1837. עוד טען הבי כי המאשימה לא הוכיחה באופן פוזיטיבי שהייתה לו כוונה להטעות משקיע סביר. לא מספיק, לטענתו, לייחס לו את פעולותיו של יגרמן ולהאשימו מכוח ביצוע בצוותא בלבד.
--- סוף עמוד 438 ---
1838. יגרמן טען שהמחלוקת בינו לבין רו"ח ישראלי היא מחלוקת משפטית גרידא. לכן, הוא אינו מקבל את טענת המאשימה לפיה החברה הייתה צריכה להעדיף את עמדת רואי החשבון על‑פני עמדתו, שהייתה מגובה בחוות-דעת של עו"ד הייק. לטענת יגרמן, לנגד עיני הנהלת החברה עומדים שיקולים רחבים יותר. עליה לפעול לטובת החברה וכן היא זו שנושאת באחריות באשר למידע שמפורסם בדוחות הכספיים. סיווג העסקאות כחריגות היה מוביל בסופו של דבר, לטענת יגרמן, לפשיטת רגל. וכדברי יגרמן בסיכומיו (סעיף 910 לסיכומי יגרמן):
"לעומת זאת, קבלת עמדתה של החבר בסוגיה משפטית זו, שנסמכה על חוות-דעתו של עו"ד מוביל בתחום, הייתה מאפשרת הן את פרסום הדוחות והן את השלמת העסקאות שעמדו על הפרק, וכתוצאה מכך- יציאתה של החברה מהמצוקה, שבה נמצאה."
1839. יגרמן טען כי ביום 18.7.2002, סמוך למועד תחילת החקירה הגלויה, הגיע להסכמה עם רואי החשבון, והדוחות היו אמורים להתפרסם אלמלא נקטע המהלך על-ידי חקירת הרשות. לפי הסכמה זו, בדוחות היה אמור להופיע כל המידע ביחס להעברות הכספים למיאב.
1840. עוד טען יגרמן כי המחלוקת נתגלתה רק ביום 20.6.2002, ורק החל ממועד זה היה ביכולתם לפנות לרשות ולקבל את עמדתה. פנייה כזו אכן נעשתה, אך הרשות סירבה להתייחס אליה מפאת שהייתה מאוחרת למועד שבו היו אמורים להתפרסם הדוחות.
1841. לאור האמור לעיל, טען יגרמן כי פעולות הנהלת החברה בעניין זה היו מוצדקות בנסיבות העניין.
דיון והכרעה
קבלת דבר במירמה
1842. המאשימה טוענת כי מסכת השקרים והמניפולציות שהפעילו יגרמן וגבעוני כלפי רואי החשבון בניסיון להניח את דעתם ולגרום להם לאשר את הדוחות הכספיים ללא סייג, מהווה ניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.
--- סוף עמוד 439 ---
1843. אני שותף לדעת המאשימה כי גם גבעוני וגם יגרמן פעלו על-מנת לקבל, במירמה, את אישורם של רואי החשבון המבקרים. יחד עם זאת, אני סבור כי בגין פעולות אלו כבר הואשמו ואף הורשעו הנאשמים במסגרת אישום 1.
1844. לטעמי, יש מידה לא מבוטלת של חפיפה בין המיוחס לנאשמים באישום זה לבין המיוחס להם באישום 1. כך, באישום 1 הורשעו יגרמן וגבעוני בגניבה בידי מנהל, עבירות מנהלים בתאגיד ובמירמה והפרת אמונים בתאגיד. זאת, בין היתר כתוצאה מכך שהנאשמים ביקשו להערים על רואי החשבון ולבצע את העברות הכספים האמורות מבלי להיזקק לאישורים הנדרשים על-פי דין.