1938. באישום זה תרומתו של יגרמן לעיכוב הדוחות זועקת מהראיות. כבר עמדתי לעיל (בין היתר, בפרק 'יגרמן כנושא משרה' במסגרת המבוא להכרעת הדין) על השפעתו של יגרמן על נושאי המשרה בחברה, הנגזרת מהכוח שהפקידו בידיו בעלי השליטה בקבוצה. יגרמן המשיך לעמוד בחזית מול רואי החשבון, הוא השתתף בכל ישיבות הדירקטוריון הרלוונטיות, הוא זה שנשא דברים והוא זה שהיה בסלע המחלוקת. בנוסף, באישום זה יגרמן לא רק שיכנע בקסמיו ובמילותיו, אלא אף הביא מסמך שסותר את דעתם של רואי החשבון (ת/776), מסמך שהעומד מאחריו אפילו לא הסכים לחתום עליו.
1939. אינני יכול שלא להתייחס לנייר עמדה זה, המתיימר להביא לשינוי עמדתם של רואי החשבון המלווים את החברה לאורך תקופה ארוכה ושעמלו על בקרת הדוחות במשך שבועות ארוכים: המסמך, שכאמור אינו נושא לוגו או חתימה כלשהי, כתוב בגוף ראשון רבים (היינו בשם גורמים כלשהם בחברה) ואורכו כעמוד וחצי. המסמך מסתיים בפנייה לרואי החשבון המלווים:
"בהתחשב בנזק הבלתי הפיך שעלול להיגרם לעתיד חברתנו כתוצאה מהחלטתכם לכלול בחוות-דעתכם הערה על ה'עסק החי' ולסווג את כל סכום הפיקדון כהשקעה לזמן ארוך ולאור האמור לעיל נבקשכם לשקול שנית את החלטתכם זו"
1940. כך העיד בעניין זה רו"ח פילוס (פ/9.12.07, 2470, 10-25):
"ש: אוקי. היית מעורב, זה המכתב שנשלח ת/776. אתה מודע לזה שהיית מעורב בזה?
ת: אני באותו ערב נתתי הנחיה לאמיר בחור שהוא גדל אצלי בקבוצה. אמרתי לו, תשמע אמיר, שזה יהיה ברור זה לא מעורבות פורמאלית אני רוצה להבהיר, שאין סיכוי בעולם שהמשרד היה מאשר לנו, אני גם לא הייתי מציע שיאשרו שאנחנו ניתן חוות-דעת מסודרת. ארז, אמרתי לו, זה חייב להיות על נייר ניטראלי זה צריך להיות מוגדר בשפה מאד פשוטה, נייר עבודה שבן אדם יכול לקרוא להבין ובזה מסתיימת המעורבות שלנו.
...
--- סוף עמוד 460 ---
ש: מה היה הדין ודברים שהגעתם לתוצאה הזאת, מה הבהרת לנוכחים בחדר?
ת: שהתוצאה גבולית ויש, שהם צריכים לחזור לרואה החשבון שלהם"
1941. כך העיד בר-דב על פנייתו של יגרמן למשרד רו"ח קסלמן (פ/4.3.08, 2730, 11-27):
"טל הלך לתהליך הזה של איתור משרד אחר שהביא חוות דעת כזו, אחרי איזה תקופה ארוכה של עדכונים, והישיבות היו תדירות של הדירקטוריון כדי לנסות ולצאת מהמצב הזה. בסופו של דבר הוא חזר אלינו עם ההודעה שיש חוות דעת שני של, שתומך בגרסה, בעמדה שהשווי המניות גבוה יותר, אבל לא ניתן לקבל את זה בכתב בגלל שהמשרד השני לא מוכן לכתוב את זה, בגלל אתיקה מקצועית ולא מוכן להתערב, ואז הוא טען שיש עוד כמה משרדים שכן מוכנים לתת את חוות הדעת בכתב, וכדאי להמתין עוד כמה ימים ונקבל עוד כמה ימים, וזה נמשך התהליך הזה למעשה עד לשלב שלמעשה של תחילת החקירה של הרשות לניירות ערך, והכל העסק הזה כבר לא היה רלבנטי למעשה."
1942. בעדותם עמדו גם דירקטורים נוספים על השפעתו המכרעת של יגרמן ושל המסמך של קסלמן אותו הציג בפניהם (שם, 2800, 29-1; פ/15.5.08, 3007, 4-13).
1943. גם אבי רגב בעדותו הביע את ההשפעה שהייתה למסמך שהוצג מקסלמן:
"כשבאים ומציגים שיש משרד מכובד אחר מחמשת הגדולים והוא מאפשר הצגה אחרת של הדו"חות הכספיים ושלא פוגעים בחברה, ואומרים שהיתה פגישה עם קסלמן וזה המצב, אז גם הדירקטורים וגם כל מי שנמצא שם, בודאי מוכן אם תהיה הצגה אחרת שמקובלת על רואי החשבון, ורואי חשבון מכובדים לא איזה מישהו מהשוק, לקבל את זה. זו היתה הנקודה." (פ/14.10.07, 1096, 27-23)
1944. אלא שכפי שראינו לעיל, המצב האופטימאלי אותו מתאר רגב רחוק מלשקף את המסמך שניתן שהופק על-ידי אותם רואי חשבון ממשרד קסלמן (ת/776).
