כפי שהוסבר לעיל, הגדרת השליטה היא הגדרה מהותית. אדם יחשב בעל שליטה בתאגיד אם יש לו יכולת להשפיע על פעולות אותו תאגיד. לכן, אם נמצא כי אדם הוא בעל שליטה בתאגיד פלוני, גם אם אחזקותיו באותו תאגיד מתמצות באחוזים בודדים בלבד, משמעות הדבר היא כי מה שאותו אדם ירצה לעשות - תאגיד פלוני יבצע. ואם אותו תאגיד פלוני מחזיק באמצעי שליטה בחברה אלמונית באחוז המקים, לפי הוראות החוק, חזקה בדבר שליטה, הרי שההנחה (הניתנת לסתירה) היא, כי תאגיד פלוני הוא בעל הכוח להכווין את פעילותה של חברה אלמונית. מאחר שכבר מצאנו שמי שמקבל את ההחלטות בתאגיד פלוני הוא אותו אדם בעל שליטה, הרי שבפועל אותו אדם הוא שמקבל את ההחלטות גם בחברה אלמונית. זאת, ללא קשר לאחוז החזקותיו המשוקלל (לפי שיטת המכפלות) באותה חברה. כל ראייה אחרת תהא מלאכותית ותחטא לכוונת המחוקק.
584. בענייננו, המאשימה טוענת כי גבעוני, הבי ופלד היו שלושתם בעלי שליטה בחברות. בהקשר זה יש להדגיש כי בעל מניות יכולים להיחשב כבעלי שליטה גם אם שליטתם באה כתוצאה
--- סוף עמוד 109 ---
משיתוף פעולה עם בעל מניות אחר. סעיף 1 לחוק החברות מפנה לחוק ניירות ערך לצורך הגדרת "החזקה" ו"רכישה". מושגים אלו מוגדרים בחוק ניירות ערך כך:
"'החזקה' ו'רכישה', לענין ניירות ערך או כוח הצבעה וכיוצא באלה - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד - יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;"
585. נזכיר גם את הוראת סעיף 268 לחוק החברות, לפיה:
"לענין החזקה, יראו שניים או יותר, המחזיקים בזכויות הצבעה בחברה ואשר לכל אחד מהם יש ענין אישי באישור אותה עסקה המובאת לאישור החברה, כמחזיקים יחד."
586. שיתוף פעולה בין הצדדים יכול להתגבש גם בהיעדר הסכם בכתב, מכוח הסכם בעל פה או הסכם שבהתנהגות (ימין ווסרמן, בעמ' 634-633).
מן הכלל אל הפרט
587. נבחן עתה אם צודקת המאשימה בטענתה כי יש לראות את משב, מיאב ובסט בית כבעלות שליטה בפויכטונגר תעשיות - ומכאן שגם את גבעוני והבי כבעלי שליטה כאלה; ובטענתה כי יש לראות את פלד ואת גבעוני כבעלי שליטה בפויכטונגר השקעות.
שיתוף הפעולה בניהול כל החברות כקבוצה אחת