513. פרשת לביא: בהחלטה זו בית-המשפט נדרש לפרשנות המונח בהתאם לסעיף 96לו(ג) לפקודה, בנוגע לדירקטורים שהשתתפו בהחלטה לאשר את ההקצאה הפרטית. בית-המשפט דן בשאלה האם המונח חל רק על עניין אישי ישיר, או שמא ראוי להכילו גם על עניין אישי עקיף. כב' השופט זפט ציין כי יש לפרש את המונח באופן שיתיישב עם תכלית החקיקה, וזו מחייבת הרחבת המונח גם בנוגע לעניין אישי עקיף (בש"א (ת"א) 105558/98 לביא ואח' נ' דרבסקי ואח', דינים מחוזי לג (1) 209 (6.9.1998):
"המונח "עניין אישי" מופיע מספר פעמים בפרק ד1 סימן ד לפקודת החברות שכותרתו "עניין אישי בהתקשרויות החברה". פעמים שלמונח "עניין אישי" מוצמדות המילים "ישיר או עקיף" או המילים "במישרין או בעקיפין" כמו בסעיף 96כט(א), 96ל(א), 96לא. פעמים שהתוספת המרחיבה נעדרת והמחוקק מדבר על "עניין אישי" בלי לומר שהכוונה אף לעניין אישי עקיף, כמו בסעיף 96לג(ג), 96לד(ב), 96לו(ג), 96לט(א) ו-96לט(ב).
מחד ניתן לנקוט גישה לשונית מצמצמת ולייחס משמעות לשוני האמור, ולהציע כי רק מקום שהמחוקק בחר להשתמש במונח "עניין אישי" ולפרש שאף עניין אישי עקיף במשמע, יהא עניין עקיף במשמע. מאידך ניתן להציע פרשנות מרחיבה ולסבור שגם מקום בו לא פורש שבכלל "עניין אישי" אף עניין אישי עקיף בכלל עניין אישי, ולייחס את השוני בניסוח להיסח הדעת או העדר שלמות במלאכת המחוקק.
ההכרעה בין שתי ברירות פרשניות אלו ראוי שתעשה תוך שימת לב לתכלית החקיקה. תכלית ההוראות בפרק ד1 סימן ד בכלל ובסעיף 96לו(ג) בפרט הוא להציב בלמים כתריס מפני קבלת החלטות בחברה על-ידי חברי דירקטוריון תוך פזילה לעניין אישי שלהם. לשם כך ראה המחוקק להציב דרישת מינימום של תמיכת שליש מקולות בעלי המניות שאין להם עניין אישי בפעולה או בהתקשרות. הסכנה שבפזילה לעניין אישי והעדפתו על פני ענינה של החברה וענינם של כלל בעלי מניותיהּ קיימת גם מקום שענינו האישי של הדירקטור בהצעה הנדונה עקיף.
לפיכך הפרשנות המחילה את סעיף 96לו(ג) גם על עניין אישי עקיף משרתת טוב יותר את התכלית החקיקתית ועל-כן ראויה להעדפה. מסקנתי היא שבסעיף 96לו(ג) במונח "עניין אישי" אף עניין אישי
--- סוף עמוד 92 ---
עקיף במשמע."
514. לסיכום עינינו הרואות כי המחוקק נמנע מהגדרה מפורשת של המונח "עניין אישי" והשאירו פתוח לשם יציקת תוכן על ידי בתי המשפט, בהתאם לכל מקרה ומקרה ונסיבותיו ונמנע מקביעת רשימה סגורה. הפסיקה התוותה את מבחן הזיקה העוצמתית והישירה, אך גם היא השאירה הגדרת המונח פתוחה וגמישה, תוך שנמנעה מתחימת רשימה סגורה. התנהלות זאת תואמת את הצורך והרצון להתאים את הפרשנות המתבקשת לתחום הדינמי של חיי המסחר ושוק ההון. מכל מקום הקביעה האחרונה בדבר היא מלאכתו של בית המשפט.