--- סוף עמוד 103 ---
הפניות הספוראדיות שנעשו אליו היו על רקע אישיותו; שמו, שהיה קשור בקבוצת החברות; קשריו; אחזקותיו (המועטות) בקרן פלד; והרגשת אחריותו הכללית על הקבוצה שהקים.
566. לטענתו, מבחינת יכולת מינוי המנכ"ל והדירקטורים בפויכטונגר השקעות - הוא לא מינה את המנכ"ל אלא ציין שישמח אם ימשיך במסגרת הקבוצה החדשה בתפקידו. טענת מינוי הדירקטורים נזנחה בסיכומי המאשימה. מכל מקום פלד המליץ על מועמדים ראויים לדירקטוריון ופנה אליהם, אולם הוא לא היה מעורב בהחלטה כי הם ישמשו בדירקטוריון או בזהות החברה בה ישמשו כדירקטורים - או ביישומה של החלטה זו.
567. עוד טען פלד, כי הוא נשא תפקידים שונים בקבוצה התעשייתית ובחברת ההשקעות. מכאן שכאשר הוא היה מעוניין להשפיע ולכוון פעילות, הוא עשה זאת בגלוי ולא בסתר, כפי שטוענת המאשימה.
דיון והכרעה
שליטה - מסגרת נורמטיבית
568. סעיף 1 לחוק החברות מפנה לחוק ניירות ערך לעניין הגדרת המושג "שליטה". בסעיף 1 לחוק ניירות ערך מוגדרת "שליטה" כך:
"היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד;
"אמצעי שליטה", בתאגיד - כל אחד מאלה:
(1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
(2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי;"
--- סוף עמוד 104 ---
569. הנה כי כן, סעיף 1 לחוק ניירות ערך מזכיר מבחן איכותי, ובמסגרתו קיימת חזקה לפיה המחזיק במחצית מסוג מסוים של אמצעי השליטה נחשב כבעל שליטה. קיומה של חזקה זו נבחן במבחנים טכניים.
570. המבחן האיכותי בוחן את יכולת הנבחן לשלוט בתאגיד, שלא באמצעות תפקידו הניהולי ודרגתו הפורמאלית בארגון. המבחנים הטכניים, כשמם כן טבעם, מודדים הם באמצעים טכניים-כמותיים את יכולת הנבחן לשלוט בתאגיד, בין אם באמצעות אחזקת מרבית זכויות ההצבעה במסגרת האסיפה הכללית; מרבית כוח ההצבעה במינוי הדירקטורים; או במינוי המנכ"ל.
571. בסעיף 268 לחוק החברות מוגדר בעל שליטה, לעניין הפרק העוסק בעסקאות עם בעלי עניין, כך:
"בפרק זה, 'בעל שליטה' - בעל השליטה כמשמעותה בסעיף 1, לרבות מי שמחזיק בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית של החברה אם אין אדם אחר המחזיק בלמעלה מחמישים אחוזים מזכויות ההצבעה בחברה; לענין החזקה, יראו שניים או יותר, המחזיקים בזכויות הצבעה בחברה ואשר לכל אחד מהם יש ענין אישי באישור אותה עסקה המובאת לאישור החברה, כמחזיקים יחד."
כלומר, סעיף 268 לחוק החברות מעדכן את הרף הטכני בו יש לעמוד כדי להקים "חזקת שליטה", ומסתפק ב-25% הצבעה באסיפה הכללית (אם אין אדם אחר המחזיק בלמעלה מחמישים אחוזים מזכויות ההצבעה בחברה). ודוק; אין בכך כדי לבטל את המבחן המהותי שנקבע בסעיף 1 לחוק, אלא להרחיב את המבחן הטכני בלבד.