124. להוכחת טענתו הפנה התובע שכנגד לדוא"ל אותו כתב מר אורבך, מנהל הנתבעת שכנגד, לחברת קוקה קולה ביום 9.2.14 (נספח ב' לתצהירו של התובע שכנגד), בו ציין מר אורבך כי חברת קוקה קולה קיבלה שירות "7 ימים בשבוע מסביב לשעון" באמצעות התובע שכנגד. לטענת התובע שכנגד, מדובר בהודאת בעל דין בהעסקה בשעות נוספות.
125. עוד טען התובע שכנגד, כי במשך כל תקופת העסקתו הורה לו מנהל התובעת, לדווח בשעון הנוכחות שעת כניסה 8:00 ושעת יציאה 17:00, אף שדיווחים אלו לא שיקפו את מתכונת העסקתו האמתית עד לשלהי עבודתו, עת הורה לו מנהל הנתבעת שכנגד לדווח דיווחי אמת, מאחר ו"הוא רוצה למדוד את השעות האמתיות" בהן התובע שכנגד עבד.
126. לאור האמור, טען התובע שכנגד כי הינו זכאי לסך של 40.32 ₪ תעריף שעתיX 36X125% (התעריף הנמוך בגין שעות נוספות, לפנים משורת הדין)X 66 חודשי עבודה = 119,750 ₪, פיצוי בגין עבודה בשעות נוספות.
127. הנתבעת שכנגד טענה כי התובע שכנגד לא הגיש כל תחשיב התומך בטענתו כי עבד בממוצע 36 שעות נוספות בחודש. כמו כן, הסכם העבודה של התובע שכנגד קבע תשלום גלובלי בתוכו מגולם תשלום בגין שעות נוספות.
128. עוד טענה הנתבעת שכנגד, כי מדיווחי השעות של התובע שכנגד לשנת 2013, אשר נחתמו על ידו, ניתן להיווכח כי ברוב חודשי עבודתו לא הגיע להיקף משרה מלאה, ועבד פחות מ – 25 שעות נוספות בכל השנה, שעתיים נוספות בחודש בלבד.
129. הוסיפה וטענה הנתבעת שכנגד, כי משרת התובע שכנגד הייתה משרת אמון והוא נדרש לדווח שעות באמצעות הטלפון הנייד שלו למחשב החברה. התובע שכנגד הפר אמון זה, מאחר ומדיווחי השעות של הנתבע שכנגד עולה כי ממוצע שעות עבודתו החודשי עמד על 155.3 שעות בלבד לכן קיימים חסרי שעות למשרה מלאה.
130. בנוסף טענה החברה כי השוואה בין דיווחי השעות של הנתבע שכנגד בשנת 2013 לדיווחי חיובי הלקוחות של הנתבע שכנגד, מעלה כי שעות החיוב של התובע שכנגד היו מועטות באופן יחסי להיקף משרתו, ועמדו על ממוצע של 58.22 שעות לחודש, 31 אחוז בלבד מהיקף משרתו, בגינה שולמה לו משכורת מלאה.
131. עוד טענה הנתבעת שכנגד, כי התובע שכנגד נדרש לעבוד מחוץ לשעות העבודה הרגילות רק על פי דרישת לקוח. מדיווחי חיוב הלקוחות עולה כי במשך השנים 2012 – 2013, דיווח התובע שכנגד רק על 41 קריאות לאחר השעה 18:00 בסה"כ של 14.7 שעות ובסופי שבוע 27 דיווחים.
132. הנתבעת שכנגד הדגישה, כי 36 השעות הנוספות בהן מחויב הנתבע שכנגד הינן למעשה 7,500 ₪ בשעות חיוב לקוח, כאשר חייבת להיות התאמה בין השניים. לפיכך, לטענתה, אם תתקבל טענת התובע שכנגד למספר שעות עבודה נוספות, מהווה הדבר הודאת בעל דין כי לא דיווח כראוי בגין שעות חיוב לקוח ולכן הנזק שנגרם לו לנתבעת שכנגד הינו 2,736 שעות במכפלת תעריף חיוב לקוחות של הנתבעת שכנגד הינו כ – 500,000 ₪.