498. האן, במאמרו, מוסיף ומציין:
"חשש כאמור [לעניין אישי – ח' כ'] יתקיים רק כאשר השלכות הזיקה הכלכלית החיצונית ביניהם, משמעותיות דיין לכיסו של בעל ההשפעה."
כלומר, לשיטתו של האן, לא מספיק שבעל השליטה רוצה בטובתו של האדם האחר, אלא צריך שטובתו של האדם האחר תיצור טובת הנאה גם לבעל השליטה עצמו, או שתגיע באמצעות האדם האחר לבעל השליטה.
499. עמדתי אינה כעמדת האן בעניין זה. אמנם, בכך שטובתו של האדם האחר מגיעה בעקיפין או במישרין לידיו של בעל השליטה, יש אינדיקציה לכך שלבעל השליטה זיקה מהותית לעסקה. אולם, תיתכנה נסיבות בהן מספיק יהיה בטובתו של האדם האחר, כדי להוות עניין אישי לבעל השליטה. במקרה כזה, יש לבחון את עוצמת מערכת-היחסים בין בעל השליטה לבין האדם האחר. לדוגמה, כאשר בעל השליטה שבוי בקסמיו של האדם האחר והולך באמונה עיוורת אחריו, בדומה לעמדת רשות ניירות ערך לעיל.
--- סוף עמוד 88 ---
500. שאלה נוספת שעולה מסוגיה זו, היא האם העניין האישי חל רק בנוגע לעסקה הספציפית בה כביכול קיימת טובת הנאה, או שמא העניין האישי חל על כל עסקה ועסקה בה מתקשרת החברה עם אותו אדם, שלבעל השליטה מערכת-יחסים כספית איתו.
501. בפרשת אלגור ציינתי את הדברים הבאים, אשר יפים גם לעניין זה:
"אכן, מקובלות עליי טענות הסניגורים כי הגדרת המחוקק מְכַוונת לעניין אישי של אדם 'בפעולה או בעסקה' של החברה, כאשר כל פרשנות אחרת תסטה מלשונו המפורשת של הסעיף. אך האם ניתן לומר שבאותם מצבים בהם מתקיימים בין בעלי השליטה לבין בעלי המניות קשרים כלכליים, חברתיים או אישיים משמעותיים, ולעיתים אף תלותיים - אין מתקיימת זיקה לעִסקה הספציפית?
האם אינטרס בקידום טובתו של בעל השליטה או אינטרס בריצוּיוֹ והנחת דעתו של בעל השליטה בכלל, אינו מקיים את דרישת המחוקק ל"עניין אישי" בעִסקה הנדונה בפרט?
האם רק בשל העובדה שלבעל המניה אין אינטרס ישיר בעִסקה הנדונה, נֶאֱמר שהוא אינו בעל עניין אישי בעִסקה המובאת להצבעה, כאשר ידוע שיש לו אינטרס כללי בטובתו של בעל השליטה וכפועל - יוצא מכך אינטרס עקיף בעִסקה או תלות ידועה וברורה בבעל השליטה?
מובן, כי זיקה מהותית לעִסקה ספציפית אינה יכולה להוביל לתוצאה של סיווג בעל המניה כ'בעל עניין אישי' בכל עִסקה ועִסקה עם החברה שבעל השליטה צד לה; אולם דעתי היא, כי אם לשֵׁם סיווּגוֹ של בעל מניה כבעל עניין אישי בעִסקה ספציפית נדרשת זיקה מהותית ועודפת לאותה עִסקה - הרי שלשֵׁם סיווּגוֹ של בעל מניה כבעל עניין אישי בכל עִסקה ועִסקה שבעל השליטה צד לה, נדרשת זיקה מהותית עודפת וכללית לבעל השליטה או לחברה.
זיקה זו צריך שתהא משמעותית ועוצמתית, עַד אשר תביא למסקנה - כי אם בכלל קיימת זיקה מהותית ועודפת לבעל השליטה, הרי שזו מתקיימת בפרט לאותה עִסקה הנדונה בזמן ומקום ספציפיים, כאשר בעל השליטה צד לה וחָפֵץ בקידומהּ.
במילים אחרות, המדובר בזיקה מהותית ישירה לבעל השליטה או לחברה, וכפועל-יוצא מכך זיקה עקיפה לעִסקה הנדונה. זוהי זיקה שעוצמתה כֹּה רבה, עַד אשר היא מקרינה על כל עִסקה ועִסקה שבעל השליטה צד לה, באופן שבחינת כל עִסקה ספציפית שכזו תביא למסקנה כי הזיקה 'הכללית' מתקיימת מקל-וחומר באותה עִסקה פרטית...
כל פרשנות אחרת אשר תבחן אך את זיקתו של בעל המניה לעִסקה הנדונה, תרוקן מתוֹכֶן את התכלית החשובה שבבסיס ההוראה ותעמידנוּ במצב מלאכותי ואף אבסורדי, בו ייתכנו קשרים עִסקיים או חברתיים קרובים ומשמעותיים, באופן שעניינוֹ של בעל המניה בבעל השליטה - וכפועל-יוצא מכך גם בעִסקה הנדונה - יזעק לשמיים; אך בשל העובדה שלבעל המניה אין זיקה ישירה לעִסקה הנדונה, ייטען כי הוא אינו בעל "עניין אישי".
לא למיותר לציין, כי זיקה זו של בעל המניה, אשר חוֹלשת על כל עִסקה ועִסקה שבעל השליטה צד לה, הינה זיקה שעוצמתה המתבקשת חזקה ומשמעותית יותר מזו הנדרשת לשֵׁם סיווּגוֹ של
--- סוף עמוד 89 ---
בעל המניה כבעל זיקה לעִסקה ספציפית - והכל בהתאם לנסיבות המקרה הנדון, ומבלי לקבוע הגדרה כוללת ורשימה סגורה של מצבים אשר בהתקיימם, נֶאֱמר כי מתקיים עניין אישי בבעל המניה." (עמ' 202 לפסק הדין)
502. בהתאם לאמור לעיל, כאשר מתקיימת מערכת-יחסים כספית, יכולות להיות נסיבות בהן קיים לבעל השליטה עניין אישי לא רק בעסקאות הספציפיות אשר מניבות לו רווח, אלא בכל עסקה בין החברה לבין שותפו העסקי של בעל השליטה.