1945. מכאן, שיגרמן גרם לכך שתעוכב הגשת הדוחות. יגרמן היה מודע בעת שעיכב את הדוחות, שעבר כבר מעל חודש ממועד ההגשה האחרון המקורי (31.5.2002), עיכובם לתקופה נוספת ותוך מטרה להסתיר מעיני המשקיעים את המחלוקת סביב הערת העסק החי, כמוה כמטרה להטעות משקיע סביר:
"אין לי כל ספק, כי אי גילוי מידע על המחלוקת... מהווה אי גילוי העלול להטעות משקיע סביר." (עניין פולק, בעמ' 107)
--- סוף עמוד 461 ---
אחריותו של פלד
1946. כזכור, כבר הכרעתי (בפרק בסוגיית השליטה במסגרת המבוא להכרעת הדין) לעיל כי פלד היה בעל שליטה בפויכטונגר השקעות. מכאן שהיה ביכולתו להשפיע על פרסום או אי פרסום הדוחות הכספיים במועדם - וכפי שיפורט להלן הוא אף עשה שימוש ביכולת זו. פלד היה מעורב בדיווחי החברה ובהחלטה שלא לפרסם את הדוח הרבעוני הראשון לשנת 2002, במועדו.
1947. פלד, על-אף שלא כיהן, באופן רשמי, כנושא משרה או כדירקטור בפויכטונגר השקעות, לקח חלק פעיל בעיכוב הגשת דוחותיה הכספיים של החברה. בין היתר, באה מעורבותו לידי ביטוי בכך שהיה נוכח בפגישה בין רואי החשבון ממשרד קסלמן לבין יגרמן ובכרך (ת/711). אינדיקציה נוספת היא כי הוחלט שפלד יפעל מול רשות ניירות ערך ויסביר לה על "המלכוד בו מצויה החברה".
1948. ראיה חזקה נוספת שמטילה על פלד אחריות לעיכוב הדוחות היא ת/1191, מסמך שכותרתו "נהלי דיווח" והוא נשלח מפלד - מי שלכאורה היה חסר תפקיד בפויכטונגר השקעות, לבכרך - מנכ"ל פויכטונגר השקעות, בו הוא מורה לו שלא להוציא אף דיווח לרשויות ולתקשורת ללא אישור ממנו או מיגרמן:
"כדי להגיע לאחידות ולהימנע מכפילויות וסתירות בתחומים שונים, אבקשכם להקפיד על כמה כללים בסיסיים:
א. להקפיד שלא להוציא שום דו"ח או דיווח לרשויות ולתקשורת בטרם הוא עבר עיון ואושר ע"י הנהלת הקבוצה והיועצים המשפטיים שלה
ב. להעביר כל זו"ח כזה, לפני הפצתו לעיון ואישור הר"מ:
1. רפי פלד או טל יגרמן.
2. עו"ד שוקי חורש או עו"ד גלית קסטיאל
3. עו"ד גבי הייק.
גם זימונים לדירקטוריונים ולאסיפות כלליות מחייבים הליך אישור זהה לאמור לעיל."
1949. לכל אלו, מצטרפת עדותו של גבעוני ברשות בה אמר את הדברים הבאים (ת/1א, 21):
"ש. כלומר אתה הנחת אותו [יגרמן – ח' כ'] להגיד לדירקטוריון שאסור להוציא את הדוחות הכספיים?
ת. זו הייתה עמדתנו.
...
ש. היה לך מספיק כלים כדי לקבל החלטה על סמך מה שיגרמן אמר לך. אולי היית שומע את אבי ישראלי והוא היה מצליח לשכנע אותך.
--- סוף עמוד 462 ---
ת. יכול להיות שכן ובגלל זה נקבע פגישה עם רונן בראל ורפי פלד וטל ולא הצליחו להגיע להסכמה. אבל אני הסתכלתי על כל התהליך הזה במצב של תהליך שקורה לא במצב של משהו שלא מטופל.
ש. אבל כל זה קורה אחרי שכבר איחרתם את המועד לדיווח. אתה נתת הוראה לטל יגרמן לשכנע את הדירקטוריון לא לפרסם את הדוחות הכספיים של פ.ה.
ת. עד לפתרון במחלוקת."
ועוד (שם, 29):
"ש. שאלתי אותך קודם אם אתה הנחת את טל יגרמן להגיד לדירקטוריון שאסור להוציא את הדוחות הכספיים של פ.ה. ואתה אמרת שזו היית עמדתכם. למה הכוונה בעמדתכם? עמדה של מי?
ת. עמדה משותפת.
ש. של מי?
ת. של טל, של רפי ושלי, לאור ההסברים שקיבלנו מטל."
1950. די באסופת ראיות זו כדי להגיע למסקנה שפלד תרם תרומה משמעותית ואקטיבית לעיכוב הגשת הדוחות הכספיים. למצער, ניתן לומר כי פלד היה שותף בקבלת ההחלטות שהובילה לכך שדוחות החברה לא הוגשו. בכך, תרומתו הופכת אותו למבצע בצוותא ביחד עם יגרמן וגבעוני לכל הפחות (לעניין היותם של הנאשמים מבצעים בצוותא ראו דיון במסגרת אישום 1).