579. כפי שהוסבר לעיל בתיאור טענות הצדדים, במערכת חברות פירמידיאלית (שרשור חברות) קיימות שתי שיטות לבחינת השליטה - שיטת המכפלות ושיטת איתור בעל השליטה.
580. בעע"מ 6352/01 חדשות ישראל (טי.אי.אן.סי) בע"מ נ' שר התקשורת, פ"ד נו(2) 97, 114 (2001)), נקבע כי לעניין חוק הבזק, התשמ"ב-1982 (ששמו שונה לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב-1982), יש לבחון שליטה על פי שיטת המכפלות (עמ' 128-126). וכך נאמר שם על שיטת איתור בעל השליטה:
--- סוף עמוד 107 ---
"שיטה זו בהקשר של ענייננו חותכת באזמל "גס" את תמונת אמצעי השליטה בתאגיד, ועושה שימוש בחזקה חלוטה אשר אינה משקפת את מציאות הדברים כהווייתה. מרגע שבעל שליטה בתאגיד נחשב כמי שמחזיק בכל אמצעי השליטה שמחזיק התאגיד הנשלט בתאגיד אחר, נחסמת הבחינה האמיתית של מצב הדברים במציאות באשר לקיום גורמים אחרים המחזיקים באמצעי שליטה בתאגיד. איתורם של גורמים אלה - אף שאין בידם שליטה - הוא חשוב לצורך זיהוי מוקדי ההשפעה ובירור זהותם של מוקדים אלה."
581. לעומת זאת, בספרות הובעה הדעה, לפיה בדיני החברות יש לבחון אחזקות פירמידליות על פי שיטת איתור בעל השליטה, ולא שיטת המכפלות. כך טוענים המלומדים ימין ווסרמן בספרם:
"הבחירה בין שתי השיטות הנזכרות צריכה להיגזר מהתכלית שאותה מבקשים להשיג באמצעות בחינת שיעורי ההחזקות. בדיון בעניין חובות הגילוי על החזקות בעלי עניין הוצגו טעמים להעדפת 'שיטת איתור בעל השליטה' כשיטה הראויה לצורך הקמת חובת הדיווח. בדומה לכך ואולי אף ביתר שאת נראה כי גם לעניין קביעת זהותם של בעלי שליטה לצורך פרק עסקאות עם בעלי עניין בחוק החברות, יש להעדיף את 'שיטת איתור בעל השליטה' על פני 'שיטת המכפלות', שכן רק השיטה הראשונה תוכל לסייע באיתור בעלי המניות, שבכוחם להשתמש ב-25 אחוזים או יותר מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית. על כן הדרך הראויה להתמודד עם מבנה החזקות של שרשור תאגידים היא לבחון מיהו בעל השליטה בכל חוליה בשרשרת ההחזקות, ולייחס לו את כל ההחזקות שבידי התאגיד שבשליטתו." (ימין ווסרמן, בעמ' 632)
582. בענייננו טענת המאשימה היא שהעסקאות נושא כתב האישום היוו עסקאות עם בעלי שליטה או עסקאות עם אדם אחר שלבעלי השליטה עניין אישי בהן. בעניין אייזנברג נדונה התכלית שבבסיס הליכי האישור שהיו דרושים לפי סעיף 96לו לפקודת החברות, טרם כניסתו של חוק החברות לתוקף. סעיף זה קבע מנגנון לאישור מיוחד של עסקאות חריגות בהן מתקשרת חברה ציבורית, כאשר לנושא משרה בה, שהוא גם מחזיק בשיעור משמעותי ממניות אותה חברה (25% או יותר), יש עניין אישי בעסקה. אף על פי כן, הדברים שנאמרו שם יפים גם לענייננו: