--- סוף עמוד 454 ---
1912. פלד, יו"ר דירקטוריון החברה, "נתן את המפתחות" ליגרמן ואז עמד וצפה מהצד בעוד שדוחות החברה לא מפורסמים וציבור המשקיעים נשאר בעלטה.
1913. הרי רק ביום 21.7.2002, כמעט חודשיים מהמועד האחרון להגשת הדוחות, שלח פלד מכתב לאיסטריק בו ביקש כי האחרון ידאג לפרסום הדוחות. אין במכתב זה יותר ממס שפתיים. פלד קיבל במשך כל התקופה הודעות על נתונים רבים שחסרים להשלמת הדוחות. לא יתכן שהוא ציפה ממכתב דוגמת זה ששלח לפתור את הבעיה הקשה שנוצרה.
1914. מכתבו של פלד, יותר מכל, מצביע על חלקו בעיכוב פרסום הדוחות. לפלד היו היכולת והאחריות, מתוקף מעמדו הרם במשב, ואחרי ששמע על שלל הנושאים הבעייתיים, לעדכן את הרשות לניירות ערך בכל שנעשה ושעומד להיעשות במשב לגבי אותם עניינים. משלא עשה כן, לאורך תקופה ממושכת, אין אלא להסיק כי פעל במכוון להסתרת נושאים אלו, ועיכב את פרסום הדוחות בכוונה להטעות את ציבור המשקיעים במשב.
אחריותם של הבי וגבעוני
1915. הבי וגבעוני כיהנו כדירקטורים במשב. די במעמדם, בצירוף הזמן הארוך שעבר מהמועד האחרון לפרסום הדוחות, ומודעותם לכך - כדי להרשיעם בעבירה.
1916. הבי וגבעוני נמנעו מלפעול, מקום שהייתה להם חובה לעשות כן, ובכך תרמו לעיכוב הגשת הדוחות ולאי פרסומם במועד. גם כאן, הדבר נעשה מתוך כוונה להטעות משקיע סביר.
1917. אותו דבר שנאמר לגבי פלד נכון גם להבי וגבעוני: הם הסמיכו את יגרמן לפעול, ולהם הייתה האחריות לפקח על פעולותיו. לא ניתן לומר כעת כי הוא פעל באופן עצמאי ללא קשר אליהם וכי הם אינם נושאים באחריות למעשיו.
1918. חמור מכך, הבי וגבעוני היו אלו שאיפשרו את העברת הכספים לקדי - ומשם הועבר חלק ניכר מכספים אלה לחברות הפרטיות שבשליטתם. אולם, כאשר ניסו רואי החשבון להבין את זרימת נכסי החברה לקדי - מילאו הבי וגבעוני את פיהם מים והתנהגו כאילו שהדבר אינו נוגע להם כלל.
1919. בנסיבות אלה, בהם כל אחד מהנאשמים נושא באחריות מלאה וישירה לביצוע העבירה, אינני נדרש לטענת המאשימה לפיה הנאשמים פעלו בצוותא על-מנת לעכב את הדוחות. עם זאת אומר, כי גם בעניין זה פעלו הנאשמים בצוותא על-מנת למנוע מהמשקיעים להיחשף לשורת מעשיהם (הבי גבעוני ויגרמן) ומחדליהם (פלד), בניהול ענייני החברה.
--- סוף עמוד 455 ---
1920. לאור כל האמור לעיל, אני מרשיע את גבעוני, הבי, יגרמן ופלד בעבירה שיוחסה להם באישום זה לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך.