137 . נוסף על האמור, התובע שכנגד הציג דוא"ל אותו כתב מר אורבך לגב' קוברסקי ביום 9.2.14 (נספח ב' לתצהירו; להלן: הודעת הדוא"ל של מנהל התובעת מחודש 2/14), אשר מהווה ראיה לטענתו כי עבד בשעות נוספות. לנוכח חשיבות האמור בדוא"ל זה להכרעה בתביעה (ואף בתביעה השלישית בה עליי להכריע, תביעת הדיבה), יובאו הדברים בדוא"ל זה כלשונם:
"אתי, רוני, רציתי להודות על תקופת התקשרות ארוכה מאוד (מעל ל16 שנה) בה זכינו להכיר אתכם ולספק לכם שירות לכל הנדרש. אני מבין שהפרידה משמגר לא קלה, אך זה טבעו של הענף, ואנשים טובים לא נשארים במקום. הצורך בתמיכה פרסונלית, זמינות 7 ימים בשבוע מסביב לשעון עם סטנדרט היכרות עומק גם טכני וגם לצרכי הלקוח הוא מאוד חריג בענף ומאוד שוחק. 6 השנים ששמגר בתפקיד בו הוא מספק זמינות ושירות גם מחוץ לשעות העבודה, גם בסופ"ש ואפילו כשהוא בחופש או מחלה מייצרים שחיקה לגיטימית ומובנת. התפקיד כל כך תובעני וחריג באופיו שעד היום אף אחד להיכנס לנעליו מבחינת היכולות ודרישות התפקיד.
ראידקס, כולל שמגר, זמינים לספק חפיפה לכל הנדרש בכדי להבטיח מעבר קל וחלק ככל הניתן.
במידה ויש לכם הערות/הארות עבורנו אשמח ללמוד וליישם את הנדרש גם על לקוחות אחרים. וכמובן שנשמח מאוד עם בעתיד [כך במקור -ר.צ.] תמצאו לנכון לחזור אלינו או להפנות אלינו לקוחות אחרים שמבקשים תמיכה עסקית או פרסונלית.
את הפרוצדורות של ביטול ההתקשרות וסגירת השירותים ומחיקת המידע
הקיים בגיבוי נבצע מול נאווה באופן מסודר.
אני שוב מודה על זה שבחרתם לעבוד איתנו תקופה ומאחל בהצלחה גדולה
בהמשך.
גל".
138. מהאמור בהודעת דוא"ל זו עולה כי מנהל התובעת עצמו הודה כי התובע שכנגד ביצע שעות נוספות. כאשר נחקר על כך מנהל התובעת, טען כי מדובר בדוא"ל "שיווקי" וניסה להפחית ממשמעותו של דוא"ל זה:
"ש. מה שעולה מהדוח הזה, צורף כנספח ב' לתביעה שכנגד מכתב שלך שאתה כותב לאתי ורוני ביום 9/2/14 – איך אתה מסביר את הפער העצום בין ההגדרה של 24/7 שהוא עבד בפועל, לבין הדוחות המאוד מצומצמים והערוכים שנערכו על ידי החברה?
ת. המסמך הוא מסמך שווקי לשמור לקוח. הצורך של הלקוח הוא צורך אמיתי. הוא רוצה תמיכה כולל שישי שבת. מי שסיפק לו את הזמינות זו החברה. לא אחת הלקוחה פנתה אלי ישירות למרות ששמגר הוא איש קשר. עבודתו של שמגר מחוץ לשעות הפעילות נעשתה מראש ולפי זמינות שלו. במידה ושמגר כמו כל עובד אחר בחברה לא פנוי לעמוד לרשות הלקוח היה גורם מחליף. מרבית המקרים זה אף הייתי אני..." (עמ' 10 לפ' ש' 26 - 32).