508. בתמצית בית המשפט בעניין ב. יאיר קבע:
1) כי טענת הקיפוח יכולה להטען על ידי כל בעל מניות (מהמיעוט או מהרוב). ראה גם ציפורה כהן בעלי מניות בחברה, כרך ב', 160 (2008).
2) פסילה מוקדמת (סעד עצמי של החברה)- זו תיעשה רק כאשר על פי הודאתו של בעל מניות שיש לו עניין אישי באישור העסקה או ההסכם, כשהדברים גלויים על פניהם (עניין אישי גלוי). אם הודיע על קיומו של עניין אישי, לא ימנה קולו וההפך. הכוח נתון אפוא בידי בעל המניות, אם הדבר לא גולה, מדובר על עניין אישי נסתר.
3) סעד משפטי (לאחר ההצבעה)- אם בעל מניות לא סיווג עצמו כבעל עניין אישי עת הצביע נגד אישור העסקה ובעל מניות אחר סבור כי הצבעתו חסרת תום לב וכו', זה יהיה רשאי להצביע באסיפה הכללית, ברם לאחר ההצבעה האסיפה הכללית ובהתאם לתוצאותיה, יכולה החברה או מי מבעלי מניותיה לפנות יוכל לפנות לאחר מעשה לבית המשפט.
אעיר כי בנתיים הוגש ערעור בעניין ב. יאיר לבית המשפט העליון, והעניין הועבר לבוררות .
509. עניין תדביק: בפרשה זו נעשה בחינה של סוגיית העניין האישי בפריזמה של סעיף 270 (4) ו- 275 לחוק החברות. בית המשפט אף פנה לבחון את הגדרת המונח עניין אישי כפי שמופיע בסעיף 1 לחוק החברות. גם כאן פרשנותו היתה כי מדובר בהגדרה "פתוחה" אמורה להתמלא בתוכן ממקרה למקרה, ויש להימנע מהגדרות כוללניות.
510. לגישתו, בחינת השאלה האם קיים עניין אישי, צריכה להיות לאור שאלת קיומה של "זיקה עודפת" של בעל המניות. קיומו של עניין אישי צריך ככלל להיבחן לאור שאלת קיומו של עניין המשפיע באופן מהותי על שיקול דעתו של מקבל ההחלטה, כך שאין הוא רואה לנגד עיניו את טובתה של החברה כולה, והוא עלול להתפתות ולשעבד את טובתה של החברה, לטובת הגשמתו של אותו עניין שלו.
511. בתמצית לפי גישת בית המשפט בעניין תדביק גם מי שמתנגד לעסקה יכול להיחשב בנסיבות מסויימות כ"בעל עניין אישי" בה.
--- סוף עמוד 91 ---
512. בשאלה מי רשאי לקבוע כי בעל מניות הוא בעל עניין אישי, קבע בית המשפט בעניין תדביק כי שני הצדדים מסכימים כי ההכרעה הסופית בשאלת היותו של בעל מניות בעל עניין אישי היא של בית המשפט, וכי ככלל בעל שליטה אינו מוסמך לקבוע בעצמו כי בעל מניות מיעוט הוא בעל עניין אישי. בית המשפט קבע בנקודה זו כי לאור ההנחה הגלומה ביסודו של סעיף 275 לחוק החברות (מתן כוח למיעוט), הכלל הוא כי קיימת לבעלי מניות המיעוט זכות הכרעה בדבר אישור העסקה וזכות להצביע ביחס אליה, ואם מבקש בעל השליטה לשנות מצב דברים זה מהטעם שלדבריו לבעלי מניות המיעוט "עניין אישי" בהחלטה, עליו הנטל לפנות לבית המשפט ולהוכיח את הטענה.