515. בעניין זה ראה גם ד"ר יחיאל בהט חברות החוק החדש והדין לאחר תיקון 16 כרך ב עמ' 522 – 523 (2011); מאמרו של האן לעיל; מאמרם של זלצמן ואלגרבלי-גולדמן לעיל; ברק ירקוני ואיתי פיגנבאום "על עניין אישי שלילי, גלוי ונסתר" תאגידים ח/4 51 (נובמבר 2011); דון סוסונוב ויואב ליסוביץ',"על פרשנותו של "כוח ההכרעה" בסעיף 275 לחוק החברות" תאגידים ט/4 167 (נובמבר 2012) (להלן: "סוסונוב וליסוביץ")
516. בהערת אגב מצאתי לנכון לציין כי על כוונתו של המחוקק בדבר הצורך במעורבותו ופיקוחו של בית המשפט ניתן גם ללמוד מהצעת תיקון חוק שהועלתה לאחרונה בכל הנוגע להתניית עסקאות בעלי עניין באישור בית המשפט (הצעת חוק החברות (תיקון – התניית עסקאות בעלי עניין באישור בית המשפט) התשע"ב- 2012 (18/6/12). לפי הצעה זו יורחב מנגנון האישור כך שכל עסקה בין חברה ציבורית לבעל השליטה וכל עסקה בין חברה ציבורית לאדם אחר שלבעל השליטה יש עניין אישי בו, או עסקה בין שתי חברות הקשורות לאותו בעל שליטה תהייה טעונה אישור של המחלקה הכלכלית. אגב כך ממילא בחינת השאלה של מהו "עניין אישי" תשאר לקביעתו האחרונה של בית המשפט.
"על-פי גישה זו, אישור המחלקה הכלכלית יתווסף כאישור האחרון בסדר האישורים הנדרשים כיום במקרה של עסקה עם בעל שליטה: אישור ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית, ויגשים הלכה למעשה את מה שכל הצדדים מסכימים לו – המילה האחרונה צריכה להיות של בית המשפט. אלטרנטיבה חקיקתית נוספת, ברוח דומה לזו שהוצגה לעיל, היא לאפשר לחברות לפנות למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשה לאישור העסקה, כאמור, גם אם לא התקיימה דרישת הרוב מקרב כלל בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי באישור העסקה בהצבעה באסיפה הכללית." (מתוך מאמרם של סוסונוב וליסוביץ')
מן הכלל אל הפרט
--- סוף עמוד 93 ---
517. בענייננו, אין מנוס מלקבוע כי המערכת הכספית הפרטית בין בעלי השליטה ליגרמן יצרה אצל כל אחד מהם "עניין אישי" בעסקאות שבין החברות הציבוריות לבין יגרמן או קדי.
518. לא אחת מציינים בעלי השליטה עצמם, בטענותיהם, כי הם סמכו על יגרמן "בעיניים עצומות", כי ליגרמן אישיות כריזמטית וכובשת, וכי לרוב הם עשו כדבריו (ראו הרחבה ופירוט בפרק "יגרמן כנושא משרה").
519. מערכת-היחסים בין בעלי השליטה ליגרמן, ובפרט בין פלד וגבעוני לבין יגרמן, הייתה מערכת-יחסים ממושכת ורחבת היקף, שעיקרה אינטרסים כלכליים משותפים. שותפות זו יצרה זיקה, שהיא מעבר למהותית ועודפת, ואשר חוֹלשת על כל עסקה ועסקה בה היה מעורב יגרמן.