי דין

(ת"א) 40213/05 תפ (ת"א) 40213-05 מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' אריה גבעוני - חלק 327

26 דצמבר 2012
הדפסה

--- סוף עמוד 384 ---

1604. עניינו של אישום זה בחוזה שנחתם בין יגרמן לבין פויכטונגר תעשיות (להלן: "הסכם ההלוואה", "ההסכם" או "ההלוואה"). בקווים כללים החוזה קבע את תנאי העסקתו, בעיקר את שכרו, של יגרמן בתור "יועץ". לטענת המאשימה, לאור מעמדו של יגרמן בקבוצה, ולחלופין לאור המערכת הכספית הפרטית בין יגרמן לבעלי השליטה, עסקה זו היוותה עסקה חריגה של החברה עם נושא משרה בה, או לחילופין עסקה של חברה עם בעל השליטה בה או לחילופי חילופין עסקה עם אדם אחר שלבעל השליטה יש בה עניין אישי. אף על-פי כן, לא ננקטו הליכי אישור עסקה שכזו.

1605. עקב כך הואשמו גבעוני, הבי, יגרמן ופלד (להלן בפרק זה: "הנאשמים"), בעבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, על-פי סעיף 424(1) לחוק העונשין. כן הואשמו הנאשמים בעבירה של מירמה והפרת אמונים בתאגיד, על-פי סעיף 425 לחוק העונשין, וכן באי קיום הוראות סעיף 36 לחוק ניירות ערך ותקנות בעלי שליטה, באופן המקים שתי עבירות על-פי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך.

1606. הנאשמים ריכזו את טענותיהם במעמדו של יגרמן בקבוצת החברות ובדקויותיה של המערכת הכספית הפרטית, שלטענתם אינה יוצרת עניין אישי לבעלי השליטה בעסקה מושא אישום זה.

1607. במעמדו של יגרמן כנושא משרה ובטיבה של המערכת הכספית הפרטית, עסקתי בהרחבה לעיל. בין היתר קבעתי, שיגרמן אכן היה נושא משרה בפויכטונגר תעשיות במועד הרלוונטי לאישום זה. זאת ועוד, מצאתי כי בין הנאשמים הייתה מערכת כספית פרטית, שהייתה מורכבת מעסקאות מזדמנות, מערכת גלגול שיקים מסודרת שנערכה לאורך זמן ומקשר בין בעלי השליטה ליגרמן עובר להקמת הקבוצה. מערכת זו הפכה את בעלי השליטה לנושיו של יגרמן (בסכומים לא מבוטלים), ויצרה עניין אישי מובהק לבעלי השליטה בכל העסקאות בין החברות הציבוריות לבין יגרמן.

1608. משנושאים אלו הוכרעו, כל שנותר עתה הוא ליישם את הממצאים בהם על עובדות אישום זה ולהתייחס ליתר טענות הצדדים.

1609. אומַר כבר עתה, כי לטעמי אישום זה הוא דוגמה להתנהלות הנאשמים לאורך הפרשה כולה, ואף מייצג באופן ברור את כשלי ניהול החברות בידיהם. עוד על כך בהמשך.

הסכם ההלוואה - העובדות
--- סוף עמוד 385 ---
1610. ביום 29.1.2002 נחתם הסכם בין פויכטונגר תעשיות, באמצעות גבעוני והבי, לבין יגרמן (ת/314לא(1) וכן ת/356), שכותרתו "הסכם מתן שירותים". ההסכם כלל, בין היתר, את הסעיפים הבאים:
"3.1 בתמורה לשירותיו על-פי הסכם זה, יהיה היועץ זכאי לקבלת הלוואות גישור, מדי פעם בפעם, בכפוף לתנאים ולקבוע בהסכם זה להלן:
3.1.1 כל הלוואות גישור כאמור תהא לתקופה שאינה עולה על 30 יום.
3.1.2 סכום הלוואת הגישור המקסימלי לא יעלה על סך בשקלים השווה לסך של 4,000,000 (ארבעה מיליון) ש"ח. תינתן ליועץ אפשרות לקבלת מספר הלוואות גישור חופפות בתקופתן, ובלבד שסכומן הכולל לא יעלה על הסך הנזכר לעיל
3.1.3 כנגד הלוואות הגישור האמורות, לא תימסרנה ערובות כלשהן מטעמו של היועץ.
3.1.4 כל הלוואת גישור כאמור תינתן אך ורק לאחר שמנכ"ל החברה בפועל אישר בכתב את מתן ההלוואה, סכומה ותנאי ההחזר. מודגש בזאת כי למנכ"ל החברה בפועל שיקול דעת בלעדי בנוגע לאישור כל הלוואה וסכום ההלוואה המאושר.
3.2 סכום הלוואת הגישור יוחזר לחברה עד ובתוך 30 יום ממועד העברת כספי ההלוואה ליועץ, כשלסכום ההלוואה המקורי יוספו הפרשי הצמדה וריבית כדלהלן:
3.2.1 הלוואה בש"ח - בצירוף ריבית פריים + 2%.
3.2.2 הלוואה במט"ח - בצירוף ריבית לייבור + 3%."
1611. עינינו הרואות, המדובר במעֵין הסכם שכר, אלא שבמקום שכר רגיל, עמדה ליגרמן הזכות לקבל הלוואה בסך 4,000,000 ש"ח אשר נושאת ריבית נמוכה, ולא נדרש ממנו להעמיד ביטחונות או ערבויות כלשהן כנגדה.

עמוד הקודם1...326327
328...385עמוד הבא