1845. גם הרשעתם בעבירת אי דיווח על-פי אישום זה, עוסקת בהתנהלותם מול רואי החשבון. כך, לו הייתי מתרשם כי העיכוב בדוחות נגרם כתוצאה ממלחמה שׁערה של הנאשמים למנוע פרסום מטעה ולהביא לדיווח מדויק יותר, סביר להניח כי לא הייתי מייחס להם אחריות פלילית בגין העיכוב שנגרם כתוצאה ישירה מניסיונותיהם אלו.
1846. על כן, לא מצאתי תכלית ראויה לשוב ולהרשיע את הנאשמים לאחר שכבר הורשעו בגין מעשים אלה.
1847. לטעמי, משהורשע נאשם בעבירה חמורה יותר, בהתבסס על אותה מסכת עובדתית שמבססת גם יסודות של עבירה חמורה פחות, אין תכלית ראויה להרשעתו גם בעבירה החמורה וגם בעבירה הפחותה בחומרתה באישומים נפרדים ודי בהרשעתו בעבירה החמורה כדי להשיג את אותו יעד.
עיכוב בהגשת הדוחות הכספיים - 53(א)(4)
1848. הנאשמים ריכזו את עיקר טענותיהם סביב מעורבותם במשיכות הכספים מפויכטונגר תעשיות. היינו, הגורם המרכזי שעורר את המחלוקת בין החברה לבין רואי החשבון. לשיטת הנאשמים, אם יימצא כי אין להם יד בדבר, שהיווה את המקור לעיכוב הדוחות, הרי שאינם אחראים לעיכוב זה.
1849. עצם המעורבות במשיכת הכספים לא רלוונטית לענייננו. העבירה העוסקת באי פרסום דוחות עומדת על רגליה, היא אינה עבירה נגזרת. פלוני יכול לגרום לעיכוב הדוחות בשלל צורות, הן במעשה והן במחדל, לא חייב להיות קשר לשורש העיכוב על-מנת לקיים את היסוד העובדתי
--- סוף עמוד 440 ---
שבעבירה. היסוד "גרם" אינו מוגבל בלבד לפעולה המסוימת שהתגלגלה בסופו של עניין לאיחור בהגשת הדוחות. בכל אופן, בענייננו – כל הנאשמים היו אחראיים, במידה זו או אחרת לכך שאותן העברות בוצעו מלכתחילה.
אחריותו של יגרמן
1850. באשר לאישום זה, יגרמן הצהיר בפה מלא כי הוא התכוון לעכב את הדוחות. עובדה זו מספיקה כדי שיתקיים היסוד העובדתי שבעבירה:
"טל - ישנו מו"מ משמעותי בפ.ת שיכול להשפיע על הכל. העסקה תשאר חסויה על פי החלטת הדירקטוריון. לכן אנו מעכבים את הדוחות בפ.ת."
1851. כמובן, כפי שכבר קבעתי והזכרתי פעמים רבות לאורך הכרעת-הדין, כשיגרמן נוקט בדיבור "אנו", הוא לא מתכוון לחברה, כוונתו היא לו עצמו ולבעלי השליטה. הם והם בלבד, היו בעלי השררה בקבוצה החברות כולה (ראו פרק בסוגיית השליטה ופרק יגרמן כנושא משרה במסגרת המבוא להכרעת הדין)
1852. מעבר לנדרש אומַר, כי כמו בנושאים אחרים, גם בעניין זה יגרמן היה הדובר המרכזי מול רואי החשבון. הוא זה שעמד כצד במחלוקת עם רואי החשבון.