--- סוף עמוד 84 ---
(פורסם במאגרים המשפטיים,11.8.2011) (להלן: "עניין ב. יאיר"); הפ (מחוזי – ת"א) 44660-12/11 איי אי אל ישראל אקוויטי בע"מ נ' תדביק בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 10.1.2012) (להלן: "עניין תדביק"). בשורות הבאות אסקור בהרחבה את גישת הפסיקה בעניין. אעיר כי על מנת לשמור על רצף דיוננו, אתייחס רק להיבט הגדרת המונח "עניין אישי" בפרשות אלו, הגם שאלו עוסקות בעניינים חשובים נוספים ומתווי דרך.
487. עניין אייזנברג: לעניין הרציונאל העומד מאחורי הגדרה פתוחה וגמישה למושג "עניין אישי", יפים דבריו של השופט ריבלין בפרשת אייזנברג:
"46. המונח "ענין אישי" נזכר במקומות שונים בפרק ד'1 (סעיפים 96ל(א), 96לא(א), 96לג(ג), 96לו). הוא מוגדר בסעיף 96כד לפקודה, שחל על פרק ד'1 כולו, באופן הזה:
"'ענין אישי' – לרבות ענין אישי של קרובו של נושא המשרה או עניניו של תאגיד אחר שבו נושא המשרה או קרובו הם בעלי ענין".
עינינו רואות כי המחוקק בחר במכוון בהגדרה פתוחה הצופה פני עתיד ואשר נועדה להתמלא תוכן ממקרה למקרה. גם בחוק החברות לא נקבעה הגדרה ממצה למונח. "ענין אישי", כך נקבע, הוא עניינו האישי "...של אדם בפעולה או בעסקה של חברה, לרבות ענין אישי של קרובו ושל תאגיד אחר שהוא או קרובו הם בעלי ענין בו, ולמעט ענין אישי הנובע מעצם החזקת מניות בחברה" (סעיף 1). גם כאן נעשה אפוא שימוש במילה "לרבות" כדי שיהיה ניתן ליצוק למונח תוכן על דרך הפרשנות, ולא בכדי: בתחום הדינמי נושא הדיון - חיי המסחר ושוק ההון - יש להימנע מקביעת הגדרות כוללניות, אשר אינן מצליחות, מחד גיסא, לנבא את כל ההתנהגויות האסורות, אך עשויות, מאידך גיסא, ללכוד ברשתן התנהגויות מותרות. כדי לעמוד על פירושו הנכון של המונח יש לבחון אפוא את התכליות שבבסיס הליך האישור הנדון ולשקול לאורן את האפשרות להיזקק להגדרה מנחה" (ע"פ 3891/04 ערד השקעות ופיתוח תעשייה בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(1) 294, 333-332 (2005))
ראה גם מוטי ימין ואמיר וסרמן, "תאגידים וניירות ערך", עמ' 637 (2006) (להלן: "ימין ווסרמן").
488. גישה דומה ביטא כב' הנשיא ברק (כתוארו אז) בע"פ 5111 ,5109 ,5052/95 ואקנין נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 642, עמ' 657-656, בהקשר לפרשנות סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, אף שהדברים יפים גם לענייננו:
"החיים עשירים מכל דמיון. אין זה ראוי לקבוע מראש "רשימה סגורה" של מצבים האסורים על-פי הוראות סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך. יש להימנע מהגדרות כוללניות, שעם ניסוחן נמצא מיד המקרה הנוסף שאינו נכנס לתחומן אך שההתנהגות על-פיו אסורה אף היא. בתחום חי ותוסס זה של המסחר בשוק ניירות הערך, עדיפה גישה אינדוקטיבית, הנעה ממקרה למקרה, ועל בסיס נסיון החיים המצטבר מרחיבה ומשכללת את תפיסותיה העקרוניות."