"בחינתו של העניין האישי מתמקדת באיתור זיקה עודפת, שהיא בנוסף ומעבר לזיקה הרגילה שיש לכל בעל מניות. מקום בו בעל מניות, שבא לממש את זכות ההצבעה שלו, שוקל שיקולים לגיטימיים, אך אלה נלווים לשיקולים אחרים, אין בשיקולים הלגיטימיים כדי לבטל את העניין האישי. העודף אינו שולל בהכרח את הזיקה הבסיסית, אולם די בו כדי לחתור תחת התכלית אותה נועד הליך האישור המיוחד להגשים." (עניין אייזנברג, עמ' 336)
494. עניין אלגור: בפרשת אלגור ציינתי, בהתאם לרוח הדברים לעיל, כי על-אף שהתכלית הכללית מאחורי המושג "עניין אישי" זהה בכל המקומות בו הוא מופיע, אין הכרח כי הפרשנות הניתנת לו בהקשר אחד, תינתן גם בהקשר האחר.
495. עניין אישי של בעל שליטה בעסקה עם אדם אחר יכול להיווצר מסיבות שונות. לעניין זה אסתפק בכך, שעניין אישי יכול לנבוע ממערכת-יחסית כלכלית וחיצונית לחברה, בין בעל השליטה לאדם אחר, בכל הנוגע לעסקאות בין החברה שבבעלותו לבין אותו אדם אחר (ראו מאמרו של האן, עמ' 113).
496. במאמרו, מביא האן גם את עמדתה של הרשות לניירות ערך בדבר פירושו של המושג "עניין אישי" בעסקאות בעלי שליטה:
"1. כאשר לבעל ההשפעה יש קשרים עסקיים או פיננסיים עם האדם המעוניין בעסקה אשר צפויים, באופן סביר, להשפיע על הצבעתו בנוגע לעסקה
2. כאשר בעל ההשפעה נתון ל"השפעה שולטת" של האדם המעוניין
--- סוף עמוד 87 ---
בעסקה, והשפעה זו צפויה, באופן סביר, להשפיע על הצבעתו בנוגע לעסקה" (הרשות לניירות ערך, "הגדרת "עניין אישי" בחוק החברות, התשנ"ט-1999" פורסם באתר הרשות).
497. עמדת הרשות בהקשר זה נראית לי סבירה ונכונה. זאת בעיקר לאור הפסיקה, אשר פירשה את המונח "עניין אישי" כזיקה עודפת דומיננטית (ראה לעיל). אותו רציונאל נכון גם בענייננו, ואולי אף מקל וחומר. האינטרס הראשי של בעל השליטה הוא טובת החברה, שהרי טובתה היא טובתו. על-מנת שהעניין האישי יטה את שיקול-דעתו כך שיפעל נגדה, עליו להיות בעל עוצמה לא מבוטלת. כדברי הרשות:
"אכן מדובר בשני מצבי עולם שונים, בראשון (סעיף 275 לחוק החברות) המדובר בעניינו האישי של בעל מניות מיעוט שהינו בעל אינטרס קטן בחברה העלול לאשר החלטה שאינה לטובת החברה כאשר לנגד עיניו אינטרס אישי עדיף. במקרה השני (סעיף 270(4) לחוק החברות) המדובר בעניינו האישי של בעל שליטה שהינו בעל אינטרס מהותי בחברה ובטובתה, ולכן פעולה שכנגד החברה שקולה כמעט לפעולה נגד עצמו [...] סביר כי פרשנות הדין בכל אחד מהמקרים הנ"ל תיעשה בהתאם לתכליתו ובהתאם למשקל שיש ליתן להתגשמותו של החשש מפגיעה בחברה ובעלי מניותיה" (הרשות לניירות ערך, מחלקת התאגידים, מכתב מיום 17.2.2010, בעניין: "עניינו האישי של מר רוני יצחקי בעסקת רכישת אגד חברות ממר אביחי סטולרו", פורסם באתר הרשות).
לעניין בחינת עמדת הרשות בסוגיית "העניין האישי" ראה גם שרון חנס המאמרו הנ"ל, עמ' 75.