"ש. זה לא אחריות של רשות ניירות ערך להגיד לכם מה אתם צריכים לפרסם. יש חוק ניירות ערך ושם כתוב הכל. פויכטונגר השקעות היא חברה ציבורית וחלים עליה חוק ניירות ותקנותיו. אם אתם לא מוציאים את הדוחות הכספיים אתם מחוייבים להוציא דיווח מיידי. זה משהו חריג בחברה שיש לו השלכות על המסחר במניה וזה משהו שהציבור מגיע לו לדעת עליו. מצידי תתווכחו עם רואי החשבון כמה שאתם רוצים. תרביצו להם, תתכסחו איתם, תעשו מה שאתם רוצים. אבל תספרו למה.
ת. סיפרנו למה.
ש. אתם סיפרתם רק אחרי שהרשות דרשה מכם. אתם הייתם צריכים לעשות את זה לבד. יש חוק ניירות ערך והוא קובע שאתם צריכים לפרסם דיווח מיידי כאשר קורה אירוע חריג ומהותי בחברה ואי פרסום דוחות כספיים זה אירוע מהותי. הדוח המיידי היה צריך לצאת ביום 1/6/02 עד 8:30 בבוקר מבחינתי, עם תחילת המסחר. דוח מיידי שאתם חלוקים עם רואי החשבון בנושאים האלו ואלו. למה לא עשיתם את זה?
ת. אני לא יודע."
הכרעה בנושאים מקדמיים לפרק זה
1790. בפתח הדיון באישומים אלו, ארצה להתייחס למספר סוגיות משפטיות הרלוונטיות לשלושת האישומים בפרק זה.
--- סוף עמוד 428 ---
החזקה שבסעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך
1791. כאמור לעיל, החוק קובע כי איחור של חודשיים מהמועד האחרון להגשת הדוחות מהווה ראיה לכאורה לכך שהייתה כוונה להטעות משקיע סביר. חשוב להדגיש כי מדובר בחזקה בלבד. היא ניתנת לסתירה וכאשר היא מתקיימת, הרי מעצם אופייה היא מהווה רק ראיה לכאורה. ניתן להוכיח כוונת הטעייה גם כאשר לא קמה החזקה (פרשת דסק"ש, בעמ' 79). איחור בשבוע בהגשת הדוחות יכול שיהיה בכוונה להטעות משקיע סביר, בדיוק כפי שאיחור של שלושה חודשים יכול שיהיה ללא מטרה להטעות משקיע סביר.
1792. עם זאת, חזקה זו משקפת את תכליתו של הסעיף ואת החשיבות שבאכיפתו. יפים לענייננו דברי השופטת פרוקצ'יה בפרשת דסק"ש, שנאמרו אמנם בהקשר מעט אחר, אך מתאימים לענייננו ככפפה ליד:
"פרשנות החזקה ברוח זו נובעת ממהותו, מרוחו ומתכליתו של חוק ניירות ערך, המעמיד את ערך הגילוי הנאות בראשו סולם הערכים בדיני ניירות ערך. החזקה הראייתית חלה על דו"חות תקופתיים ודו"חות ביניים, שתפקידם לתת למשקיע הסביר מידע מהותי, ולפרוש בפניו את הנתונים החשובים לצורך החלטתו. החזקה אינה מתפרשת על מקרים רגילים של איחורים בהגשת דו"חות שוטפים, ואינה חלה על כל סוגי הדו"חות וההודעות שתאגיד חייב בהגשתם. היא מתייחסת במפורש לדו"חות תקופתיים לדו"חות ביניים, שלהם ייחס המחוקק חשיבות מיוחדת, וראה בחומרה מיוחדת את ההימנעות מהגשתם" (פרשת דסק"ש, עמ' 82-81)
כלומר, החזקה באה לעולם עקב החשיבות הרבה שהמחוקק ראה בהגשת הדוחות התקופתיים, ובערך הגילוי הנאות שבבסיסם.