119. קיומו של סעיף נוסף בהסכם עבודתו של הנתבע האוסר על תחרות - עיון בהסכם העבודה של הנתבע מלמד כי בגוף ההסכם קיים סעיף נוסף, אליו לא התייחסו הצדדים בסיכומיהם. סעיף 4.6 להסכם העבודה קובע כי: "העובד מצהיר ומתחייב ל"תקופת צינון" של 6 חודשים בה יתחייב שלא לעסוק בתחום דומה או המתחרה לעסק החברה באם הוא עוזב העובד את העסק מרצונו ואילו בסיום עבודתו של העובד בגין פיטוריו ע"י החברה תעמוד "תקופת הצינון" על 3 חודשים". מצאתי כי יש בסעיף זה כדי ללמד כי הנתבע ידע כי הוא מתבקש שלא להתחרות בתובעת אשר הסכימה כי מדובר בתקופה בת חודשים ספורים בלבד.
120. לאור השיקולים דלעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי נוכח משך הזמן
אשר חלף מהמועד בו סיים התובע את עבודתו, מאחר וחלפו למעלה משלוש
וחצי שנים מהמועד בו סיים התובע את עבודתו (1/14), אין עוד
מקום להגביל את עיסוקו של הנתבע. בנוסף, לא מצאתי כי התניה הקבועה
בהסכם עבודתו של הנתבע סבירה, לאור משך הזמן הקבוע בה.
121. עם זאת, בהתאם להלכה, חובות תום הלב והנאמנות הן חובות עצמאיות מכוח יחסי העבודה בין הצדדים וקיומן אינו תלוי בתניה חוזית מפורשת בין הצדדים. לפיכך, גם אלמלא התניה הקבועה בהסכם עבודתו של הנתבע, מחויב הוא בחובת תום הלב והנאמנות לתובעת.
122. לפיכך, לאחר ששקלתי את כלל השיקולים דלעיל ,הטענות והראיות, מצאתי כי יש מקום לפסוק לזכות התובעת פיצוי כספי בגין הפרת חובות הנאמנות ותום הלב בסך של 32,480 ₪. סכום זה יסודו בסעיף 4.6 להסכם הקובע כי משך תקופת הצינון של העובד הינה 6 חודשים , אותו יש ליישם בנסיבות מקרה זה עת מדובר בלקוח משמעותי של התובעת , היא חברת קולה קולה, (4,060 ₪ לחודש) וכן לאור מעשיו הנוספים של הנתבע אשר עולים כדי הפרת חובת הנאמנות ותום הלב ולכן מקנים זכאות לפיצוי כספי נוסף, מעבר לתקופה בת 6 חודשים. לפיכך, הנני סבורה כי פיצוי כספי בשיעור של שמונה חודשי התקשרות יהווה פיצוי הולם, אשר נותן מענה למכלול הנימוקים בגינם מצאתי כי הנתבע התנהל בחוסר תום לב תוך כדי הפרת חובותיו כלפי התובעת.
התביעה השנייה, תביעת התובע שכנגד (הנתבע) לתשלום בגין שעות נוספות ותשלום הפרשות פנסיוניות-
123. לטענת הנתבע, הוא התובע שכנגד, עבד בחברה שעות נוספות רבות מבלי ששולם תשלום בגינן. התובע שכנגד טען כי מדובר בממוצע של 36 שעות נוספות בכל חודש, בתקופה אשר תחילתה בחודש 6/08 וסיומה בחודש 1/14.